כן הפנה בעיניין זה לפסיקה נוהגת, כן ביקש להבחין בין המקרים וכי במקרה אחד אשר זהה למקרה שבפנינו, בו מעבר לעבירת ידיעה כוזבת, הורשע הנאשם גם בניסיון לקבלת דבר במירמה ולכן נקבע מיתחם גבוה יותר.
כן הפנה ב"כ הנאשם להנחיות פרקליט המדינה – הנחיה 2.5 העמדה לדין בגין ידיעה כוזבת, שם נעשתה הבחנה בין ידיעה כוזבת שהיא מבחינה עלילה כדי לפגוע באדם אחר לבין מסירת הודעה כוזבת בשביל לקבל דבר מה. נטען, כי בעיניינו לא מדובר בעלילה וכי האדם היחיד אשר נגרם לו נזק הוא למעשה הנאשם, אשר נותר ללא המשאית ולא תבע את הביטוח עקב כך.
נטען, כי הרשעת הנאשם, מעבר למפורט בתסקיר שירות המבחן, יש בה לפגוע בתפקידיו כחבר המושב, שכן הנאשם היה חלק מחוליית האבטחה במושב ובעקבות התיק נילקח ממנו הנשק, וכן תשלל זכותו להיות חבר ועד במושב בו הוא מתגורר.
במישור של בחינת עצם ההרשעה, על בית המשפט לשאול את עצמו האם ראוי הדבר, מהבחינה העקרונית, כי מי שתיכנן מעשיו מתוך תיכנון מוקדם, הגיש תלונת כזב במישטרה, אותה לא ביטל עובר לחקירתו (על פי עובדות כתב האישום שבפניי), מן הראוי שיוכל להציג את עצמו כמי שהוא נעדר הרשעות קודמות.
...
העובדה, כי הנאשם לא קיבל לידיו בסופו של דבר את דמי הביטוח, אינה מרפאה את הפגיעה החמורה בערכים המוגנים של שמירה על שלטון החוק, על סדרי השלטון, ועל תקינות עבודתן של רשויות האכיפה.
נוכח האמור לעיל, נדחית בקשת הנאשם לבטל את הרשעתו.
נוכח כל האמור לעיל, מוטלים בזאת על הנאשם העונשים הבאים:
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.
