כתב אישום: סחר בנשק ורכישה ונשיאת נשק

מבוא: הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סחר בנשק שלא כדין, לפי סעיפים 144(ב2), 144(ג) ו- 29 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), נשיאת נשק שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 144(ב) רישא, 144(ג) ו- 29(ב) לחוק העונשין וכן עבירה של קשירת קשר לבצוע פשע –עבירות נשק, לפי סעיפים 499(א)(1) ו- 29 לחוק העונשין.

בע"פ 4956/13 עיסאוי נ' מדינת ישראל - (ניתן ביום 8/6/14) נדחה ערעור על חומרת עונש של 24 חודשי מאסר בגין סחר בנשק, נסיון לסחר בנשק, רכישה והחזקת נשק, נשיאת נשק וקשירת קשר לבצוע פשע.

...

חילוט רכוש הנאשם: באשר לבקשה לחילוט הרכוש של הנאשם , נחה דעתי שדין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, אני מורה על חילוט הרכב של הנאשם מסוג "שברולט קווליר", מס' רכב 67-358-17, שנת ייצור 1999.

עוד אני מחליט לחלט את הכסף המזומן בסך 21,800 ₪ אשר נתפס בתא הנוסעים בין המושבים ברכבו של הנאשם וכן את הכסף המזומן בסך 2,920 ₪ שנתפס על גופו של הנאשם.

וכך נפסק בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (ניתן ביום 19.1.14): "כפי שבית המשפט עצמו ציין, עבירות המבוצעות בנשק – לרבות רכישה, החזקה ונשיאת נשק – טומנות בחובן פוטנציאל סיכון הרסני לפגיעה בשלום הציבור ובטחונו. החשש הוא כי נשק המוחזק שלא כדין ישמש לפעילות עבריינית העלולה להביא לפגיעה ואף לקפוח חייהם של אזרחים תמימים." בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (ניתן ביום 19.1.14, כב' השופטת ארבל) נקבע מדרג חומרה לעבירות הנשק השונות, כאשר עבירת הסחר מצויה ברף העליון.

כך גם בע"פ 7603/13 ריחאני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.5.14), שם נדחה ערעור על חומרת עונש של 16 חודשי מאסר בגין עבירה של סחר בתחמושת (מאות קליעים) על המערער שהורשע על פי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לסחר בנשק ובסחר בנשק, ואשר לחובתו עמדו עבר פלילי לא מכביד בעבירות שאינן עבירות נשק ולפי כתב האישום הוא עצמו יצר קשר עם הסוכן המשטרתי ובקש לבצע את הרכישה.

...

לאור האמור לעיל אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים: הנאשם 1- בגין עבירת הסחר בנשק וההפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – 32 חודשי מאסר בפועל.

אני מוסיף ודן את הנאשם 1 לעונשים המותנים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה על סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 15,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו.

רקע והליכים קודמים ביום 12.11.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שלושה נאשמים – מהדי אל סופי (להלן: מהדי), שריף טראבין (להלן: שריף), ורג'א אבו רגאל (להלן: רג'א) – המייחס להם עבירות של ייבוא נשק, הובלת נשק ותחמושת, סחר בנשק, רכישת נשק והחזקת נשק (ת"פ 31891-11-20) (להלן: כתב האישום הראשון).

...

בשים לב לכך, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. טענותיה של באת-כוח העורר אינן מצדיקות להורות על העברת חומרים מתיקים אחרים לעורר במתכונת הנרחבת שהתבקשה.

הדברים אמורים בשים לב לכך שהרחבה בלתי-מבוקרת של זכות העיון עלולה לגרום בסופו של דבר לפגיעה בנאשמים בהליכים הפליליים האחרים.

סוף דבר: הערר נדחה.

כאמור לעיל, העותר הורשע במסגרת הליך ת"פ 8283/09 ב-19 אישומים המכילים 24 עבירות של סחר בנשק, 24 עבירות של רכישת והחזקת נשק, 14 עבירות של נשיאת והובלת נשק, 22 עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, שתי עבירות של ניסיון לרכישת נשק ושלוש עבירות של ניסיון לבצוע עיסקה בנשק, אשר אלו בוצעו אל מול גורמים רבים ושונים לרבות משטחי הרשות הפלסטינאית.

אוסיף כי אני מוצא גם את נוסחו של כתב האישום עצמו כתומך במסקנה של המשיב כי יש לסווג את העותר כאסיר ביטחוני, וחיזוק לכך אני מוצא בגזר דינו של העותר מיום 10.2.2011, וכן בהחלטת ביהמ"ש בערעורו של העותר, כפי שנאמר מפי כב' השופט הנדל בע"פ 2403/11 אבו סעלוק נ' מדינת ישראל (6.6.2013) כי: "עסק הסחר בנשק לא הגביל עצמו לתחומי המדינה, כאשר המערער אף עסק בייבוא וייצוא מוצרים קטלניים. המערער לא נרתע מהעברת נשקים לגורמים בשטחי הרשות הפלסטינית או בייבוא נשקים משטחה לתוך שטח מדינת ישראל. רשת הקשרים שטווה סביבו כללה אף גורמים עויינים לכאורה בשטחי הרשות. כבר נפסק שכאשר מדובר בסחר בנשק עם קבוצות עבריינים ברשות הפלסטינית הדבר מחייב ענישה מחמירה". מי שעוסק כאמור במשך תקופה כה ארוכה, אל מול גורמים כאמור, בכמויות והיקפים כאמור, איננו יכול לטעון כי סיווגו כאסיר ביטחוני אינו סביר.

...

כנגד החלטה זו העותר הגיש בקשת רשות ערעור [רע"ב 7697-12] ובהחלטה מיום 24.4.2013 נקבע כי מאחר והעותר זכה להקלות משמעותיות בתנאי מאסרו ללא שינוי הסיווג, הבקשה נדחית, אולם העותר רשאי לשוב ולפנות בשאלות העקרוניות שהעלה במסגרת הדיון בעתירה חדשה.

יתכן מצב בו מתקיים יסוד נפשי של עצימת עיניים או אדישות בלבד (שלא כאמור בענייננו בו מתקיימת מודעות) ולמרות זאת מכלול הנסיבות יביא למסקנה כי נכון להורות על סיווג אסיר כאסיר בטחוני.

לטעמי מקרה מובהק לכך הינו ענינו של העותר, אשר גם אם לא היתה מסקנה בדבר מודעות שלו, הרי שהנסיבות החמורות, המקיפות ולאורך זמן של עיסוקו בסחר בנשק כאמור, מביאות למסקנה כי קיימים היבטים ביטחוניים, אשר יש בהם כדי להצדיק סיווגו כאסיר ביטחוני.

מכל האמור העתירה נדחית.