כתב אישום: נהיגה רשלנית, אי חבישת קסדה ותאונה

הוא נרתם להליך טפולי, אף שהוא נמצא בראשיתו, הוא ללא עבר פלילי פרט להעדרות מהשרות, ללא עבירות תעבורה פרט לעבירה של אי חבישת קסדה.

במסגרת מדרגי הביניים של מידת הפגיעה בערך המוגן, ניתן להביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים הבאים: היסוד הנפשי ביחס לתוצאות התאונה (רשלנות, מודעות, לרבות עצימת עיניים), מספר הנפגעים, תוצאת הפגיעה בנפגעים (פגיעה קלה, חבלה חמורה או מוות), האם המפקיר אשם בגרימת התאונה עצמה, מיקום ההפקרה ומועדה (אם התאונה ארעה במקום ובזמן שבו יש מיעוט עוברי אורח), המצאותם של כוחות סיוע והצלה רחוק מאיזור התאונה, משך ההפקרה (האם המפקיר שב למקום התאונה, ותוך כמה זמן), סיבת ההפקרה (אדישות לגורל הנפגע או חרדה ואובדן שיקול דעת), היתנהלות המפקיר לאחר הפקרה, נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, האם הפקרה נעשתה אגב עבירה אחרת, האם המפקיר נהג ללא רישיון נהיגה או תחת פסילה, האם אחרים הזעיקו כוחות הצלה, האם מעשה ההפקרה תרם להחמרת מצבו של הנפגע ועוד (ראו לעניין זה, בין היתר, הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.27 מדיניות התביעה בהעמדה לדין וענישה בעבירת של הפקרה לאחר פגיעה (1.1.17)).

כתב האישום מלמד שחברי הנאשם שנסעו ברכב אחריו הזעיקו עזרה רפואית ואין בסיס לקביעה כי בשל ההפקרה נגרם עיכוב בהגעת כוחות ההצלה באופן אשר החמיר את הנזק שניגרם לנפגעי התאונה.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-11 ועד 40 חודשי מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, ולאחר שנתתי דעתי להסדר הטיעון, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו התחתון של מתחם העונש.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 10.9.17 ועד ליום 17.9.17.

להשלמת התמונה, יוער כי בעקבות הארוע המתואר הוגש נגד רוזנר כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות, היתנהגות הגורמת נזק ואי-מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה, וההליך הסתיים בזיכוי מחמת הספק (ת"ד (שלום נצרת) 1170-05-08 מדינת ישראל נ' רוזנר (7.7.2016)).

בנוסף, ולמרות ההנחה המתבקשת כי עובדה זו החמירה את הנזק הנורולוגי שניגרם לע' בעקבות התאונה, בית משפט קמא התרשם מחוות דעתם של המומחים הרפואיים והגיע למסקנה שונה, לפיה "אין ברשלנותו של התובע באי חבישת קסדה במועד התאונה בכדי להחמיר את נזקיו כתוצאה ממנה, וכי עיקר נזקיו היה נותר, בנסיבות העניין, אף אם היה חובש קסדה לראשו" (עמ' 11 לפסק הדין).

...

לסיכום – סה"כ יש להפחית מהסכום שנפסק לזכות ע' את הסך של 1,221,000 ₪, ובמעוגל – 1,220,000 ₪ (פסקאות 21, 22 ו-25 לעיל).

סיכום במסגרת הדין האזרחי-הנזיקי, הוכחה אחריותו של רוזנר להתרחשות התאונה, ובהיבט זה נדחה הערעור מטעמו.

מנגד, יש לקבל את הערעור לעניין שיעור האשם התורם של ע', ולהעמידו על 40%, חלף קביעתו של בית משפט קמא שייחס לו 65% אשם תורם.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של נהיגה בחוסר זהירות הגורמת חבלות של ממש, בנגוד לתקנה 21 (ג) לת"ת בקשר עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

"הנאשם היה קרוב יותר. שדה הראיה היה פתוח ואם היה מסובב את הראש היה מבחין בה. גם אם היה רואה אותה מבחינתו הוא היה יכול להמשיך לנסוע. האם נהג מן היישוב יכול לנחש שמהירות נסיעת הרוכב היא 18 קמ"ש והיא נימצאת במעבר חצייה שהוא אינו אחראי לו על פי חוק... נהג מן היישוב ימשיך לנסוע. כך אני הייתי נוהג" ( ע' 47 ש' 16-20)) בסיכומיה טענה ההגנה כי יש לזכות את הנאשם על יסוד הטעמים הבאים או חלקם: ראשית, התרשלות המעורבת כה משמעותית וחמורה עד כי היא מנתקת את הקשר הסיבתי בין התרשלות הנאשם, ככל שהייתה, לבין התאונה.

התרשלות המעורבת מתבטאת ברכיבה שלא כדין על אופניים חשמליים על מעבר חצייה המיועד להולכי רגל; אי חבישת קסדה; רכיבה במהירות גבוהה ובלתי סבירה מבלי לעצור או להאט את מהירות רכיבתה.

...

ואולם, גם אם אניח, הנחה מופלגת לקולא לטובת הנאשם, כי היה עליו להבחין במעורבת רק בהיותה גלויה לעיניו 2 שניות בלבד ולא 4 שניות, היינו לאחר שהמעורבת רכבה כברת דרך שאפשרה לנאשם להבחין בה ולהעריך כיאות את הסיכון שנקף מאופן רכיבתה, עדיין - בהינתן מרחק העצירה של הנאשם כפי שחושב בת/3 - נותרת בעינה המסקנה לפיה התאונה נמנעת מצד הנאשם.

סיכומו של דבר: אני סבור כי הנאשם התרשל משלא הבחין מבעוד מועד במעורבת, לא נתן דעתו לאופן רכיבתה הרשלני ולסיכון שגילם אופן רכיבה זה ומשלא נקט בזמן באמצעים למניעת הסיכון.

לאור האמור אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

על פי כתב האישום, ביום 13.4.18, סמוך לשעה 16:00, נהג הנאשם ברכבו הפרטי, מסוג "מאזדה", מ.ר. 6938268, בכביש 805, בעראבה, והגיע סמוך לק"מ 17.3.

נטען שבעת התאונה רוכב האופנוע, שהיה נהג חדש, לא חבש קסדה, הגיע מכיוון נסיעת הנאשם, היתפרע בכביש, עקף רכב משמאל, בנתיב הנגדי, כשהדרך אינה פנויה, היתנגש ברכב הנאשם, בדלת ועף מהאופנוע, והחבלה בקרקפת היא כתוצאה מאי חבישת קסדה.

על חשיבותה של ענישה מרתיעה בתאונות דרכים, בהן נגרמות חבלות ופציעות חמורות, עמד בית המשפט ברע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל: "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נ' תאונות הדרכים... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן". מדיניות הענישה בעפ"ת (חי') 52547-01-20 סלימאן נ' מדינת ישראל (5.2.20) – בעבירות של היתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לגוף, נהיגה רשלנית וסטייה מנתיב נסיעה.

...

עתירת הסנגור להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, שרישיונו נחוץ לפרנסתו, ולהסתפק בפסילת מינימום, נדחית.

על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני דנה את הנאשם לחודשיים מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, או של נהיגה בזמן פסילה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

][ המבקש עמד לדין בבית-המשפט לתעבורה בחיפה והואשם בנהיגה ברשלנות, אי ציות לתמרור ב - 36 ("תן זכות קדימה") ובהתנגשות שגרמה נזק וחבלה של ממש.

על פי כתב האישום ביום 13.6.99 התקרב המבקש לצומת והחל פונה פנייה רצופה שמאלה.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ובערעורו העלה טענות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום בעיניין מהירות נסיעת האופנוע, בעיניין האורות הכבויים ובעניין אי-חבישת הקסדות על-ידי רוכבי האופנוע.

בית המשפט הוסיף וציין כי אפילו התרשל רוכב האופנוע בכך שלא צפה את האפשרות לחדירת רכב אחר לנתיב נסיעתו, צריך היה המבקש לצפות התרשלות כזו, ולפיכך אין היא מנתקת את הקשר הסיבתי בין התרשלותו של המבקש לתוצאות התאונה.

בית המשפט המחוזי נסמך בהקשר זה על פסק הדין בע"פ 8827/01 ישראל שטרייזנט נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (להלן: עניין שטרייזנט) לפיו אין רשלנות הנפגע שוללת את קיומו של הקשר הסיבתי מקום שבו אדם מן היישוב צריך היה לצפותה.

...

דין הבקשה להידחות.

יישומה של הלכה זו על המקרה שבפנינו מוליך אל המסקנה כי בדין הורשע המבקש בעבירות שיוחסו לו, משום שגם בהנחה שרוכב האופנוע התרשל, היה על המבקש לצפות את האפשרות שרוכב האופנוע לא יבחין מבעוד מועד ברכבו של המבקש אשר התפרץ לצומת תוך הפרת חובתו ליתן זכות קדימה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.