בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"פ 30580-02-21 מדינת ישראל נ' אברבך
23 נובמבר 2023
בפני כב' השופט בני שגיא, סגן נשיא
המאשימה
מדינת ישראל
על-ידי ב"כ עו"ד רוית שפיר
הנאשם
שגיא אברבך ת.ז. 060625704
על-ידי ב"כ עו"ד יעקב שקלאר, עו"ד גיא זהבי, עו"ד אריק רוש
כללי
1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של יבוא סם מסוכן (ריבוי עבירות), לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים); ניסיון לייבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; סחר בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 13 ו-19א לפקודת הסמים; החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים; מירמה, עורמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס (ריבוי עבירות) לפי סעיף 220(1) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; איסור הלבנת הון (ריבוי עבירות) עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כלל את תיקון כתב האישום והסכמה בדבר הקף החילוט. במסגרת הסדר הטיעון לא גובשה הסכמה לעניין העונש.
2. במקביל להגשת כתב האישום נגד הנאשם, הוגש כתב אישום דומה, אך מצומצם באופן משמעותי בהיקפו כנגד דיאנה בלבנוב (להלן – דיאנה), מי שהייתה שותפתו של הנאשם ל- 37 ארועי ייבוא (מתוך 58 ו-10 ניסיונות). דיאנה הורשעה על יסוד הודאתה וביום 13.12.22 נגזר דינה. במסגרת גזר הדין, נקבע מיתחם הנע בין 6 שנות מאסר ל- 9 שנות מאסר. העונש שנגזר על דיאנה, בסופו של יום, עמד על 4 שנות מאסר, וזאת תוך מתן משקל לאישום נוסף שצורף ועניינו גניבה ממעביד (לגביו נקבע מיתחם הנע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר) ושיקולי שקום משמעותיים שהצדיקו סטייה ממיתחם העונש ההולם. במסגרת העירעור שהגישה דיאנה, ונוכח המשך מוצלח של הליך השקום, הפחית בית המשפט העליון 15 חודשים מהעונש שנגזר על דיאנה, כך שסך הכל נקבע כי עליה לרצות 33 חודשי מאסר. יצוין כבר כעת, כי בית המשפט העליון ציין בגזר דינו, כי ככלל שקולי הענישה שפורטו בגזר הדין מקובלים עליו, וההתערבות בגזר הדין נובעת מרצון ליתן משקל נוסף לתהליך השקום יוצא הדופן שעברה דיאנה, לצד שיקולים נוספים לקולא, שפורטו בגזר הדין. אתייחס בהמשך למשמעות המיתחם שנקבע בעיניינה של דיאנה על המיתחם שייקבע בעיניינו של הנאשם.
כתב האישום המתוקן
3. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש דצמבר 2018 ועד ליום 21.1.2021 (להלן – התקופה הרלוואנטית) ייבא הנאשם סמים מסוכנים לישראל, ממדינות שונות באירופה והפיצם בישראל (להלן – התכנית הפלילית). במסגרת התכנית הפלילית יצר הנאשם או מי מטעמו חשבון ברשת "טלגרם" המאפשרת העברת מסרים מידיים מוצפנים וכן מאפשרת למשתמשים בה להרשם בשמות בדויים. הנאשם השתמש במספר חשבונות טלגרם, בין היתר, תחת השם וונדר וומן. באמצעות אותם חשבונות פנה הנאשם לסוחרי סמים באירופה לצורך ייבוא הסמים לישראל, וכן לסוחרי סמים וללקוחות בישראל, לצורך מכירת הסמים.
בתחילת התקופה הרלוואנטית, במועד שאינו ידוע במדויק, קשר הנאשם קשר עם דיאנה לצורך הוצאת התכנית הפלילית אל הפועל.
4. על-פי המתואר באישום הראשון, החל מחודש מרץ 2019 ייבא הנאשם באמצעות דואר ישראל וחברות שילוח פרטיות, חבילות המכילות סמים מסוכנים מסוגים שונים, כמפורט בטבלה "א" לכתב האישום המתוקן (58 חבילות שונות הכוללות סמים מגוונים: LSD, קטאמין, MDMA, מתקאתינון, DMT, 2CB, ומתאמפטאמין). בחלק מן המקרים, במסגרת הקשר הפלילי ולשם קדומו, הייתה דיאנה שותפה לייבוא חבילות הסמים כמפורט בטבלה "ב" לכתב האישום המתוקן (37 חבילות של סמים מגוונים באופן שפורט לעיל).
במעשים האמורים לעיל, ייבא הנאשם לישראל לפחות 58 חבילות אשר הכילו סמים מסוכנים כמפורט להלן: 12,328 יחידות MDMA; 10.5 ק"ג MDMA; 8.55 ק"ג קטאמין; 59 גרם DMT; 2,600 יחידות CB2; 2.05 ק"ג מתאמפטאמין; 5,000 חבילת LSD ו- 200 גרם מתקאתינון, מתוכן 37 חבילות בצוותא חדא עם דיאנה. בנוסף, ניסה הנאשם לייבא בתקופה הרלוואנטית עשר חבילות סמים נוספות, אולם חבילות אלה לא הגיעו לישראל.
על פי המתואר, ככלל, ייבוא הסמים נערך בשיטה המפורטת להלן: הנאשם הזמין את הסמים מסוחרי סמים שונים באירופה באמצעות רשת ה"דארק נט" (חלק מרשת האנטרנט המשמשת לפעילות פלילית מסוגים שונים והסתרת פעולות ברכוש אסור כהגדרתם בחוק איסור הלבנת הון) ובאמצעות חשבונות הטלגרם שפתח; הנאשם שילם לספקים עבור הסמים באמצעות העברות ביטקוין; הנאשם מסר לספקים פרטי מען לחבילות שכללו שמות בדויים וכתובות הסמוכות לביתו או לבית אמה של דיאנה, בחלק מהמקרים מסר את שמה של דיאנה ואת מספר הטלפון שלה; הנאשם עידכן את דיאנה באמצעות הטלגרם אודות ביצוע ההזמנה, פרטי המשלוח, סוג הסם וכמותו, וכן העביר לדיאנה רשימה הכוללת חבילות העתידות להגיע לישראל. הסמים נשלחו לישראל על ידי הספקים, כשהם מוסלקים באריזות שונות; הנאשם ודיאנה (רק באותם מקרים בהם הייתה שותפה לייבוא) עקבו אחר משלוח החבילות לישראל ועם הגעתן תאמו את דרך איסופן באמצעות שירות המשלוחים "GETT DELIVERY" וקיבלו את המשלוח בסמוך לכתובת המען הבדוי או מען אחר שמסרו לשליח. באותם מקרים בהם נימסרו חבילות הסמים לידי דיאנה, היא הטמינה את החבילות שנמסרו לה במקומות מיסתור מוסכמים, בהתאם להוראותיו של הנאשם, אספה מהם כסף שהשאיר עבורה הנאשם או מי מטעמו ודיווחה לנאשם על השלמת הבצוע. בחלק מהמקרים, נטלה דיאנה את חבילות הסמים לביתה, וסחרה באותם סמים בצוותא עם הנאשם, כמתואר באישום השני.
במאמר מוסגר יצוין, כי בכתב האישום המתוקן שהוגש בעיניינה של דיאנה, צוין כי בעבור חלקה בייבוא הסמים, קיבלה דיאנה מהנאשם תשלום בסך 1,500-3,000 ₪ בגין כל חבילה.
סך שווי מוערך של הסמים והרכוש האסור שהנאשם ייבא הנו לפחות 1,500,000 ₪.
במסגרת אישום זה, הורשע הנאשם בריבוי עבירות של ייבוא סם מסוכן וריבוי עבירות של ניסיון לייבוא סם מסוכן.
5. על-פי המתואר באישום השני, בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום סחר הנאשם בסמים שונים בשיטות סחר שונות.
מכירה ללקוחות פרטיים: בתקופה שבין חודש דצמבר 2018 לחודש יולי 2019, סחר הנאשם בצוותא עם דיאנה, בסמים מסוכנים מסוגים שונים הכוללים MDMA; LSD וסוגים נוספים, בכך שמכר אותם למספר רב של צרכני סמים פרטיים, בשיטות סחר כמפורט להלן: (א) הנאשם פירסם בחשבונות הטלגרם שבשימושו את מלאי הסמים העומדים למכירה; (ב) הנאשם סיכם עם הלקוחות את פרטי העסקה ואופן האיסוף ומכר להם את הסמים; (ג) הנאשם הטמין את הסמים במקומות מיסתור שונים בקירבת דירת דיאנה או סמוך לביתו ודיווח על כך לדיאנה בטלגרם; (ד) בהוראת הנאשם, אספה דיאנה את הסמים ממקומות המסתור והחזיקה אותם בביתה, ובהמשך בהנחיית הנאשם שקלה וארזה את הסמים; (ה) לאחר מכן, הטמינה דיאנה את הסמים במקומות שהנחה אותה הנאשם ונטלה מאותם מקומות כסף מזומן שהשאירו הלקוחות; (ו) במקרים אחרים מסרה דיאנה את הסמים ישירות ללקוחות במקומות שנקבעו מראש וקיבלה מהם תשלום; (ז) במקרים ספורים הלקוחות הפרטיים העבירו לנאשם תשלום באמצעות ביטקוין.
את התשלום שהיתקבל מהלקוחות הטמינה דיאנה במקומות מיסתור, בנכוי שכרה של 5% עד 10% משווי כל תשלום, וכן 50 ₪ נוספים במקרים בהם ביצעה משלוח עבור הלקוחות הפרטיים.
מכירה לסוחרי סמים: בהמשך, בתקופה שבין חודש יולי 2019 ליום 21.1.21, מכר הנאשם סמים מסוכנים לסוחרי סמים אחרים, ובהם: 4,846 יחידות MDMA; 155.7 גרם MDMA; 5.54 ק"ג קטאמין; 219.5 גרם מתאמפטאמין; 360 יחידות מתאמפטאמין; DMT בכמות שאינה ידועה; 169 גרם מתאקטימון; 5 גרם קוקאין; 30 יחידות LSD; 865 גרם CB2 ו- 505 יחידות CB2. חלק ממכירות הסמים לאותם סוחרים בוצעו בצוותא עם דיאנה.
מכירת הסמים לסוחרי הסמים בוצעה, ככלל, בשיטה המפורטת להלן:
(א) לאחר שייבא את הסמים כמפורט באישום הראשון, הנאשם פירסם את הסמים למכירה בחשבונות הטלגרם שלו בהודעות ישירות לסוחרים, וכן במסגרת קבוצות ייעודיות שפתח בטלגרם ונועדו לסוחרים; (ב) בחלק מהמקרים עידכן הנאשם את הסוחרים אודות המועדים הצפויים להגעת חבילות הסמים לישראל, ואיפשר לסוחרים לבצע הזמנות מראש; (ג) הנאשם הורה לסוחרים לשלם לו באמצעות העברת ביטקוין; (ד) הסוחרים שלא היה באפשרותם לשלם באמצעות ביטקוין, הופנו על-ידי הנאשם לחלפן כספים, והעבירו כסף לאותו חלפן עבור רכישת הסם. אותו חלפן העביר בהמשך מטבעות ביטקוין לארנק הדיגיטאלי של הנאשם; (ה) לצורך ביצוע העיסקאות, בחלק מהמקרים, הנאשם או דיאנה, חלקו, שקלו וארזו את הסמים; (ו) לאחר העברת התמורה, הנאשם או דיאנה בהוראתו, הטמינו את הסמים במקומות מיסתור שונים המצויים בסביבת ביתו של הנאשם בתל-אביב, כאשר הנאשם הכווין את הסוחרים לנקודות הטמנה אלה, לשם איסוף הסמים; (ז) בחלק מהמקרים השאיר הנאשם בנקודות ההטמנה כסף מזומן עבור דיאנה או הורה לסוחרים לעשות כן, ודיאנה נטלה את הכסף; (ח) במקרים אחדים, העבירה דיאנה ישירות את הסמים לסוחרים או למי מטעמם, במקומות מפגש שתואמו מראש על-ידי הנאשם.
במסגרת אישום זה הורשע הנאשם בריבוי עבירות של סחר בסמים מסוכנים.
6. על-פי המתואר באישום השלישי, ביום 24.1.21 החזיק הנאשם בביתו 186.6 גרם סם מסוכן מסוג קטאמין.
במסגרת אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.
7. על-פי המתואר באישום הרביעי, במסגרת פעילותו בתחום הסמים, כפי שפורט לעיל, הפיק הנאשם הכנסות בסך 1,500,000 ₪ לכל הפחות (200,000 ₪ לכל הפחות בשנת 2019 ו- 1,300,000 ₪ לכל הפחות בשנת 2020).
הנאשם לא הודיע לפקיד השומה על עסוקו, לא ניהל פנקסי חשבונות, דרש וקיבל את הכנסותיו במזומן או באמצעות ביטקוין.
במסגרת אישום זה הורשע הנאשם בריבוי עבירות של מירמה, עורמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס.
8. על-פי המתואר באישום החמשי, כלל הפעולות שביצע הנאשם, לרבות אלה הקשורות לאופן בו קיבל ההכנסות ממכירת הסמים ועשיית הפעולות בהם ברשת ה"דארק נט" מהוות פעולות ברכוש אסור, בהקף שלא פחת מ- 1,500,000 ₪.
במסגרת אישום זה הורשע הנאשם בריבוי עבירות של איסור הלבנת הון.
תסקיר שרות המבחן
9. שרות המבחן תיאר במסגרת התסקיר את נתוניו של הנאשם: בן 41, נשוי ואב לילדה בת 4.5, בן למשפחה נורמאטיבית מצפון הארץ, אשר עובר למעצרו התגורר עם אישתו ובתו בתל-אביב, ולא עבד נוכח מצבו הרפואי. הנאשם אקדמאי, בוגר תואר ראשון ושני בהנדסת תוכנה, שירת שירות צבאי קצר בצה"ל (חודשיים) ונשר עקב קשיי היסתגלות. בהמשך, ולצד הלימודים האקדמאיים, הישתלב הנאשם בתפקידים בחברות הייטק שונות. בחודש נובמבר 2019 היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים וסבל מפגיעה רב מערכתית הכוללת חבלת ראש. הנאשם אושפז בבית החולים ולאחר מכן עבר הליך שקום ממושך בבית לוינשטיין, נזקק להמשך מעקב נורולוגי, פסיכולוגי ושיקומי.
שרות המבחן ציין כי הנאשם מתקשה להתייחס לחומרת עבירותיו בצורה מעמיקה, והתייחס להתנהגותו שתוארה בכתב האישום המתוקן, כאתגר, סוג של משחק כתוצאה ממנו הפיק ריגוש, וניצל את יכולותיו הטכנולוגיות. הנאשם התקשה להתייחס ברצינות לכמויות הסם שייבא, וכן למשמעויות פגיעתו באנשים בחברה ובאנשים אשר צרכו את הסמים. שרות המבחן התרשם כי היתייחסות הנאשם חידדה את ההתרשמות כי בעת הפעילות השולית, עשה הנאשם שימוש בעיוותי חשיבה, שביצוע העבירות באמצעות המחשב הרחיק עוד יותר את משמעות ההיתנהגות מבחינה פלילית. צוין כי הנאשם מתקשה להכיר בחומרה המיוחסת להתנהגותו, והוא אף אינו מזהה מאפיינים של מירמה ומניפולטיביות בבחירותיו הן כלפי הרשויות והן כלפי בני משפחתו, שלא ידעו דבר וחצי דבר על עסוקו הפלילי הענף בתחום ייבוא הסמים והסחר בהם. לצד האמור, ציין שרות המבחן כי הנאשם מבטא חרטה על מעשיו, אולם נוכח כלל הנתונים וחומרת העבירות, סבר שרות המבחן כי אין מקום לבוא בהמלצה טיפולית.
טיעוני התביעה
10. התובעת, עו"ד רוית שפיר, עמדה בטיעוניה על ההקף יוצא הדופן של פעילותו העבריינית של הנאשם בתחום הסמים, וכשצוין כי זו התפרשה על פני שנתיים, כאשר הסמים הופצו ברחבי מדינת ישראל, תוך שהנאשם משכלל את פעילותו ומגדיל את הקף ביצוע העבירות. התובעת התייחסה לשורת הפעולות שביצע הנאשם, המלמדות על היותו "המוח העברייני" מאחורי ביצוע המעשים, וכן התייחסה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מבצוע העבירות, ולנזק שניגרם בפועל נוכח העובדה שמרבית הסמים שייבא הנאשם הופצו בקרב הציבור ולא נתפסו על-ידי המישטרה.
בהקשר לאמור, ציינה התובעת את הדברים הבאים: "... התכנית משוכללת ומתוחכמת המלמדת על היכולות האדירות של הנאשם, והאופרציה שהקים באופן עצמאי. הנאשם עומד בראש הפירמידה, דבר שלא תמיד זוכים לראות. בית המשפט יודע היטב כי מעטים המקרים בהם מתאפשר לתביעה להעמיד לדין עברין בדרג של הנאשם, שמעצרו הביא לגדיעת שרשרת הפצת סמים משמעותית ביותר ברחבי המדינה כולה ... העבירות בוצעו למשך כשנתיים, ובהיקפים שעולים. אשר לנזק שניגרם – מדובר בכמות סם חסרת תקדים שהוכנסה והופצה בתוך מדינת ישראל. בנגוד לתיקי ייבוא אחרים, בהם המישטרה שמה ידה על החבילות עוד לפני ההפצה, הייחודיות הנוספת נלמדת מכך שהנאשם תיעד את כמות הסם שהופצה בפועל, כך שהנזק הוא חסר תקדים. באופן דומה גם לנזק הפוטנציאלי, וזה נלמד מכמות החבילות שנעצרה על-ידי הרשויות, לאחר מעצר שני הנאשמים, וכן באיתור חבילות נוספות שעשו דרכן לישראל" (פרו' עמ' 25 ש' 18).
היבט נוסף עליו עמדה התובעת קשור לעבירות המס והלבנת ההון שביצע הנאשם.
על יסוד כלל הטיעונים שנטענו ופסיקה שהוצגה, תוך היתייחסות גם לקביעות בית המשפט לעניין דיאנה, עתרה התביעה לקביעת מיתחמי הענישה הבאים:
ביחס לאישום הראשון (ייבוא הסמים לישראל) 10 עד 13 שנות מאסר; ביחס לאישום השני (מכירת סמים לצרכנים פרטיים ומכירת סמים לסוחרי סמים) 6 עד 9 שנות מאסר; ביחס לאישום השלישי (החזקת הקטאמין) 18 עד 36 חודשי מאסר; ביחס לאישום הרביעי (עבירות המס) 10 עד 24 חודשי מאסר; ביחס לאישום החמשי (הלבנת ההון) 13 עד 30 חודשי מאסר.
בהנתן העובדה כי המעשים העברייניים שלובים אחד בשני, הסכימה התביעה כי ניתן לקבוע מיתחם כולל אשר הרף התחתון שלו לא יפחת מ- 12 שנות מאסר.
לשיטת התביעה, אין מקום לסטות ממיתחם העונש ההולם מטעמי שקום, ואף אם יש להיתחשב בהודאת הנאשם ובנתוניו האישיים, יש להעמיד את העונש המתאים לנאשם בחלק העליון של השליש התחתון של המיתחם המוצע.
ראיות ההגנה וטיעוניה לעניין העונש
11. מספר קרובי משפחתו וחבריו של הנאשם העידו או העבירו הצהרות לעניין העונש.
כך אביו של הנאשם, רופא במקצועו, תיאר את פגיעתו הקשה של הנאשם בתאונת הדרכים בשנת 2019, את המשבר המשמעותי שעבר הנאשם מאז, לרבות שקום של שבעה חודשים בבית החולים לוינשטיין, פיטוריו מהעבודה ומגוון הנזקים שנגרמו לתיפקוד המוח. האב ציין כי כיום הנאשם הוא שבר כלי, סובל סבל קשה בזמן מעצרו, מביע חרטה, ומעוניין לחזור לחייק משפחתו ולטפל בבתו הקטינה - רכת השנים;
כך העידה אימו של הנאשם אודות הפגיעה המשפחתית שהייתה כרוכה במעשיו של הנאשם, אודות מצבו הבריאותי המתדרדר, תוך הבעת תקווה כי בית המשפט יאפשר לנאשם להתחיל את חייו מחדש כשהוא מלווה ונתמך על-ידי בני משפחתו.
כך העיד מר לירון אברבך, אחיו הגדול של הנאשם, אשר תיאר את עבודתו רבת השנים של הנאשם בתעשיית ההייטק, ואת השפעת התאונה הקשה שעבר על מישורי חייו השונים. האח ציין, בין היתר, את הדברים הבאים:
" ... קשה לי להציע הסברים למה שקרה כאן. אני אתאר את הדברים כמו שאני רואה אותם. אנחנו גדלנו כמשפחה מאוד מלוכדת, עם הורים שיעבדו קשה כל החיים וחינכו אותנו לרכוש מיקצוע ולעבוד קשה, ובדרך זו הלכנו בסופו של דבר, כולנו. שגיא עבד שנים ארוכות בהייטק, השקיע את כל כולו בעבודה, היה נוסע לחו"ל במסגרת העבודה, היה עובד סביב השעון והיה את זה. הוא איש מחשבים עוד מגיל צעיר, התעסק במחשבים עוד לפני שאנשים ידעו מה זה. היה מחבר מחשבים בבית. באיזה שהוא שלב, ב- 2019 הייתה התאונה, כשכבודו מכיר את הנתונים. מבחינת כולנו זה היה שבר נוראי. אני ליוויתי אותו בשיקום שלו. שגיא זה כמו אדם שנולד מחדש, אני זוכר אותו לומד ללכת מחדש, לא יכל לצחצח שיניים או להתגלח, הכל היה צריך ללמוד מההתחלה. זה הליך ארוך, מייגע ושוחק. שגיא מאז התאונה זה הצל של עצמו וזה לא אותו אדם. עד ששוחרר מבית לוינשטיין, כמובן שפיטרו אותו מעבודתו. הוא במצב שקוע, וברור לי, זאת אומרת עם כל הכעס על המעשים שלו, זה דברים שאצלנו לא עוברים. אנחנו מסתכלים על זה ולא מזהים שם את שגיא, כך שבראיה שלי, אני לא יכול להעיד עד כמה, אבל אין לי ספק שאילמלא התאונה הזו, לא היינו כאן..." (פרו' עמ' 22 ש' 16);
כך העידה אחותו של הנאשם, אשר תארה את המשבר שחוו בעקבות תאונת הדרכים שעבר הנאשם, את תכונותיו הטובות של הנאשם, את ההשפעה של מעצרו על בריאות הוריו, ואת רצונה להתגייס ולסייע בהליך שקומו לאחר שיחרורו מן המאסר.
כך הוגשה הצהרת אישתו של הנאשם, אשר תארה את היותו בעל טוב, תומך ומסור, ואב טוב לבתו הקטינה. גב' אברבך עמדה על הקשיים המאפיינים את גידול הילדה כאשר האב נמצא במאסר, ועמדה אף היא על חוויות המעצר הקשות שחוה הנאשם, ומצבו הנפשי המורכב.
ראה גם הצהרות גב' סנדרה כרמלי ומר דב היט ואלכס כהן – חבריו של הנאשם, שתיארו את תכונותיו הטובות, התגייסותו לסיוע אימתי שהיה צורך בכך, והיותו איש מישפחה למופת.
12. ההגנה הגישה שורת מסמכים רפואיים שנערכו בעקבות תאונת הדרכים שעבר הנאשם בשנת 2019, ובהם אישור על אחוזי נכות מהמוסד לביטוח לאומי (כיום 40% נכות קבועה), מכתב שיחרור מתקופת האישפוז, חוות דעת מבית לוינשטיין, הערכה קוגניטיבית של המומחה שחר יצחק, חוות דעת נוירולוגית שנערכה על-ידי ד"ר דבי וחוות דעת פסיכיאטרית שנערכה על-ידי ד"ר כספי. חוות הדעת והמסמכים השונים מתארים את תאונת הדרכים הקשה שעבר, וכן את מצבו הרפואי והנפשי של הנאשם בעקבותיה.
בהקשר לחוות הדעת הרפואיות, ראיתי להפנות להחלטתי מיום 27.7.23, במסגרתה קבעתי כי חוות הדעת מתקבלות כראיה לעונש, אך לא באופן כזה אשר יש בו כדי להשפיע על מיתחם העונש ההולם, זאת בהנתן העובדה כי פעילותו העבריינית של הנאשם החלה בדצמבר 2018, כימעט שנה לפני תאונת הדרכים שעבר הנאשם בנובמבר 2019, ולאחר שממילא ניבנתה התשתית העבריינית לבצוע עבירות הסמים, וחלק מארועי הייבוא יצאו אל הפועל.
חוות הדעת התקבלו איפוא רק ככאלה אשר יש בנתונים המופיעים בהן כדי להשפיע על מיקומו של הנאשם במיתחם העונש ההולם, ולא ראיתי להרחיב בעיניינן מהטעם שממילא, גם נוכח הנתונים האחרים (העידר הרשעות קודמות והודאה בפתח ההליך המשפטי) הגעתי למסקנה כי יש מקום לאמץ את הרף התחתון של המיתחם שייקבע.
13. ההגנה עמדה בטיעוניה על נתוניו של הנאשם, על משמעות תאונת הדרכים הקשה שעבר, ועל הרכיבים השונים העומדים ביסוד קביעת מיתחם העונש ההולם. לשיטת ההגנה, ניתן לראות באותם נתונים העולים מחוות הדעת ומהמסמכים השונים ככאלה המפחיתות מחומרת המעשה ואשמתו של הנאשם, ומשפיעות על המיתחם.
עו"ד גיא זהבי עתר במסגרת הטיעונים הכתובים להטיל על הנאשם עונש מידתי, כזה שיביא את הנאשם במהירות להליך הטיפולי לו הוא זקוק, אשר לא ניתן לקיימו במסגרת מאסרו.
עו"ד יעקב שקלאר היתייחס אף הוא בטיעוניו לנתוניו של הנאשם, ולהשפעת התאונה, וסבר כי ניתן להקיש על העונש הראוי גם מיגזר הדין שניתן בעיניינו של אברהם לוקר, בפרשה הידועה כפרשת 512 (תפ"ח 31343-01-19; 24984-07-15) אותו לוקר, נאשם 16 בפרשה, הורשע בעבירות ייצוא וייבוא סמים במסגרת ארגון פשיעה (1,000,000 כדורי אקסטזי) מהולנד לאוסטרליה, והוטל עליו עונש של חמש שנות מאסר (טרם ניתן פסק דין בעירעור הנאשם).
ע"פ 4838/20 אברמסון נ' מדינת ישראל (15.8.2021) – המערערת הורשעה בעבירות של קשירת קשר, ייבוא סמים, החזקה וניסיון להחזקת סם מסכן שלא לצריכה עצמית ושימוש במסמך מזויף, בכך שקשרה קשר עם גורמים בהולנד במטרה שישלחו לה באמצעות הדואר חבילות עם סמים מסוכנים, בכמות כוללת של מעל ל-3,000 טבליות סם מסוכן (ברובם מסוג MDMA).
...
עוד ציין עו"ד שקלאר את הדברים הבאים:
"הנאשם נחשף בפני מותב זה במגוון מסמכים המתארים אותו, את אופיו, הישגיו וכל משפחתו. מדובר במלח הארץ, טובי האזרחים, כולם אחד לאחד. אבא רופא, אמא מורה לפסנתר, שני אחים יועצים משפטיים, הוא בעצמו מצטיין בטכניון, עסק בהייטק והיה ילד מחשבים. והנה הגענו לאירוע שלא הולם את כל שפירטתי. פשוט דבר והיפוכו. ואיך אנחנו מגיעים להסביר אירוע זה? ההסבר הוא דווקא בתסקיר שרות המבחן, שהתביעה רואה בו סוגיה לחומרה. אני רואה בתסקיר שרות המבחן דווקא המלצה שיקומית. שרות המבחן בהיגיון רב אומר אין מה לעשות איתו, הוא ישב בכלא. העניין הוא שדיאנה בגלל שהיא אשה וההתיחסות של בתי המשפט לנשים היא הרבה יותר מקלה, אז היא שוחררה ויכלה להוכיח עצמה ולהשתקם. אבל הנאשם צריך שיקום הרבה יותר מדיאנה כי הוא חולה. יש המלצות רפואיות לשיקום וגם שרות המבחן אומר את דברו, וממליץ להפנות גורמי הטיפול בשב"ס לחשיבות גיוסו למהלך טיפולי. הנאשם כבר שלוש שנים בתנאי מעצר ולא קיבל שום טיפול. הנאשם על 5 תרופות פסיכיאטריות, מסומם לגמרי, מסטול, עיניו כבדות, גופו כבד, בקושי זז. הוא שוקע, המשפחה שקעה, הנזק הוא בלתי הפיך. אז אומרת התביעה כן, העבירות הן חמורות, ואני מסכים. העבירות לא מתקבלות על הדעת בהשוואה לנאשם. בניגוד לדברי התביעה הנאשם לא התחיל לחיות חיי פאר ומותרות, אלא המשיך לחיות את חייו הקטנים וכעולה מהתסקיר זה סוג של מעין אתגר שכלתני של שחקני מחשב. פה יש את העיוות בבוחן המציאות כעולה מחוות הדעת. תפישת המציאות שלו נדפקה ברמה הקלינית. הוא הפסיק לראות את ההבדל בין מותר לאסור ובין נורמטיבי ללא מקובל. עבורו זה היה מעין אתגר אינטלקטואלי שרצה לפצח, והתוצאה היא שני מקרים לפני ושני מקרים אחרי, לאחר שעבר תאונת דרכים והליך שיקום קשה, הדבר גרם לפגיעה קוגנטיבית ופיזית, והנאשם שבר כלי. הנאשם מסומם עם חמש סוגי תרופות, מצבו דכאוני, הוא פוחד מהסביבה העבריינית סביבו ומחשבותיו אובדניות ושל חוסר תקווה, ייאוש וחוסר אונים. בחוץ מחכה לו אשה וילדתו הקטנה. הנאשם זקוק להליך שיקום" (פרו' עמ' 29 ש' 13).
העובדה כי אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות מחזקת אף היא את המסקנה בדבר האפשרות לאמץ את הרף התחתון של המתחם.
כלל השיקולים שפורטו לעיל, מובילים למסקנה כי יש מקום לאמץ את הרף התחתון של המתחם ולא מעבר לכך, כפי שעתרה התביעה בטיעוניה.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
10 שנות מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו – 24.1.21.
