כתב אישום: עבודות בנייה ללא היתר ובסטייה מהיתר

טענות אלו לא זכו להתייחסות בתגובת המשיבים לבקשה לסעד זמני, ומשאלו לא הוכחשו ע"י המשיבים, הרי האחרונים מוחזקים כמי שמודים בהן, הגם שלא הוגש צו ההפסקה המנהלי בהיותו חומר חקירה שהצגתו אסורה טרם הגשת כתב אישום.

לטובת המבקשת רשומה הערת אזהרה על המקרקעין הגובלים במקרקעין של המשיבים (שגם לטובתם רשומה הערת אזהרה), וזו היא זכות מעין קניינית הראויה להגנה, ודי בה כדי להושיט למבקשת, בהתקיים התנאים הנלווים למתן סעד זמני, את הסעדים להם היא עתרה במסגרת התביעה שהגישה למתן צו מניעה קבוע המונע בעד הנתבעים, או מי מהם, או כל הבא מכוחם ומטעמם, לבצע בחלקה 16 או 14 הנ"ל עבודות בניה, ללא היתר, או בסטייה מהיתר, או במרחק עד 3 מ' מקוו הגבול המשותף בין החלקות; צו עשה המורה להם להרוס את המבנים שהוקמו בחלקה 16, ללא היתר כדין, ובכלל זה עבודות הבניה שבוצעו עד מרחק של 3 מטר' מקוו הגבול המשותף; וכן סעדים חלופיים בדמות פיצויים בגין ירידת ערך ופגיעה בפוטנציאל השמוש במקרקעין וזאת כתוצאה מהסגת גבול מקרקעי המבקשת וכן הקמת המבנים הבלתי חוקיים.

...

להלן הטעמים שעמדו ביסוד מסקנה זו. מתן סעד זמני הוא פועל יוצא של מקבילית הכוחות המונה שני שיקולים עיקריים והם: סיכויי ההליך העיקרי ומאזן הנוחות.

סבורני כי בענייננו מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת.

סוף דבר - צו המניעה הארעי שניתן ביום 12.10.21 והאוסר על המשיבים או כל הבא מטעמם לבצע עבודות בניה מכל סוג שהוא, ללא היתר בניה, בחלקות 14 ו-16 בגוש 16507 מאדמות נצרת, יעמוד בתוקפו כצו זמני עד תום בירור ההליך.

כנגד המבקש (להלן: הנאשם") כנגד מר סינאן עבד אלקדאר וכנגד מר סיאד מוחמד הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבודות בנייה ללא היתר ובסטייה מהיתר לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-204 (ב) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

...

שנית, משנדחתה הטענה לכשל בייצוג, נותרת בעינה העובדה שטענה זו הועלתה ארבע שנים לאחר הגשת כתב האישום, וגם מטעם זה אין מקום להיעתר לה. שלישית, המשיבה הוכיחה כי היו למערער מספר הזדמנויות למסור גרסתו, כך שאין בסיס לטענה שנגרם לו נזק בהיעדר חקירה.

נוכח האמור לעיל, הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 1,500 ₪.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם, כי במהלך חודש יוני 2018, ביצע הנאשם עבודות בניה בלא היתר במקרקעין הידועים כגוש 19122 חלקה 35 בכפר נחף, שייעודה ברובה מגורים א', חלק ממערב ומדרום ייעודם דרך מוצעת, באופן שבנה עבודות ללא היתר כדלקמן: בניית תוספת של 2 קומת עמודים, בשטח של כ- 60 מ"ר ומעליה ריצפת בטון בגודל של כ- 160 מ"ר (להלן: "העבודה האסורה").

תו"ב (שלום רמלה) 47071-10-10 מדינת ישראל- הוועדה המקומית לתיכנון ובניה שוהם נ' עופר בריש צוקרמן (2.1.2014), הנאשמים הורשעו בעבירה של בנייה שלא כדין בשל פתיחת כניסה נוספת למרתף בית המגורים, פתיחת חלון במרתף בית המגורים, פתיחת כניסה נוספת לקומת הקרקע בבית המגורים, פתיחת חמישה חלונות בחלל גג בית המגורים, וכן בעבירה של ביצוע שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר, בשל הפעלת מרפאת שיניים במרתף בית המגורים בשטח של כ- 80 מ"ר, וזאת בסטייה מהיתר, ושימוש בחלק מקומת הקרקע בשטח של כ- 50 מ"ר ליחידת דיור נפרדת.

...

לאור האמור, בשים לב לנסיבות העבירות אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין קנס כספי בסכום של 8,000 ₪ ועד 20,000 ₪ בנוסף לעונשים נלווים.

לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך של 10,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

אני מורה לנאשם להרוס את המבנה כפי המתואר בכתב האישום.

הגשת כתב אישום נגד הנתבעים – להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי בשנת 2020 הוגש נגד הנתבעים כתב אישום בגין ביצוע עבודות בנייה בחריגה מהיתר ועבודות ללא היתר (תו"ב 44042-03-20, שלום קריות).

לצד הרשעת הנתבעים בעבירות של ביצוע עבודה אסורה במקרקעין, שימוש טעון היתר, ללא היתר ובסטייה מתוכנית ושימוש אסור במקרקעין, הורשע הנתבע בעבירה של הפרת צו, לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, כאשר עפ"י כתב האישום מדובר בצו הפסקה מינהלי שניתן לפי סעיף 216 לחוק התיכנון והבניה ונימסר במסירה אישית לנתבע ביום 27.12.17 ובזמן שעבודות הבניה טרם הושלמו.

...

עם זאת, מאחר והנתבעים לא העלו כל טענה בעניין, וכדי להסיר כל ספק בעניין, אני נעתרת לבקשה ומתירה פיצול סעדים.

סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה ומורה לנתבעים לסלק את ידם מכל שטח המקרקעין נשוא התביעה, שסומן בקו אדום בתשריט נספח 3 לכתב התביעה המתוקן, בחלקות 50, 51 ו- 62 בגוש 18817, בכפר דיר אלאסד, ולפנותו מכל חפץ ואדם, כולל עצים, נטיעות, קירות ומבנים.

לאור תוצאת פסק הדין ולאחר ששקלתי, בין היתר, את מהות המחלוקת והטענות ואת היקף ההליך והעדויות, אני מורה על חיוב הנתבעים בתשלום הוצאות מתונות בסכום של 6,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

אישום ב': לפחות מיום 10/08/21 ונכון למועד הגשת כתב האישום, מתבצע שימוש במקרקעין ובעבודות הבניה נשוא אישום א', למטרת אולם/גן אירועים, בנגוד לתוכנית, בסטייה מהיתר הבניה וללא קבלת היתר כדין על פי החוק.

...

בתמצית, מפקח הבניה העיד כי לאחר עיון בתיק הרלוונטי ובהיעדר קיומו של היתר חדש, הגיע למקרקעין ובמהלך ביקור במקום, ראה כי אולם האירועים עדין פעיל, והאוהל עומד על תילו, אם כי, ללא קירוי וכדבריו: "...כשהגעתי לשטח ראיתי שהעבירות קיימות, אציין שעבירה אחת הייתה קיימת בחלקה- האוהל הגדול היה קיים בחלקו, רק הקונסטרוקציה הייתה והורידו את הקירוי...הייתה הכנה לאירוע. במסגרת הביקורת שם תפסנו הזמנה לאירוע נוסף...כנראה ברית מילה, לפי הבלונים. ניתן לראות בתמונה...הזמנה לחופה וקידושין....ובתמונה...ניתן לראות עובדי מטבח. כל הדברים האלו הבשילו למסקנה שהאולם עדין פעיל וצו שיפוי לא קוים". מספר ימים לאחר סיום עדותו של מפקח הבניה, שטחה ההגנה טיעוניה בכתב, לפיהם "אין להשיב לאשמה". בתמצית, לטענת ההגנה, נטען כי ראיות המאשימה נשענות אך על ביקור יחיד של מפקח הבניה במקרקעין ולפיכך, המאשימה אינה יכולה להוכיח את העובדות המבססות את האישומים, כאשר ממילא, כך לגישת ההגנה, השימוש במקרקעין הוא תואם תכנית ולפיכך, אין לטענה בדבר שימוש אסור, כל בסיס עובדתי-ראייתי.

לסיכום, באפשרותן של הראיות שהוצגו לפניי להוכיח את אשמת הנאשמים.

אשר על כן, אני קובע כי דין הבקשה להידחות.