בכתב האישום נטען שביום 24.11.23, סמוך לשעה 01:20, הגיע המשיב למועדון לילה, כשהוא נושא בכיס מכנסיו סכין; המשיב פגש את הקרבן במועדון ובין השניים היתגלע ויכוח; תוך כדי כך, שלף המשיב את הסכין ופצע את הקרבן בכך שדקר אותו פעמיים בסכין בירכו השמאלית וגרם לו לחתך בירך שמאל; כתוצאה מכך, התפנה הקרבן לקבלת טפול רפואי, פצעו ניסגר בסיכות ניתוחיות והוא חוסן לטטנוס.
על המשיב הוטלו עונשי מאסר בפועל, לרבות מאסר בפועל לתקופה של 6 שנים, אשר הוטל עליו בשנת 2011, בשל עבירות נשק, פציעה כשעבריין מזויין, פציעה, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין ועבירה נוספת של פציעה כשעבריין מזויין; לאחר שיחרורו הורשע העורר בשנת 2019 בעבירה של איומים והוטל עליו מאסר מותנה ובשנת 2021 בעבירת החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, והוטל עליו מאסר מותנה.
בעיניינו של המשיב קיימת היצטברות נסיבות המגדילות את מסוכנותו ואינן מאפשרות שיחרור לחלופה בדמות מעצר בית – העובדות החמורות של כתב האישום; בנוסף לכך שהמיוחס למשיב בוצע, לכאורה, תוך כדי ניהול התיק האחר, בעודו ממתין לגזר דינו, ותוך כדי ניסיונות שקום בעזרת שירות המבחן; וכל זאת על רקע עברו הפלילי הארוך והמכביד.
...
לכן, אני סבור שכדי שניתן יהיה לשחרר את המשיב ממעצר בבית הכלא, יש לעבות את הפיקוח עליו באמצעות פיקוח אלקטרוני, בנוסף למפקחים ויתר התנאים שקבע בית משפט השלום.
נוכח האמור, רק בשל הנסיבות המיוחדות והחריגות של המשיב, אשר עקב המצב הביטחוני פונה מביתו, דבר שככל הנראה גדע את ההליך הטיפולי אותו הוא עבר, ובתקווה שהמשיב יצליח לחדש את מאמציו לשיקום ולחדש את ההליך הטיפולי בפיקוח שירות המבחן, אני מורה כי המשיב יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני.
בשלב זה ועד להחלטה על העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני, אני מורה על מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת.
