כתב אישום: איומים, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 10 ינואר 2015 ע"ח 376-01-15 אפשרי נ' משטרת ישראל / מדור תביעות פלילי ת"א לפני ד"ר עודד מודריק-שופט, סגן נשיא העורר סינה אפשרי ע"י עו"ד יוסי סקה המשיבה מדינת ישראל – משטרת ישראל ע"י עו"ד לילי קצב חלטה האם זכאי נאשם, על יסוד זכותו לעיין בחומר החקירה, לידרוש ממשטרת ישראל להמציא לידיו נתונים אודות פתיחת וסגירת תיקים בתחום עברה מסוים, משך שנים, בהקף ארצי והוא על מנת לבסס בעזרת נתונים אלה טענת "אכיפה בררנית"? שאלה זו מצויה במוקד הערר. הנסיבות לבית משפט השלום הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירות של איומים בכך שבשלהי אוגוסט 2014 במסגרת פירסום במרשתת (אינטרנט), בדף ה"פייסבוק" של עיתונאית שערכה השוואה בין מנכ"לית בנק לאומיה לבין מנכ"ל בנק הפועלים, העלה העורר משוב תגובתי (talk back) ובו דברי איום בוטים כנגד מנכ"ל בנק הפועלים. לעורר עבר פלילי הכולל ארבע הרשעות קודמות בגין ריבוי תיקי איומים וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק. בא כוח העורר סבר שהגשת כתב אישום בנסיבות דנן היא מהלך חריג. לפיכך פנה לבית משפט השלום בבקשה לחשוף לפניו "חומר חקירה"; היינו "להמציא לידי ההגנה את רשימת תיקי החקירה המשטרתיים שניפתחו בגין עבירה של איומים... בנסיבות התיק שבכותרת במהלך שלוש השנים האחרונות וכן [פירוט] בכמה מתוכם הוגשו כתבי אישום, באילו מקרים הוחלט שלא להגיש כתבי אישום ומה מבחין בין מקרים אלו למקרה שבנידון..." [ההדגשה שלי. ע.מ]. שופטת בית משפט השלום בתל אביב (השופטת נועה תבור) דחתה את הבקשה על פי שלושה נימוקים. הנימוק הראשון הוא שבקשה לגילוי חומר חקירה, שאינו כלול בחומר שנאסף בידי גורמי האכיפה, מצריכה הצגת תשתית ראייתית בסיסית המראה שהחומר המבוקש שייך לעניין (רלוואנטי) ומגלם בחובו "פוטנציאל הגנתי". תשתית כזאת לא הוצגה.

...

לבסוף, בהנחה שלא הייתה מדיניות מוכוונת, לא במישרין ולא בעקיפין; לא בהנחיה ברורה ולא ב"קריצת עיין", למה לא יוכל תובע שלנגד עיניו ניצבים הביטויים המאיימים: " צריך לחסל את קינן וחבריו. זה אולי נשמע מסובך אבל זה לא מסובך כל מה שצריך זה 10,000 ₪ משתיק וקינן יילך לטייל בשמים אם לא נחסל כמה חראות כמו קינן זה אף פעם לא יגמר" להחליט שהדברים מגלמים את יסודות עבירת איומים ולהגיש כתב אישום? אני דוחה את הערר ועם זה אני מציע לבא כוח העורר לערוך את הפנייה לגומי האכיפה המתאימים לבירור שאלת המדיניות.

בענין ת"פ 34281-02-14 הורשע הנאשם בעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק, בכך שביום 15/2/14 בין השעות 00:26-00:59 הפר הנאשם את ההוראה החוקית שניתנה מבית משפט זה על ידי כב' השופט אלון רום לפיה נאסר על הנאשם להכנס לעיר אשקלון, ליצור קשר עם המתלוננת והרחקה ממנה, בכך ששלח מסרונים למכשיר הסלולארי של המתלוננת "בואי נדבר, אני לא יקלל אותך..." , "פחדנית מתקשרת למישטרה" , "את והחבר שלך זונות", "לכי להזדיין" ובכך גם הטרידה באמצעות מתקן בזק.

עקב בקשות דחיה מטעם שרות המבחן תוך הזדמנויות חוזרות ונישנות לשתוף פעולה עם הנאשם וצרכי מעקב, הוגשו אודות הנאשם מספר תסקירים (למעט לעניין ההליך שצורף היום שבגינו עתרו הצדדים במשותף לחייב הנאשם בפצוי בסך 500 ₪, להשית עליו מאסר מותנה ולא עונש נוסף אחר על העונש שבדעת בימ"ש להטיל במסגרת כתבי האישום עליהם הנאשם נותן את הדין טרם הצרוף האחרון).

...

\ <#8#> הכרעת דין נוספת בצרוף תיקים על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן המצורף הנני מרשיעה אותו בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מיום 15.2.14 עד יום 19.2.14 ומיום 7.1.14 עד יום 9.1.14.

הנני מורה כי 4 חודשים ירוצו במצטבר למאסר האחר אותו מרצה הנאשם וחודשיים בחופף לו. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע.

כללי הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בבצוע עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק, לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק") ועבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התיקשורת").

בת"פ (ראשל"צ) 9067-10-10 מדינת ישראל נגד כהן (12/01/12) הורשע נאשם בבצוע עבירת איומים, עבירת הפרת הוראה חוקית ועבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, ובית המשפט הטיל עליו 7 חודשי מאסר מותנה.

...

לאור המפורט, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות ומבצעה, כמפורט לעיל, ובייחוד נוכח היעדר שיתוף פעולה עם הליך טיפולי אשר יפחית את מידת הסיכון מהישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד, לצד היעדר פגיעה קונקרטית משמעותית בעתידו של הנאשם - שוכנעתי כי במקרה זה לא קיימים שיקולים המצדיקים אי הרשעת הנאשם.

באיזון בין השיקולים השונים שוכנעתי כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, דהיינו מאסר מותנה לצד התחייבות וקנס, על אף שלא שולב בכל הליך טיפולי, וזאת בייחוד נוכח העובדה כי עצם הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לגרום לו נזק ומהווה ענישה מוחשית ומשמעותית עבורו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב אחת מהעבירות בהן הורשע.

בהמשך להחלטתי היום, לפיה הוריתי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים להלן נימוקי ההחלטה: נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 3 עבירות של תקיפת בת זוג, עבירת איום, הפרת צו ביהמ"ש שנועד להגן על אדם והטרדה באמצעות מתקן בזק.

· 9 עבירות של הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק; איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – 2 עבירות, תקיפת בן זוג – 2 עבירות – עבירות מ-2013-2014.

...

בתאריך 27.07.22, לאחר שניתנה הודעה על הפסקה מנהלית של עבודות שירות שריצה בתיק קודם, החל העותר בריצוי מאסר בפועל בגין עבירות אלימות שבוצעו כלפי בת זוגתו (איומים, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק).

בהמשך הוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע העבירות הנ"ל יחד עם בקשה למעצרו עד תום ההליכים והוא נעצר עד תום ההליכים בתיק זה, תיק הסמים.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה מהטעם שלא נפל כל פגם בהחלטת המשיב בכל הנוגע לסיווגו של העותר כבעל פרופיל אלמ"ב. ""שחרור מינהלי" הוא שחרורו של אסיר לפני תום תקופת המאסר שעליו לרצות, משיקולים שעניינם תפוסת האסירים בבתי הסוהר" [רע"ב 1049/15 ניסים ניזרי נ' שירות בתי הסוהר (18.06.2015)].

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני דוחה את העתירה.