כתב אישום: איומים, כליאת שווא, תקיפה, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות והטרדה

רקע ביום 4.4.2011 הוגש כנגד התובע לבית משפט השלום באשדוד כתב אישום בגין עבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה במיתקן בזק (ת"פ 27105-04-11).

פל"א 163386/2013 חקירה שניפתחה נגד התובע, אמו ואחותו בחשד לבצוע עבירות של איומים ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בגין היתנהלות התובע כאשר נעצר על ידי שוטרים ביום 15.4.2013, כפי שיפורט להלן, והתנהלות האם והאחות לאחר מכן בתחנת המישטרה.

ביום 13.10.2014 נעצר התובע בתחנת המישטרה במסגרת תיק חקירה זה. ביום 14.10.2014 היתקיים דיון בבקשת המישטרה להאריך את מעצרו של התובע, אולם בית המשפט לא נעתר לבקשה והורה על שיחרורו של התובע בתנאי של הרחקה מהעיר אשדוד (מ"י 20062-10-14).

לטענת התובע, אלו מעצרים חסרי הצדקה, המקימים לו עילות של רשלנות, כליאת שוא, נגישה והפרת חובה חקוקה.

...

לאחר העיון בתמליל אני סבור, כי היחס שניתן לתובע בשיחה היה אדיב ומכבד.

משכך, גם דינה של תביעה זו להידחות.

סוף דבר התביעות נדחות.

מבוא כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בן ארבעה אישומים, המייחס לו ביצוע עבירות איומים, בנגוד לסעיף 192 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), כליאת שוא, בנגוד לסעיף 377 רישא בחוק, תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, בנגוד לסעיף 382(ג) בחוק, שלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית, בנגוד לסעיף 287 (א), שתי עבירות של פגיעה בפרטיות, בנגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981, ושתי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בנגוד לסעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

...

אלא שעדי התביעה הנוספים לא ראו בעיניהם את האלימות הנטענת, ואין בעדויותיהם כדי למלא את החסר שבגרסת המתלוננת על מנת להגיע למסקנה ברמה הנדרשת בפלילים.

למותר לציין כי נוכח הודאת הנאשם בטענות העובדתיות, באמצעות בא כוחו, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את העובדות הנטענות במסגרת אישומים אלו.

סיכומו של דבר – אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו במסגרת האישום הראשון, ומרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו במסגרת האישומים 2-4.

בת"פ (ראשל"צ) 46518-11-20 מדינת ישראל נ' פיליפצ'וק (12.4.2021), דנתי בעיניינו של נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בשתי עבירות איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג.

בת"פ (ראשל"צ) 9886-12-19 מדינת ישראל נ' פזילוב (14.6.2021), דנתי בעיניינו של נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפת בת זוג, איומים וכליאת שוא.

בת"פ (פ"ת) 54810-03-14 מדינת ישראל נ' שרעבי (4.8.2014), הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל של 5 חודשים, זאת על אף שהעבירות בהן הורשע לא כללו עבירת אלימות, אלא עבירות איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק שבוצעו כלפי אחייניתו של הנאשם.

חרף גילו הצעיר יחסית, לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד הכולל 9 הרשעות קודמות בעבירות מגוונות, בעיקר מיתחם האלימות והרכוש, לרבות הרשעות בעבירות איומים רבות ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג שבוצעה ביום 1.9.2019, קרי לאחר האירועים נושא כתב אישום זה. עד היום הוטלו על הנאשם 8 מאסרים בפועל, מתוכם מספר עונשי מאסר ארוכים ומוחשיים בני 12 חודשים, 14 חודשים, 20 חודשים ו-32 חודשים.

...

לאור כל האמור לעיל, נמנע שירות המבחן מהמלצה שיקומית והמליץ להשית על הנאשם ענישה מוחשית שיהיה בה כדי לשקף לו את חומרת מעשיו.

נוכח כל האמור, ובשים לב לחלוף הזמן מיום ביצוע העבירות ולתמורות החיוביות שחלו בחייו של הנאשם מאז ועד היום, כמו גם לעובדה שככל שהנאשם היה מצרף תיק זה לעונש המאסר שנגזר עליו בגין הרשעתו האחרונה, סביר שחלקו היה מרוצה בחפיפה לעונש שהוטל עליו, מצאתי למקם את עונשו בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי הימים בהם היה נתון במעצר בין התאריכים 15.6.2019 – 18.6.2019.

כמו-כן, מייחס כתב האישום לנאשם עבירות של איומים, כליאת שוא, תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק.

מדובר בהליכים בעלי אופי מעין אזרחי, שהמרחק בינם לבין צוי מניעה (שבגינם אין מגישים כתבי אישום בגין הפרת הוראה חוקית) אינו כה רב. המדינה אינה צד להליך המקורי, אלא מדובר בהליך בין שני צדדים "אזרחיים". הליכים אלה מסתימים במקרים רבים בהסכמה דיונית, ללא שמיעת ראיות במעמד שני הצדדים, ללא חקירות נגדיות, וללא קביעה שיפוטית פוזיטיבית לפיה אכן בוצעה הטרדה מאיימת.

...

עם זאת, סבורני כי קיימים שיקולים אשר מצדיקים שימוש זהיר מצד המאשימה בהגשת כתבי אישום במקרים של הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לנוכח אופיים המעין אזרחי של ההליכים לקבלת צו מניעת הטרדה מאיימת.

בכל הנוגע לטענה בדבר ההנחייה המשטרתית, אני מקבל את עמדת המאשימה לפיה תכליתן של הוראות נוהל התביעות היא מניעת נקיטה בהליך פלילי בגין הפרות אזרחיות או מנהליות, מקום שבו יש סעד על פי המשפט האזרחי או המנהלי, כגון ענייני הסדרי ראייה, תכנון ובניה או הוצאה לפועל.

אשר על-כן, הבקשה נדחית.

לדבריו, התביעה טוענת טענות שזכרן לא בא בכתב האישום לאחר התיקון והמתחם העונשי המוצג על ידה אינו מבוסס ואינו תואם מקרה זה, כך גם הפסיקה שהוגשה, תואמת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ולא "תקיפה סתם". הסנגור סבור שהמתחם העונשי הראוי נע בין מאסר מותנה למאסר לריצוי בעבודות שירות ומפנה לפסיקה מטעמו, מרביתה הנם פסקי דין של בתי משפט שלום, שונים שלכן לא אתיחס אליהם, למעט ת.פ. (ב"ש) 8196/05 מחוזי באר שבע, כב' השופט עמר , מדינת ישראל נ' פחימה יעקב, שם נדון נאשם בגין תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, כליאת שוא, הטרדה ופגיעה בפרטיות.

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בשני אישומים של איומים, היזק לרכוש בזדון ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש וכן הפרת הוראה חוקית ונדון ל- 32 חודשי מאסר, שנה מאסר מותנה ופצוי למתלוננת בסך של 10,000 ₪.

...

גם הנאשם לקח אחריות ולכן נעתר השופט להמלצת שירות המבחן.

מסקנה נדרשת מכאן היא, כי העובדה שנאשם הוא אדם נורמטיבי, לכאורה, בחיי היום יום, אין בהכרח כדי ללמד על התנהגותו בביתו.

<#3#> החלטה למרות התנגדות התביעה, אני מורה על עיכוב תחילת ריצוי מאסר בפועל בלבד למשך 45 יום, כדי לאפשר לסניגור להגיש ערעור.