כתב אישום: העסקת עובד ביום המנוחה השבועי

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדים בשעות נוספות מעבר למותר בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) ואחריות מנהלים בגין עבירות אלה.

הילכת גרפופלסט קבעה זאת ביחס לעבירה דומה מכוח אותו חוק; בית הדין בעיניין גרפופלסט אף היתייחס בהנמקתו באופן גורף לכלל העבירות על חוק שעות עבודה ומנוחה, כמיקשה אחת; ולא נטען בפנינו להבדל רלוואנטי בין העבירה שנדונה בעיניין גרפופלסט (העסקת עובד ביום המנוחה השבועי) לבין העבירה שנדונה בעניינינו (שתיהן אף מופיעות בתוספת לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב -2011, כעבירות שניתן להטיל בגינן עיצום כספי).

...

ר' בפרוטוקול מיום 29.11.17, עמוד 15 – "אני מקבל את סך הכול השעות לא רק של ה – online וכל השעות של הסניף עוברים למנהל המרחב. החריגה שמדוברת בכל השאלות פה זה חריגת שעות כללית. כל סניף מקבל תקן. מנהל המרחב יש לו תקן. הוא יודע בסוף שבוע אם סניף עמד בשעות העבודה שלו סך הכול שעות העבודה או לא, וזה מטפל מנהל האשכול או מנהל המרחב. כשבפנים יש את כל השעות.

אני מקבל עדכונים על חריגות כלליות של סך הכול שעות העבודה של הסניפים.

סוף דבר – הנאשמת מס' 1 מורשעת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

התובע העמיד תביעתו על הרכיבים כדלקמן:פיצוי בגין העסקה ללא תלושי שכר (30,000 ₪); הפרישי שכר מינימום (72,964 ₪); הפרישי שכר בגין שעות נוספות, שבתות וחגים (382,846.23 ₪); שכר עבודה לחודש 11/2018 (4,081 ₪); פיצוי בגין העידר שימוע והפרת תום הלב (31,800 ₪); פצויי פיטורין (11,527.8 ₪); פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת (5,300 ₪); פיצוי בגין עוגמת נפש (20,000 ₪); וזכויות סוציאליות – תוספת ותק (1,260 ₪); דמי כלכלה (5,200 ₪); מענק שנתי (12,037 ₪); דמי הבראה (5,292 ₪); חופשה שנתית (3,222 ₪); קרן פנסיה (15,370 ₪).

אין חולק כי התובע עסק באספקת סמים (ראו סעיף 1 לכתב האישום המתוקן וגזר הדין) ולטענת בא כוחו הוא עסק בממכר בירות.

משכך, שוכנענו כי התובע קיבל את מלוא התמורה שלה היה זכאי בגין שכר עבודתו לרבות עבודתו בשעות נוספות, וככל שעבד בימי מנוחה שבועית.

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור הנתבע ישלם לתובע כדלקמן: הפרשות לקרן פנסיה בסך של 14,972 ₪.

תביעות התובע בגין – פיצוי מכוח חוק הגנת השכר, הפרשי שכר מינימום, גמול שעות נוספות שבתות וחגים, פיצוי בגין העדר שימוע ופיטורין שלא כדין, אי מתן הודעה מוקדמת, תוספת ותק, דמי כלכלה, מענק שנתי, דמי הבראה ופיצוי פיטורין - נדחות.

לאור התוצאה שאליה הגענו, משזכה התובע בפחות מ-10% מתביעתו, בשל התנהלותו וחוסר מהימנות גרסתו, הגם שתביעתו נתקבלה בחלקה הקטן אך נדחתה ברובה, מצאנו כי יש להטיל על התובע הוצאות בגין הליך זה בסך של 20,000 ₪.

העובדות הצריכות לעניין כנגד המשיבה הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירה בגין חניית רכבה בנגוד לתמרור ולסעיף 7א' לחוק העזר להרצליה (העמדת רכב וחנייתו) התשע"ה – 2014 (להלן: "חוק העזר").

יחד עם זאת הוסמך שר העבודה בחוק להתיר עבודה גם בימי מנוחה כדלקמן: "שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו". (ס' 12 (א) לחוק).

...

משנקבע כי המשיבה ביצעה עבירה המצדיקה את רישום הדו"ח שניתן לה, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה מיוחד וחריג המצדיק הפחתה מקנס המקור כנדרש בהתאם להוראות ס' 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 שזו לשונו: " הורשע אדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו". ערך השוויון בפני החוק, ביחס לאלה ששילמו את הקנס, כמו גם היעילות הדיונית על מנת שלא להציף את בתי המשפט בבקשות להישפט תוך ניסיון להביא להפחתת הקנס, הם העומדים בבסיס הגיונו של סעיף זה. בנסיבות המקרה, לא נמצאה הצדקה להפחתת הקנס מכח סעיף זה ואף בית משפט קמא לא נדרש בהנמקותיו לסעיף זה. הערעור מתקבל אפוא.

המשיבה תשלם קנס בסך 100 ₪ או יום מאסר תמורתו, עד ולא יאוחר מיום 1.6.2020.

בעקבות ביקורת שנערכה על ידי מפקחי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוגש ביום 14.11.2019 כתב אישום כנגד הנאשם בגין אישומים כמפורט להלן: אישום ראשון: העסקת 16 עובדים בעבודות ניקיון בשלוש חברות בתקופה שבין 1/2018 ועד 12/2018 (כולל) וזאת ללא רישיון - עבירה על סעיפים 2(א), 10א(א) ו- 20(ב1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק העסקת עובדים).

אישום שלישי: אי ניהול פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה שבועית ורישום שעות עבודה בפועל ל- 5 עובדים במשך 52 חודשים סה"כ - עבירה על סעיפים 25(א), 25(א1)(1) ו- 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה).

...

בהתאם לנקבע בעניין ל.מ. שירותי כח אדם, סבורני כי, בהתחשב בכלל נסיבות העניין, אין מקום אמנם לקבוע כי הקנס המרבי בגין האירוע הוא מכפלת הקנס הקבוע בדין במספר העובדים ביחס אליהם בוצעה העבירה.

נוכח האמור, בשים לב לערך החברתי המוגן שנפגע, רמת הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה, סבורני כי מתחם הענישה הנהוג ביחס לעבירות לפי חוק העסקת עובדים מתאים אף לנסיבות המקרה שלפני.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, מוטלים על הנאשם הקנסות הבאים: בגין האישום הראשון - קנס בסך 9,000 ₪.

(עמ' 6 לפ' שורה 28 עד עמ' 7 שורה 12 לעדות התובע) התובע 1 הורשע בהליך פלילי בעבירות של היתעללות בחסר ישע: "הנאשם הודה והורשע בתקיפת חסר ישע בידי אחראי. מעובדות כתב האישום בהן הודה עולה כי הנאשם הועסק בתקופה הרלבנטית כמטפל במוסד סיעודי וביום 2.9.16, ניגש לקלח קשיש בן 89 , תשוש נפש, אשר אינו מתקשר, סובל מדמנציה ומתנייד בכסא גלגלים.

איננו סבורות כי האפשרות ליתן לתובע הזכות לבחור בכל פעם יום אחר כיום המנוחה השבועי, כטענת הנתבעת, הוא תקין אלא על העובד לבחור מלכתחילה עם תחילת העסקתו את יום המנוחה השבועי: יום שישי או שבת או ראשון ולא לשנות את בחירתו מידי שבוע.

...

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 500 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע 2 את הסכומים הבאים: סך של 1,505 ₪ בגין דמי חופשה; סך של 4,914 ₪ בגין דמי הבראה; סך של 43,012 ₪ בגין גמול שעות נוספות; סך של 900 ₪ בגין דמי נסיעות; סל של 2,000 ₪ פיצוי בגין הודעה על תנאי העסקה לקוי; בקיזוז סך של 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת ע"י התובע 2.

הנתבעת תשלם לתובע 2 שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 400 ₪.