כתב אישום: נהיגה בשכרות (400 מיקרוגרם)

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה בשיכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ו- 39א לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, הרי שביום 16.8.19, בסמוך לשעה 04:04, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, בשדרות רוקח, מכיוון מערב לכיוון מזרח וזאת בהיותו שיכורה, לאחר שבבדיקה שנערכה לו במכשיר "ינשוף", נימצאו בגופו 371 מקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, כמות העולה על זו המותרת על פי חוק.

מסיכום הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו מטעם המאשימה, הרי שלפי גירסתה, השתלשלות העניינים הייתה כדלקמן: הנאשם נהג ברכב כמפורט לעיל, ובהגיעו בסמוך לפני הצומת עם רחוב איבן גבירול, הורתה לו עדת תביעה מספר 3, לעצור את רכבו לבדיקה שגרתית ולאחר שהריחה ריח אלכוהול מפיו של הנאשם והבחינה בנאשם מכניס אוכל רב לפיו, ביקשה ממנו להבדק במכשיר "נשיפון". הנאשם ביצע את הבדיקה וניתנה אינדיקאציה לאלכוהול, ברמה של 400 מקרוגרם.

...

מסקנה זו נובעת גם מן הדין עצמו (סעיף 64 לפקודה) שקבע את השימוש במכשיר נשיפה לבדיקת רמת האלכוהול (ראו: ע"פ 40202/07 מדינת ישראל נ' שלמה [פורסם בנבו] (ניתן ביום 4.6.2007).

..הנה כי כן, מסקנתנו היא כי בדין קבע בית משפט קמא כי עומדת לו, לינשוף, חזקת אמינות.

מכל האמור לעיל, בנוגע להליך הבדיקה של המכשיר טרם האכיפה והליך בדיקתו של הנאשם עצמו, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי הנאשם נהג בשכרות, כמיוחס לו בכתב האישום.

לדברי העותר, מצב זה הביא לכך, שכתבי אישום רבים בגין נהיגה בשיכרות אשר הוגשו נגד נהגים אשר בדמם נמצאה כמות אלכוהול הנמוכה מ-400 מקרוגרם, נמחקו, מבלי שהוגש על כך ערעור.

...

דין העתירה להידחות על הסף.

אי לכך, העתירה נדחית.

רקע והליכים כנגד המבקשת הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשיכרות.

המבקשת טענה, כי כאשר רמת האלכוהול נמוכה מירמה של 400 מקרוגרם לליטר אוויר נשוף נהוג להטיל עונש נמוך מעונש המינימום.

...

דיון והכרעה חוששני כי אין בידי להיעתר למבוקש.

אשוב להכרעה: נוכח האמור - לא אוכל להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה ראיות לכאורה לאחר שעיינתי בחומר החקירה ואף בהודעת איסור השמוש שנמסרה לנהג, מצאתי כי קיימות די ראיות לשלב זה של ההליך, וכי קיים יסוד להניח כי יוגש נגד הנהג כתב אישום בעבירה של נהיגה בשיכרות.

דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשיכרות- הרכב נעצר באופן אקראי, נמצאה אינדיקאציה לשכרות בערך של 400 מקרוגרם לליטר נשוף, הנהג סרב לבצע את מבחני הבצוע, בסע' 8 נדרשה הסכמת הנהג לתת דגימת נשיפה והוסבר לו מטרת הבדיקה ומשמעות הסרוב.

...

הליך השימוע טענת המבקשת שעל אף היותה בעלת הרכב לא בוצע לה שימוע הועלתה בבקשה ונזנחה בדיון, ומטעם זה בלבד דינה להידחות.

בהקשר סעיף 57ב(ב)(2) לפקודה אפנה לרע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל שם נקבע: "נדמה כי דרישה מבעל רכב לעשות ככל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע עבירת הנהיגה בשכרות היא דרישה ראויה ובעלת חשיבות. זהו צורך השעה. כאשר אדם נוהג ברכב כשהוא שיכור, כלי הרכב משמש כנשק מסוכן. מי שנותן לאחר לנהוג ביודעו שהוא עלול לשתות משקה אלכוהולי, עליו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה ובכך להפחית את הסכנה הנשקפת לציבור. " בנוסף, גם כאשר לא הוכחו העילות שפורטו לעיל, מוסמך בית המשפט מכוח הוראת סע' 57ב(ג) לפקודה לבטל את איסור השימוש ברכב או לקצר את התקופה שבה נאסר השימוש ברכב "אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת. ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב". כב' השופט אלון אופיר התייחס למהות הזיקה בבפ"מ 2051-12-12 אלחורטי נ' מדינת ישראל כי: "הלכת אמברם מייצרת דרישה לרמת פיקוח אפקטיבית גבוהה מאד הנדרשת מהבעלים של הרכב וביצוע כל פעולה אפשרית מצידו כדי למנוע את ביצוע העבירה. בית המשפט לא סייג את קביעתו ביחס ליחסי הורים -ילדים בלבד, ואין בעיני כל הבדל בין מערכת יחסים זו לכל מערכת יחסים אחרת הבנויה על היכרות אישית בין הבעלים לנהג". דיון לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, ולאחר שבחנתי את גרסת המבקשת, גרסת הנהג, אשר העידו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין ואיני סבורה כי במקרה זה קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את ביטול האיסור לשימוש ברכב או קיצור התקופה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עיקרי העובדות ביום 17.11.09 הוגש כנגד המשיב, כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר בבדיקת נשיפה נמצאו 380 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף (להלן: "כתב האישום הראשון").

ביום 7.3.10 ניתן פסק דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים, לפיו חזקת אמינותו של מכשיר הינשוף בעינה עומדת, אולם נקבע, כי יש להגדיל את שולי הביטחון ולהעמיד את רף האכיפה על 400 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

...

בנוסף, טענה המערערת, כי המונח "ביטול כתב אישום" המופיע בסעיף 150 לחדס"פ, מחייב גם הוא את המסקנה לפיה ביטול כתב אישום איננו זיכוי.

על כן, האיזון בין האינטרס הציבורי בהעמדתו לדין של המבקש לבין הפגיעה בזכויותיו, מביא במקרה זה למסקנה, לפיה אין להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי".