כתב אישום: נהיגה תחת השפעת סמים והתחזות

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של נהיגה בשיכרות (סמים) ונהיגה תחת השפעת סמים, עבירה על סעיפים 62(3), 39(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

לנאשם רישום פלילי עשיר בגין עבירות שביצע בין השנים 1992 ועד 2005, עבירות חוזרות של שימוש בסמים, עבירות רכוש, אלימות, היתחזות לאחר, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

...

סיכומו של דבר, נוכח המתואר, התרשמתי כי במקרה זה ראוי לשקול שיקולי שיקום וחזרה למוטב של הנאשם, וכי יש מקום לגזור את עונשו של הנאשם שבפני בגבול התחתון של מתחם הענישה ובמידה מסוימת ייתכן ואף בחריגה קלה מתחת לו. שמעתי את הצדדים וטיעוניהם לקולא ולחומרא, שקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים תחת השפעת סמים, נתתי דעתי לכך שמדובר במקרה שני מסוג, התרשמתי מעברו התעבורתי והפלילי המכביד של הנאשם כפי שהוצג בפני, ומנגד התחשבתי גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמיוחד כאמור בפוטנציאל השיקומי הניכר שלו.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 45 ימי מאסר.

למען הסר ספק אני קובע כי הפסילה על פי גזר הדין הסתיימה היום, ואין מניעה כי הנאשם יחדש את רישיון הנהיגה.

בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום") נאמר כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך למועדים המפורטים בכתב האישום, תיאם הנאשם עם אחר או אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל העולה על 7.994 ק"ג נטו (להלן: "הסמים") מקולומביה לישראל, באופן שהאחר ישלח לישראל את הסמים מקולומביה, כאשר הסמים יוכנסו לתוך שקיות והאחר ידווח על הסמים כתוסף ויטמין ויישלח את הסמים אל הנאשם, תוך רישום שם וכתובת בדויים, באמצעות חברת המשלוחים DHL.

בתקופה שבין 13.9.2021 – 9.9.2021 בדק הנאשם, באמצעות המשיבון הקולי, ונציגי חברת DHL במספר הזדמנויות את סטטוס החבילה, תוך שהוא מתחזה בכזב ליובל זיידמן ווידא כי החבילה, בה הסם, הגיעה לסניף חברת DHL בפארק מבוא כרמל, יוקנעם משם הוא אמור היה לקחת את החבילה.

אשר לרישיון הנהיגה, סבורה ההגנה כי אין כל צורך בפסילה שכן לא מדובר בנאשם שנהג תחת השפעת סמים.

...

בע"פ 3759/18 כהן נ' מדינת ישראל (16.7.2019) נדחה ערעורו של מי שנדון ל- 7 שנות מאסר לאחר שהורשע בייבוא של סם מסוג קוקאין במשקל 3.711 ק"ג. באותו מקרה ניהל הנאשם את משפטו עד תום ולכן נשללה ממנו ההקלה השמורה לנאשמים הנוטלים אחריות על מעשיהם.

לצד כל האמור יש להוסיף שני טעמים המובילים למסקנה כי יש לכבד את ההסדר בין הצדדים ולאמץ את הענישה שהוצגה על ידם.

על יסוד מקבץ האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל שמניינם יחל במועד מעצרו ביום 13.9.2021.

כן נפנה לע"פ 1919/22 מקדשי נ' מ"י (2.8.22), במסגרתו נגזר על המערער שהורשע, בנסיבות של מרדף משטרתי, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, מעשי פזיזות ורשלנות, היתחזות, הכשלת שוטר, נהיגה במהירות מופרזת ועם רישיון נהיגה שפקע, עונש של 26 חודשי מאסר.

כעולה מהנסיבות המפורטות בכתב האישום, אף אם הדבר לא נאמר במפורש, המניע להימלטותו של הנאשם מהמשטרה אגב ביצוע עבירות שסיכנו את חיי השוטרים ואת חיי משתמשי הדרך, נעוץ ברצונו של הנאשם שלא להיתפס כשהוא שוהה בישראל שלא כדין וכשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה ותחת השפעת סמים.

...

ברוח האמור לעיל הפנתה ב"כ המאשימה בטיעוניה לע"פ 8584/13 שטארה נ' מ"י (30.6.14), במסגרתו נגזר על המערער שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם, כניסה לישראל שלא כחוק, ונהיגה ללא רישיון נהיגה, עונש של 4 שנות מאסר; לעניין ווערי הנ"ל, בו נגזרו בסופו של דבר על המערער שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם, גניבת רכב, וחבלה במזיד ברכב, 40 חודשי מאסר בפועל; לעניין גולדשטיין הנ"ל, בו נגזר על מערער שהורשע בעבירה של סיכון חיי אדם, בנסיבות שאינן מרדף משטרתי, עונש של 36 חודשי מאסר בפועל; ולע"פ 3840/21 חאמד נ' מ"י (8.3.22), במסגרתו נגזר על מערער שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, סיוע לגניבת רכב, נהיגה ללא רישיון וביטוח, ושהייה בישראל שלא כדין, עונש של 56 חודשי מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם בהתחשב בכל האמור לעיל אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין כל העבירות שביצע הנאשם עומד על 30 עד 60 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 32 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 8 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

לעניין טענת המבקש, לפיה אדם אחר היתחזה אליו, צוין כי לא הוגשה כל תלונה במישטרה בגין כך. המבקש נוהג משנת 2015 ולחובתו 11 הרשעות דומות, בין היתר, בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ועל כן מסוכנותו גבוהה.

בית המשפט קמא קבע בעיניין זה, כי "די בראיה גולמית נמוכה להפעלת הסמכות המנהלית", ואכן, כפי שנפסק לא אחת "על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את (הנהג) לעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6732/10 מדינת ישראל, נ. שגיב בן שלום [10.10.10)); הובהר כי "פרשנותו של סעיף זה מובילה באופן ברור למסקנה שהוא קובע אך רף מינימום להפעלתה של הסמכות לפסילה מינהלית של רישיון נהיגה – קיומו של יסוד סביר להניח כי אכן יוגש כתב אישום". (בשפ 2897/15 ‏ ‏ יניב שושני נ' מדינת ישראל (‏30.4.2015), פסקה 14).

...

ומן הכלל אל הפרט, לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק ובעיקר את סרטון מצלמת הגוף של השוטר, בו ניתן לראות בבירור את פניו של המבקש, שאף זוהה באמצעות תעודת זהות, טופס השימוע לפיו זוהה על פי תעודת זהות אני בדעה , כי החלטת הקצין בדין יסודה.

אני סבורה כי צירוף עברו התעברתי של המבקש אשר נוהג משנת 2015 והספיק לצבור לחובתו 11 הרשעות קודמות, כולל בעבירה דומה, לצד נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על קיומה של המסוכנות הנשקפת מנהיגתו.

סיכומו של דבר, אני קובעת כי החלטת קצין המשטרה לפסול את המבקש מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 ימים הייתה סבירה ואינה מצדיקה כל התערבות.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב אישום המתוקן (במ/1) בבצוע עבירה של כניסה לישראל בנגוד לחוק בהתאם לסעיף 12(1) + 12(4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), היתחזות לאדם אחר במטרה להונות בנגוד לסעיף 441 רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת סכין בנגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא מסוג זה) בנגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, שימוש במסמך מזויף בנגוד לסעיף 420 + 418 רישא לחוק העונשין, נהיגה ברכב ללא ביטוח בנגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970, ונהיגה פוחזת של רכב בנגוד לסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.

הנאשם נהג בהיותו נתון תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, לא נשמע להוראות השוטרים לעצור, חצה אורות אדומים, סרב לתת דגימת דם לפי דרישת השוטר, גרם להיתנגשות כלי הרכב, ונהג באופנוע כשרישיון הרכב פקע למעלה משנה קודם לכן, ללא פוליסת ביטוח בתוקף, כשלוחית הזיהוי באופנוע הייתה מקופלת ולא ניתן היה לראות את מספרה.

...

מכאן אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, ובשים לב לעובדה כי האירוע הפלילי כלל ביצוע מספר עבירות שונות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ל-20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 10 חודשים, מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 21.4.24.