לפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, זאת לאחר שהמדינה הגישה נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, רישיון נהיגה שפקע למעלה משנתיים, נהיגה ללא רישיון רכב, וללא ביטוח.
המשיב נוהג משנת 2015 ולחובתו 6 הרשעות, בהן 3 הרשעות בנהיגה בזמן פסילה (משנים 2018 ו-2012), לאחת התלוותה עבירה של הגשת בקשה לרישיון בזמן פסילה, והוטלו בעטיה מאסר מותנה, בן שנה, צו של"צ, צו מבחן, פסילה לשנתיים, ופסילה מותנית, ולשנייה התלוו עבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לשוטר במדים, ונהיגה ללא רשיון נהיגה מעולם, והושתו על המשיב מאסר בפועל ל-18 חודשים, מאסר מותנה, ופסילה לשנתיים.
...
הסנגור טוען, מנגד, כי יש לדחות את הבקשה.
על המסוכנות הנלמדת מנהיגה בזמן פסילה עמד כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 2221/11, הראל נ' מדינת ישראל (לא פורסם):
"נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש".
וכן דברי כב' השופט לוי ברע"פ 6115/06 מ"י נ' מוראד אבו לבן (08.05.07):
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" .
בהתקיימן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב, ונוכח מהמסוכנות שניבטת מהמשיב, אני סבורה כי יש לפסול המשיב עד תום ההליכים נגדו, ולקצוב את הפסילה לתקופה של 5 חודשים.
סיכומו של דבר, נוכח הנימוקים המפורטים, אני פוסלת את המשיב עד תום ההליכים וקוצבת את משך הפסילה ל-5 חודשים.