על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך 8.2.23 בשעה 17:02 נהג הנאשם בזמן פסילה, כאשר רישיון הנהיגה פקע מעל לשנתיים וללא ביטוח.
"בשלב מסוים במהלך הנהיגה לאחר שנהג באופן שאינו מתאים לתנאי הדרך, בלם הנאשם בלימת חירום, עלה על אי תנועה, חצה את הנתיב הנגדי, היתנגש במעקה בטיחות ולבסוף היתנגש עם חזית ימין בקיר בטון. כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח לאחר שגופו הוטח אל שמשה קדמית של הרכב זאת מאחר ולא היה חגור, הנוסע הנוסף והנאשם אשר אף הם לא היו חגורים, נחבלו ונפצעו בתאונה."
התיק נקבע לשמיעת ראיות.
לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון על החומרה שבעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה ברע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12):
"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...".
אשר לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם משתנה רמת הענישה.
...
לאור כל האמור, מתחם הענישה במקרה של נהיגה בזמן פסילה בתיק בו הורשע נאשם בגרימת מותו של אדם, בצבר העבירות שבפניי ובנסיבות ביצוען, כולל רכיב מאסר בפועל שנע בין 4 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל.
בנסיבות אלה, אני סבורה, כי אין מקום להורות על מעצרו של המשיב לאלתר כעתירת המבקשת,
ויש מקום להותיר את המשיב באותם תנאים מגבילים ולאפשר לב"כ המשיב דחיה לצורך לימוד התיק ועל מנת למצות את המשא ומתן עם המבקשת, משא ומתן אשר החל היום ולא הצליח להבשיל להסדר כולל בתיק.
לסיכום:
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בחנתי את עברו של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות ופסיקה הנוהגת, וללא קשר לדברים שייתכן ונאמרו בתיק המ"ת, אני סבור כי במקרה זה העונש הראוי הוא עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות.
סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בדרך של עבודות שירות
6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 21.8.23.
