כתב אישום: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה בשכרות

בכתב האישום מיום 7.6.15, הנאשם הואשם בעבירות הבאות: הפרעה לשוטר – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז– 1977 (להלן: "החוק"); סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק; נסיעה ברמזור אדום – עבירה בנגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א– 1961 בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א– 1961 (להלן: "הפקודה"); נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה בצירוף סעיף 62 לפקודה.

מתוכם, היו חמישה מקרים של נהיגה פרועה על אופנועים (פ"ל 6619-10-14 מ"י נ' בן דלק; פ"ל 6644-02-14 מ"י נ' חזן; תת"ע 8784-12-14 מ"י נ' חסארמה סאדם; נ"ב 4900-12-10 מ"י נ' כחיל (נסיבות דומות אך המרדף היה רחוק וממושך בתוספת נהיגה בשיכרות); פ"ל 2336-02-14 מ"י נ' סלמה), והגם שאין מדובר בהם בכלי רכב, הנאשמים סיכנו אף הם חיי אדם באופן משמעותי, ובחלקם גם הולכי רגל (תוך שאעיר שבמקרה כזה אין מדובר בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כיוון שהם אינם "נוסעים", ראו ע"פ 4277/14 אלזבידי נ' מדינת ישראל (28.5.15) סעיף 44)).

...

לא שוכנעתי כי במקרה דנן יש בקבלתה משום פגיעה בזכויות הנאשם או במתן אפשרות להתגונן, כאשר השינוי אינו משמעותי דיו, וממילא היה עולה מעדויות השוטרים כפי שיעידו בתיק, או אז תינתן לנאשם הזדמנות מלאה להתגונן במהלך הליך ההוכחות (ראו למשל, ע"פ 4668/14 אפללו נ' מדינת ישראל (18.2.15) פיסקה 17; רע"פ 2744/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (30.4.13), פיסקה 10).

לפיכך אני מקבל את הבקשה.

סוף דבר טענת הנאשם להגנה מן הצדק, נדחית.

דיון והכרעה כאמור, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן אשר עניינן, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה במזיד לרכב, הכשלת שוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשיכרות, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה ונהיגה ברכב ללא ביטוח.

...

שקלתי, האם ראוי במקרה דנן, לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, ואולם אני סבורה, נוכח מהות המעשים, החומרה הגלומה בהם, הרצדיביסטיות שעולה מהנאשם בתחום התעבורה, האמור בתסקיר הראשון שהוגש בעניינו, העובדה שהנאשם נהג ברחובה של עיר באופן פרוע כשהוא שיכור, ויתר ההנמקות שפורטו לעיל, כי אין מקום במקרה דנן לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

לא זו אף זו, הנאשם נמצא אך בתחילתה של דרך ולא ניתן לומר כי עסקינן במי שעבר כברת דרך שיקומית, טיפולית, יוצאת דופן ובכל אופן כאמור, נוכח הנסיבות החמורות הקמות במקרה דנן, אני סבורה כי אין מקום לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

סופו של יום, נוכח כל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשם את העונשים כדלקמן: א 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 24.07.13 ועד ליום 29.07.13.

עובדות כתב האישום על פי כתב האישום המתוקן, ביום 20.2.13 בשעה 01:00 לערך בלילה, השוטר יורי פרומן (להלן: השוטר יורי), המיתנדב אלחנן אברהם (להלן: המיתנדב אברהם) והמתנדב חיים מזרחי (להלן: המיתנדב חיים), ביצעו מחסום משטרתי ברח' דרך חברון מול מנזר מאר אליאס בירושלים.

ע"פ 285/13 מוסטפא נ' מדינת ישראל (28.10.13): הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לאחר שנהג בשעת לילה מאוחרת תחת השפעת משקאות משכרים, ללא רישיון נהיגה ורישיון רכב, ונמלט משוטרים בנהיגה פראית.

...

באיזון בין השיקולים השונים המפורטים לעיל, סבורני כי יש ליתן משקל לחלוף הזמן שחל בין ביצוע העבירה להגשת כתב האישום, וממנו ועד לסיום ההליך בפלילי.

סבורני כי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה, יחד עם צו מבחן, השתתפות בקבוצה טיפולית, שלילת רישיון, ומאסר ושלילה על תנאי – מהווים עונש מידתי והולם.

הנאשם העלה את עצמו בכוחותיו שלו על המסלול הנורמטיבי והחיובי, ויש לקוות כי גם עונש של מאסר על דרך של עבודות שירות לא ימנע ממנו להמשיך במסלול חיובי זה, לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על דרך של עבודות שירות כמפורט בחוו"ד הממונה על עבודות השירות.

המשיב שלפנינו הודה בביצוען של עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; נהיגה בשיכרות; נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה ניזוק רכוש; אי ציות לאור אדום ברמזור; והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, והורשע בביצוען של עבירות אלה במסגרת הסדר טיעון שנעשה לאחר תחילת שמיעת הראיות.

תסקירי שירות המבחן בעיניינו של המשיב שהונחו לפני בית המשפט המחוזי מלמדים על כך שהמשיב התקשה להכיר בצורך לעבור הליך טפולי ולהתנתק מקשריו עם גורמים שוליים; לא נקט בהליך ממשי לטפול בנושא של צריכת האלכוהול; והתקשה להתייחס לעבירות תעבורה נוספות שבוצעו על ידו לאחר הארוע מושא כתב האישום (נהיגה ללא חגורת בטיחות; ונהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת).

...

אנו סבורים כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד הינו נמוך מהמתחמים שנקבעו לאחרונה בפסקי דין במקרים דומים.

התחשבות בית המשפט המחוזי בשיקולי שיקום בנסיבות המקרה דנן, הייתה גבוהה מכפי שאנו סבורים שנכון היה לעשות.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשיכרות (מכח סרוב למסור בדיקת שתן לצורך איתור שרידי סם), ללא רישיון רכב תקף וללא כסוי בטוחי, עבירות מיום 10.1.23.

לתוצאה הפוכה ראו למשל בש"פ 8761/22 גמאל אבו סארה נ' מדינת ישראל (5.1.23) שם הוגש כתב אישום המייחס למבקש עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרת הוראה חוקית לפי סעיפים 332(2) ו- 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ונהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה לפי סעיפים 67 ו-10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, שם על אף שהמקרה חמור יותר מזה של עתאיקה, העורר שוחרר לחלופה טיפולית בקהילה סגורה על אף המסוכנות הגבוהה והספקות ביחס להתאמתו להישתלב בהליך שקום.

...

ויובהר, בשלב זה אין בידי נתונים מספיקים כדי לקבוע שחלופה טיפולית כן מתאימה, אך יש בידי את הנתונים כדי לבחון את טענת המבקשת לפיה דינה של החלופה בקהילה הטיפולית להידחות – גם אם יסכימו לקבל המשיב לקהילה.

עם זאת בית המשפט העליון מצא לנכון להדגיש את הדברים הבאים: "יחד עם זאת יובהר כי כפי שעולה מהתיאור שלעיל, בית משפט השלום היה נכון לבחון אפשרות של שחרור של המבקש בתנאים, ובלבד שתנאים אלה יצמצמו את המסוכנות הנובעת ממנו. בחינה כזו תהיה אפשרית גם בהמשך. כך, ככל שיוצע על ידי המבקש מנגנון שיבטיח כי הוא לא ישוב לנהוג במכונית עד להכרעת דינו, חזקה על בית משפט השלום שיבחן אותו, ויישם אותו בהתאם לכללים שנקבעו בחוק ובהלכה." אם כן, לא ניתן ללמוד מבש"פ עתאיקה שלעיל את אשר מבקש ב"כ המבקשת, קרי- לא ניתן ללמוד שאין הצדקה לבחון היתכנות של חלופה טיפולית, אלא עסקינן בישום קונקרטי, שם הגיע בית המשפט למסקנה כי בנתוניו של עתאיקה, אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין מסוכנותו.

עם זאת, לאור כל המפורט לעיל, ונוכח מכלול נתוניו של המשיב הידועים נכון לעת הזו, אני סבורה כי יש הצדקה להמשיך ולבחון אפשרות לשחרר את המשיב לחלופה, לרבות לחלופה טיפולית.

על כן, אני מורה לשב"ס לבצע למשיב את הבדיקות שהתבקשו על ידי שירות המבחן: בדיקות א.ק.ג, צילום חזה, כולל פיענוח וסיכום מידע רפואי שב"ס יעביר את הבדיקות לקהילה הטיפולית רוח במדבר במייל shaloma@yachdav.org.il המשך הדיון ידחה ליום 19.3.2023 בשעה 12.00 .