כתב אישום: בנייה ללא היתר בשטח ציבורי פתוח

נטען כי בחומר החקירה שהומצא לידי הנאשם מצוי מיזכר מיום 5.9.2019 שנערך על ידי מפקח הועדה, ממנו ניתן ללמוד כי פרט ל-2 השטחים שציינה מזכירת היישוב, אשר אחד מהם הנו השטח נשוא כתב אישום זה והשני הנו נשוא תיק תו"ב 48613-09-19 (הוועדה המקומית לתיכנון ובניה מרום הגלילי נגד ארן נפתלי), כך שהמאשימה לא נקטה בהליכי אכיפה כלפי אנשים אחרים, אשר על פניו הישתלטו על שצ"פ או שטחים צבוריים ביישוב, על אף שידוע לנאשם שעבירות דומות לאלו שיוחסו לו בוצעו על ידי עשרות אנשים ביישוב, לרבות על ידי חלק מחברי ועד היישוב, והמאשימה נימנעה ביודעין מלחקור ולמצות את הדין עימם, משכך עומדת לנאשם טענת הגנה מן הצדק מכוח אכיפה בררנית.

המאשימה הדגישה כי לא ניתן למסור פרטים על התיקים שנמצאים בטיפול ופתוחים נגד חשודים נוכח זכות אותם חשודים לפרטיות ומחשש לשיבוש הליכים.

סוף דבר המאשימה תעביר לידי הנאשם את המידע הבא: מספר ופירוט תיקי הפיקוח שניפתחו בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת כתב האישום בתיק זה, בגין ביצוע עבודות בניה ללא היתר בשטחים צבוריים ובגין ביצוע שימוש ללא היתר ו/או בסטייה מתוכנית/היתר בשטחים צבוריים ביישוב אור הגנוז, תוך היתייחסות לשאלה אם הטיפול בתיק הפיקוח הסתיים, ואם הוגש כתב אישום, האם הוכרע וכיצד.

...

אותה תשתית מספיקה בשלב זה להיעתרות לבקשה לקבלת מידע לפי סעיף 108 לחסד"פ. אמנם נקבע זה מכבר כי אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפת בררנית (ראה: עניין פולדי פרץ) יחד עם זאת, הפרטים הספציפיים שצוינו בבקשת הנאשם ובדיון הנ"ל, לצד המידע החלקי שנמסר על ידי המאשימה מלמדים על ביסוס הרף הראייתי הראשוני הנדרש, ואשר מצדיק היעתרות חלקית לבקשה.

יחד עם זאת, לא אוכל להיעתר לבקשה במתכונתה הנוכחית ולהורות על העברת מידע לגבי תיקי הפיקוח ומספר התלונות שהוגשו החל משנת 2015, בפילוחים הנדרשים, שכן הדבר ייצור הכבדה רבה ולא מוצדקת על עבודתה של המאשימה בהקצאת כוח אדם, משאבים וזמן, ולא בטוח, שכל המידע הנדרש (כגון מי חבר ועד הישוב או מי חבר אגודה שיתופית וכו') נמצא בהכרח בידי המאשימה.

סוף דבר המאשימה תעביר לידי הנאשם את המידע הבא: מספר ופירוט תיקי הפיקוח שנפתחו בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת כתב האישום בתיק זה, בגין ביצוע עבודות בניה ללא היתר בשטחים ציבוריים ובגין ביצוע שימוש ללא היתר ו/או בסטייה מתוכנית/היתר בשטחים ציבוריים ביישוב אור הגנוז, תוך התייחסות לשאלה אם הטיפול בתיק הפיקוח הסתיים, ואם הוגש כתב אישום, האם הוכרע וכיצד.

ההריסה בוצעה לאחר שננקטו ההליכים הבאים: ביום 8.4.2018 הגישה המשיבה 1 כתב אישום במסגרת תו"ב 3884-07-18 בשל בניית מבנה ללא היתר על שטח המיועד לשטח צבורי פתוח, על ידי המבקש 1.

...

לאחר שקראתי את טענות המבקשים ותגובת המשיבים, שוכנעתי שכתב התביעה נמסר למבקשים כדין.

גם הפער בזמנים אינו מעיד בהכרח על הנטען על ידי המבקשים, ומסקנה זו עומדת גם בהתייחס לשאר טענותיהם של המבקשים.

יוסף, כי בשים לב לעובדה כי הצהרה שאינה אמת מהווה עבירה פלילית ובשים לב כי לא נטען שלמי מהצדדים היכרות עם המוסר אני קובעת כי ההמצאה בוצעה כדין, ואין להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

סוף דבר הבקשה נדחית.

התובעת מפנה לכך שעל האיזור חלה תבע עמ/9 המייעדת את שטח העיר העתיקה לשקום ושימור על פי תכניות שקום ושימור מפורטות ובהתאם להן, לטענתה, מיועדים חלקת התובעת ומבנה הנתבעים לשטח צבורי פתוח.

בגין תוספות בניה אלו שבנו הנתבעים הוגשו נגד הנתבעת 1 (אמו של נתבע 14) שני כתבי אישום: תו"ב 69654-06-17 בגין בניה ללא היתר שכאמור לעיל פולשת לחלקת התובעת; תו"ב 34811-08-18 בגין בניית קומה על גג מבנה הנתבעים.

...

סוף דבר ענייננו בתביעה למתן צו הריסה, פינוי וסילוק יד, כאשר הוכח שהנתבעים בנו ללא היתר בניה תוספות בניה וזאת הן על גג הבניין שלהם והן בצמוד לבניין תוך פלישה לחלקת התובעת.

בנסיבות אלו אני מורה לנתבעים כדלקמן: בחלקת התובעת כפי שסומנה במפות המדידה של המודד פוגל – על הנתבעים להסיר כל תוספת בניה וגדר שבנו בחלקת התובעת ולפנות את החלקה מכל אדם וחפץ וזאת תוך 45 יום מהיום.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.

להלן אבחן את התקיימות התנאים בעניינינו – נעברה עבירה מתצהירי המפקחים ועדותם בבית המשפט עולה כי המבנים ניבנו ללא היתר בניה, בשטח צבורי פתוח, שאינו מאפשר הוצאת היתרי בניה.

בע"פ (מחוזי ירושלים) 30586/06 מדינת ישראל נ' עבאסי אחמד מוחמד (נבו, 26.8.2007) נפסק כי העובדה כי ניתן להגיש כתב אישום נגד המשיב או אדם פלוני בגין שימוש שנעשה במבנה, אינה שוללת את סמכותו של בית משפט לפי סעיף 212(5) לחוק והתביעה רשאית, לפי שיקול דעתה, לעתור למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 212 לחוק התיכנון והבניה או להגיש כתב אישום בגין עבירת שימוש במבנה.

...

על פי תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) תשמ"ג – 1982 (להלן: סדרי הדין), בית המשפט רשאי ליתן צו לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה במעמד צד אחד, רק "אם ראה בית המשפט שאי אפשר או בלתי מעשי להזמין לדיון אדם העלול להיפגע ע"י ביצועו של הצו...". טענות המבקשת לטענת המבקשת בבקשה ובסיכומים מטעמה, יש לדחות את בקשת המשיבים על הסף בשל העדר זכות עמידה.

לא מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה במקרה של צו המבוקש שנים רבות לאחר הבניה נדרש להראות שינוי נסיבות שאירע בעת האחרונה המצדיק את מתן הצו.

סוף דבר משקבעתי כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח שמדובר במבנים שנבנו ללא היתר ומשמצאתי כי ביחס למבנים שלא זוהו ע"י בעליהם המבקשת עשתה כל שניתן לאתר את בעלי העניין במבנים ללא הועיל וביחס למבנים שזוהו שהם אינם ברי עונשין ונוכח האינטרס הציבורי בהריסה - אני מקבלת את הבקשות ונותנת בזאת צו להריסת המבנים מושא הבקשה כמבוקש (להלן: צו הריסה).

אני מורה למשיבים להרוס את המבנים השייכים להם.

בהתאם לבקשה, במועד שאינו ידוע, בין 23.3.1998 ו-24.11.1999, ניבנו קומת מרתף בשטח של כ-47 מ"ר וקומת הקרקע בשטח של כ-67 מ"ר. בנוסף, בתאריך שאינו ידוע, לפני 10.8.2021 או בסמוך לכך, מעל קומת הקרקע החלו בבניית קומה א' (קירות חוץ, ללא תיקרה), בשטח של כ-100 מ"ר ומרפסת פתוחה בשטח של כ-40 מ"ר. הליכים קודמים על פי האמור בבקשה, ביום 21.8.2000 הוגש נגד המשיב כתב אישום, בתיק תו"ב 4561/2000, לגבי קומת המרתף והקומה הראשונה, וביום 21.11.2006 נגזר דינו, ובין היתר הורה בית המשפט על הריסת המבנה.

המערערת היתנגדה, היות שלא קיים היתר בהשג יד והבנייה אינה תואמת תב"ע. נטען כי בהתאם לתכנית הקיימת, ייעוד המקרקעין הוא שטח ירוק/גן לאומי מוכרז, וכי רשות הטבע והגנים מעוניינת לפתח את השטח על פי ייעודו.

הדברים עלו בעדותו של פקח רשות הטבע והגנים, לפיה, מאחר שהשטח מוגדר כשטח צבורי פתוח ושטח גן לאומי, נידרשת רק הסרת המבנים המצויים עליו.

...

על כן, בנסיבותיו של מקרה זה, מקובלת עליי קביעת בית המשפט קמא לפיה החלופה בסעיף 239(א)(1) אינה מתקיימת.

עמדת בית-משפט קמא באשר לחלופה בסעיף 239(א)(4), אף היא מקובלת עליי.

נוכח האמור לעיל הערעור מתקבל, וניתן בזה צו הריסה, כמבוקש בתיק צ"ה 60511-12-21.