בפסק הדין ענ"פ 8033-07-14 מדינת ישראל נ' פלוני (08/09/14), היתקבל ערעור המדינה על פסק דין בית המשפט השלום לנוער בענינו של קטין, שהועמד לדין בגין עבירה של הישתתפות בהתקהלות אסורה – אותה היתקהלות נושא כתב האישום בתיק דנן, ונדון, בבית המשפט דלמטה, לענישה שיקומית במסגרת צו דרכי טפול.
אשר למיתחם הענישה בגין לעבירות של הפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם – מיתחם זה, נבלע במתחמי הענישה שנקבעו בגין העבירות שענינן ההישתתפות בהתקהלות אסורה, שכן מהות ההפרעה לשוטרים באה ידי ביטויה, בין היתר, בכך שהנאשמים להם יוחסה אותה עבירה (נאשמים 1 -4), לא נשמעו להוראות השוטרים.
...
בגין המעשים הספציפיים מצא בית המשפט להרשיעו בעבירות של השתתפות בהתפרעות בלתי חוקית, בניגוד לסעיפים 151 – 152 לחוק העונשין, תשל"ז 1977; הפרעה לשוטרים, בניגוד לסעיף 275 לאותו חוק; נסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1),(2),(3), ביחד עם סעיף 25 לאותו חוק; מכח דיני השותפות הורשע נאשם זה גם בעבירות נוספות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1),(2),(3) לאותו חוק; היזק לכלי רכב, בניגוד לסעיף 413ה', היזק לבעל חיים, בניגוד לסעיף 451 לאותו חוק.
בנסיבות אלה, מצא בית המשפט, כי ההגנה זנחה בקשתה ולא הוזמן תסקיר בענינו.
לאור כל האמור, אין בית המשפט מוצא, כי חלוף הזמן מצדיק הקלה כזו כלפי הנאשמים, שתתבטא בחריגה לקולא ממתחם הענישה, אך בית המשפט יתן משקל מסוים לזמן שחלף, בקביעת הענישה במסגרת המתחם.
נסיבות אלה, ביחד עם השיקול של חלוף הזמן, אשר נדון לעיל –מטות הכף, בסופו של דבר, לכיוון ענישה ברף התחתון של המתחם, זאת בנוגע לכלל הנאשמים.
לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים; עיין בראיות לעונש; שמע העדים לענין העונש; עיין בתסקירים ובחוות הדעת; עיין בפסיקה הענפה שהוגשה על ידי הצדדים; שמע דברם האחרון של הנאשמים – דן את הנאשמים לענשים כדלקמן:
על הנאשמים 1 – 3 – שלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרם בתיק זה, בהתאם לרישומי שב"ס;
על הנאשם 4 – שישה חדשי מאסר בפועל;
בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס, ירצה הנאשם 4 את המאסר בדרך של עבודות שירות, ב"לונדע", רח' אליהו הנביא 3, באר-שבע, 5 ימים בשבוע, 08:30 שעות ביום.
