מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כתב אישום: נהיגה מסכנת להולכי רגל במעבר חצייה

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2017 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

הנאשם מודה בהזדמנות הראשונה, היו כשלים שהצגתי לממונה ולפיכך כתב האישום תוקן, פרנסתו של הנאשם היא בהובלות.
גזר-דין הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת תיק ת"ד בבצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות, סיכון הולך רגל במעבר חצייה והתנהגות הגורמת נזק.
...
הכרעת הדין הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.
לאחר ששקלתי את הנתונים הנ"ל והמדיניות המשפטית בעניין הסדרי טיעון, מצאתי לכבד את ההסדר ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים: קנס אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000   ₪.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא: הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, לפי סעיף 21(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), היתנהגות הגורמת נזק, לפי סעיף 21(ב)(2) לתקנות, סיכון הולך רגל במעבר חצייה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 67א לתקנות, וחבלה של ממש לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א 1961.
...
במכלול הדברים אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 60 יום.
אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1000 ש"ח ב- 3 תשלומים החל מיום 3.5.20.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של נהיגה בקלות ראש; עזיבת מקום התאונה; אי הגשת עזרה לנפגע תאונה; אי מסירת פרטים בתאונת נפגעים; נהיגה עם רישיון נהיגה שתוקפו פקע; נהיגה עם רישיון רכב שתוקפו פקע, וכן בנהיגה ברכב ללא ביטוח.
על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, המבקש נהג ברכבו בצורה פרועה, תוך שהתחמק ממחסום משטרתי, סיכן הולכי רגל במעבר חצייה, חצה צומת ברמזור אדום, פגע ברכב אחר שניכנס לצומת באופן שהביא לפגיעה בנהג הרכב ולנזק לכלי הרכב המעורבים, ולאחר מכן, למרות מעורבותו בתאונה בה ניחבל אדם, הסיע את רכבו לאחור ועזב את המקום מבלי להושיט עזרה לנפגעים ומבלי להשאיר פרטים מזהים.
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (השופט ר' בן יוסף) בעפ"ת 60614-07-18 שניתן ביום 14.11.2018, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב יפו (השופט הבכיר י' ויטלסון) בת"ד 744-09-16 מיום 10.6.2018.
כמו כן, בית המשפט דחה את הבקשה לריצוי מלוא עונש המאסר שהוטל על המבקש מאחורי סורג ובריח, משזו הוגשה בשלב דיוני מאוחר ומשלא נכללה בהודעת הערעור, ותוך שקבע כי אין בסמכותו להיעתר לבקשה "להחמיר את עונשו" של המבקש, וזאת נוכח הוראות סעיף 217 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982.
בתגובתה מיום 3.1.2019 טענה המשיבה כי דין בקשת רשות הערעור על חומרת העונש להידחות.
יחד עם זאת צוין כי: "לצד זאת, תבקש המשיבה כי תינתן רשות ערעור אך ורק לעניין השאלה האם היה על בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשת המבקש לגזור עליו את מלוא עונשו בדרך של מאסר בפועל. המשיבה תסבור שדין הערעור בעניין זה להתקבל ויש לקבוע כי המבקש ירצה את עונשו בדרך של מאסר בפועל". לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, אני סבור כי דינה בהתייחס לחומרת העונש להידחות.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2023 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

עוד נתתי דעתי לרף הנמוך של נהיגתה חסרת הזהירות – ולביצוען של עבירות נוספות של סטיה מנתיב ואי שמירת ריווח – עבירות שרף חומרתן אינו גבוה; נתתי דעתי לפגיעה בשני כלי רכב נוספים ולפגיעות הגוף שנגרמו לשני הנהגים המעורבים (צויין בכתב האישום כי נחבלו בגופם ללא כל פירוט נוסף).
בעפ"ת (מרכז) 29887-03-15 בוקובזה נ' מדינת ישראל (13/07/15), המערער הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סיכון הולך רגל במעבר חציה, גרימת תאונת דרכים, עזיבת מקום התאונה, אי הגשת עזרה ואי מסירת פרטים.
...
לאור כל האמור שב וביקש למקם את עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מתחם הענישה.
לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לצבר העבירות בהן הורשעה הנאשמת בנסיבות ביצוען, נע בין פסילה בפועל בת 5-6 חודשים ועד פסילה בת 12 חודשים, לצד ענישה נלווית; ובאשר לרכיב המאסר – המתחם מתחיל ממאסר מותנה.
סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: פסילה בפועל פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 5.5 חודשים .

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בתיק זה מיוחסות לנאשם עבירות של נהיגה בקלות ראש, סיכון הולך רגל במעבר חציה – נסיבות מחמירות, היתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש.
סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, קובע כי - "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובילבד שניתנה לנאשם היזדמנות סבירה להיתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול." קרי, בכל עת, שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, מסור לבית המשפט שיקול דעת לתקן את כתב האישום, ובילבד שלנאשם תינתן היזדמנות סבירה להיתגונן.
...
לאחר עיון בבקשה לתיקון כתב האישום שהגישה המאשימה, ובתגובת ההגנה, המתנגדת לה, כפי שאבאר מטה, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב האישום.
אני סבורה כי נוכח התיקון המבוקש, שעניינו מצבו הרפואי העדכני של הנפגע, שלטענת המאשימה לא היה בפניה בעת ניסוח כתב האישום, כשבהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין יעקובסון, הנטייה היא לאפשר הבאת ראיות בעניין נזק גוף עדכני אף בשלב הטיעונים לעונש, ובתיק שלפני טרם החלה שמיעת פרשת ההגנה, כשלצד אלה הבאתי בחשבון את האינטרס הציבורי שקיים במיצוי ההליך נגד הנאשם, נוכח חומרת העבירות שמיוחסות לו ותוצאותיהן - יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב האישום.
נוכח האמור מעלה, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב האישום, על דרך תיקון החלק העובדתי בכתב האישום כמבוקש, וכן הוספת העדים המצוינים בבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו