כתב אישום: התפרצות, גניבה וניסיון גניבת רכב

פרט לעובדה שתשובתו של הנאשם לכתב האישום באשר לשימוש בכלים אינה מתיישבת עם גירסתו בבית המשפט ובמשטרה, הרי שגם לא נימסר הסבר המניח את הדעת מדוע יבצע הנאשם תיקונים ברכב שהוא רכב השכרה, וכמו כן – הרי שממילא לא הובא ולכך כל ראיות על ידו, כדוגמת חשבונית רכישת מצבר, או גלגל, עדותו של משכיר הרכב או ראיה לקזוז סכום התיקון מעלות השכירות, כפי שנטען על ידו בעדותו (עמ' 64, ש' 11).

זאת, מן הטעמים שיפורטו להלן: ראשית, כפי שפורט בהרחבה לעיל, הנאשם נמצא ע"י המאבטח פיקדו ובהמשך גם ע"י השוטר אסולין, לפנות בוקר, בתוך מושב, מאחורי שער סגור, בסמיכות זמנים (של דקות) ובסמיכות גאוגרפית (של עשרות מטרים) למקום בו בוצעה עבירות התפרצות וניסיון גניבה של רכב, רכבו ענה לתאור שנימסר ע"י המודיע ואף הוא עצמו ענה לתאור שנימסר (שחום, בן מיעוטים).

...

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה שלא עלה בידי הנאשם להוכיח כי הסכין הוחזקה למטרה כשירה.

סוף דבר: מכל הנימוקים המפורטים לעיל, אני קובעת כי עלה בידי המאשימה להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים, שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכי מנגד לא עלה בידי הנאשם לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולהוכיח הסבר סביר להחזקת כלי הפריצה ולהחזקת הסכין.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

מאחר שמדובר בעבירה שבוצעה בחלוף פחות משנה מיום שהושת המאסר על תנאי בגין הרשעתו בת"פ 19039-08-16 בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות איומים (שבוצעה כלפי שוטר), ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר – צדק בית המשפט קמא שסבר כי ראוי להפעיל עונש זה ולא להאריך את התנאי, צעד שניתן לנקוט בו רק במקרים חריגים ומטעמים שירשמו (ראו: רע"פ 7391/08 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (14.9.2009)) וכן צדק בכך שסבר כי ראוי להפעילו במצטבר לעונש המאסר שהוטל על המערער 1 בגין העבירות נשוא כתב האישום.

עוד ניתן ללמוד מרע"פ 6352/12 סעדה נ' מדינת ישראל (23.9.2012), שם הופעל תנאי של "עבירת אלימות" על עבירות רכוש, עת הורשע המערער בעבירה של חבילה במזיד ברכב וניסיון גניבת רכב, בכך שהתפרץ לרכב באמצעות ניפוץ החלון האחורי, והובהר כי אין סיבה שלא לראות מי שמפעיל אלימות כאמצעי לנטילת קניינו של אחר, כאלים לצורך הפעלת התנאי.

...

מסקנה זו מתחזקת אף לנוכח העובדה כי קיימת פגיעה בערך חברתי משותף בעצם ביצוען של עבירות של החזקת נשק ועבירות אלימות – זה ערך ההגנה על שלמות הגוף וביטחונו של אדם, כפי שאף ציין בית המשפט קמא (סעיף 31 לגזר הדין).

יתר על כן, בשונה מגישת בית המשפט קמא, נראה לנו כי המערער 1 בהחלט היה אמור לצפות כי התנאי שחל על כל עבירה "שיש בה יסוד של אלימות" יחול גם על עבירה של החזקת נשק, כשם שמצופה מאדם המחזיק כלי נשק לצפות שכלי הנשק, בפרט בהיותו טעון ומוכן לירי, יוביל לתוצאות הרסניות.

סוף דבר - ערעורם של המערערים נדחה.

כן הגיש ב"כ המאשימה פלט מאסרים קודמים וגיליון הרשעות קודמות של הנאשם 3 הכולל הרשעה אחת משנת 2018 בבית משפט לנוער בנצרת בעבירות של ניסיון לגניבת רכב, הפרת הוראה חוקית, ניסיון לפריצה לרכב בכוונה לגנוב (3 עבירות), ניסיון לגניבה מרכב, ניסיון להתפרצות למוגרים/תפילה לבצע עבירה, ניסיון לגניבה (2 עבירות), ניסיון להונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לפריצה לבנין שאינו דירה ובצוע גניבה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגינה נידון ל-6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

אמנם, תיקון 140 אינו חל מטבע הדברים על ענייננו, בהנתן שהמעשים נשוא כתב האישום בוצעו עובר לתיקון, אולם קביעת המחוקק משקפת את הצורך בלמגר תופעה זו. "מצויים אנו לעת הזאת במצב חרום של ממש בעיניין עבירות נשק, ולא בכדי נתקבל עתה תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021) – שלא חל בעניינינו – הקובע עונשי מינימום לעבירות נשק. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף במקרה זה בו כאמור הייתה כוונת מכוון לפגוע במתלונן ולפצעו. קשה להלום, זולת עבירת המתה על כל גוניה, עבירת אלימות קשה יותר" (עניין אבו עראר, פסקה 25).

...

על הנאשם 2 הנני גוזר את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 28.10.2020.

על הנאשם 3 הנני גוזר עונש כולל בגין האישום בתיק דנן ובתיק המצורף, כמפורט להלן: 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 28.10.2020.

אני מורה על חילוט הנשק והתחמושת שנתפסו, זאת בחלוף 45 ימים מהיום או לאחר שפסק הדין יהפוך לחלוט, לפי המאוחר מביניהם.

על פי עובדותיו של כתב האישום המתוקן דנן, הרי שביום 4.2.21 סמוך לשעת חצות, הגיע הנאשם ואחרים לרח' התבלין בירושלים, הניעו רכב אשר חנה במקום והעבירוהו לשטחי הרשות הפלסטינאית.

המאשימה הגישה את טיעוניה הכתובים ועתרה לעונש העולה כדי 40 חודשי מאסר וענישה נלווית, תוך שהיא מונה את הסכנה הטמונה בגניבת כלי רכב ומונה מיתחמי ענישה שונים המיוחסים לכל אחד מפריטי האישום, ונוכח עברו הנקי של הנאשם- מבקשת היא מקומו של נאשם זה יהא בחלקם התחתון של כל אחד ממתחמי הענישה אשר צוינו לעיל.

במשך שישה ימים בחודש פברואר שנת 2021 עבר הנאשם עבירות רכוש הקשורות לרכב והכוללות ניסיון לגניבה, התפרצות לרכב, החזקת כלי פריצה וגרימת היזק לרכב, וזאת במשך חמש אפיזודות שונות, כאשר הדימיון במקרים אלו גדול, שלא לומר זהה, כאשר שלושה מתוכם נעשו באותו הרחוב ובאותה העת, כאשר את כל אלו עשה הנאשם בעודו שוהה בלתי חוקי בישראל.

...

נוכח כל אלו, הרי שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל ממש בניכוי ימי מעצרו בשני התיקים אשר צורפו.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 2.3.16 בין השעות 02:00 ל-06:00 החנה המתלונן את רכבו ברחוב יהודה הנשיא 8 בפתח תקווה, ולפי הנטען התפרץ הנאשם אל הרכב באותו מועד, בכך שכופף את חלון הדלת הקדמית וניכנס אל הרכב.

ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי אזהרת הנאשם בחקירתו הייתה כללית, שכן הוא הוזהר בהתפרצות לרכבים וניסיון גניבת רכבים בפתח תקווה מבלי שהוטח בו הארוע הנידון באופן קונקריטי.

...

לאחר ששמעתי את הראיות ובחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה את האמור בכתב האישום מעבר לספק סביר.

לפיכך כאמור הוכיחה המאשימה את המיוחס לנאשם בכתב האישום ובכך הוא מורשע.