כנגד נהג רכב הנתבעים הוגש כתב אישום במסגרת ת.ד. 8506-05-15 בגין אי ציות לתמרור 301, תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה שהיה מוצב בכיוון נסיעתו, חסימת דרכו של רכב התובעת לו נתונה זכות הקדימה וגרימה להיתנגשות בין כלי הרכב, אשר בעקבותיה נהדף רכב התובעת ופגע בעמוד תמרור.
נהג רכב הנתבעים, הודה בעובדות כתב האישום והורשע, על פי הודאתו, בגרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה, נהיגה בחוסר זהירות, גרימת חבלה של ממש ואי ציות לתמרור 301 (להלן: "פסק הדין המרשיע").
אבהיר טעמיי;
התאונה אירעה בצומת לא מרומזר, כשלרכב התובעת זכות קדימה בכיוון נסיעתו בעוד שלרכב הנתבעים, אשר הוסע מימין לנתיב נסיעת רכב התובעת, תמרור "תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה" (תמרור 301) בכיוון נסיעתו.
...
מוקדי הנזק בכלי הרכב; חזית צד ימין ברכב התובעת (מוקד הנזק בצד שמאל ברכב התובעת הוא תוצאת הדיפה ולא קשור לנקודת האימפקט עם רכב הנתבעים) ודופן שמאל קדמית ברכב הנתבעים, תומכים, אף הם, במסקנה כי רכב הנתבעים החל בחציית הצומת לפני רכב התובעת וכי רכב התובעת חצה צומת לא פנוי.
במכלול נסיבות אלה, שוכנעתי כי רכב התובעת חצה צומת לא פנוי ותרם ברשלנותו להתרחשות התאונה עם רכב הנתבעת.
בהתאם למסקנה אליה הגעתי, נהגת רכב התובעת נכנסה לצומת לא פנוי, בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה.