הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר בכתב אישום מתוקן, הכולל שלושה אישומים, שעניינם מעשים מגונים בקטינות והפרת צו פיקוח.
נכונותו לשיקום, שהיא בינתיים מילולית בלבד, צריכה להיבחן, אך בעיקר לאחר שהנאשם יסיים לרצות עונש הולם בגין מעשיו.
פסק הדין היחיד שהגישה המדינה אמנם כלל מעשים דומים פיזית, אך עם מעשה אחד בכוונה מחמירה יותר – ניסיון למעשה סדום, ונראה שיש לגזור על הנאשם פחות מכך.
יחד עם זאת, לא מצאתי בפסקי הדין כי היה לנאשמים שם עבר פלילי כה מכביד כמו הנאשם דנן, או כי המעשים שם נעשו תוך כדי הפרה בוטה של צו פקוח.
...
הסנגורית מצביעה על כך שמדובר בסופו של דבר במישהו חולה במחלה, זקוק לטיפול ובפעם הראשונה בחייו מבין זאת ומבקש זאת.
התוצאה:
סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את כל השיקולים האמורים אני דן את הנאשם ל-5 שנות מאסר, מתוכם 42 חודשי מאסר יהיו בפועל (ויימנו מיום מעצרו של הנאשם 5.5.11), היתרה, 18 חודש, תהיה על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו מהכלא שלא יעבור עבירות מסוג פשע על סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין-"עבירות מין".
הנאשם יפצה כל אחת משלוש הנפגעות המתוארות בכתב האישום המתוקן, בסך של 10,000 ₪ כל אחת, התשלום יבוצע תוך שנה מהיום.