כתב אישום: אי ציות לרמזור, נהיגה רשלנית וחבלה ברכוש וגוף

<#5#> גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות של היתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף; אי ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה רשלנית.

נסיבות ביצוע העבירה מפורטות בעובדות כתב אישום בהן הודה הנאשם, ומלמדות על רשלנות נהיגתית, או למצער, חוסר זהירות רגעי, אשר הובילה לארוע התאונתי.

תוצאות התאונה הנן יחסית קלות, והסתכמו בנזק רכושי לכלי הרכב ובפציעה קלה של הנאשם, אשר מסר לי כי החלים מפצעיו.

...

<#3#> הכרעת דין על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שבפניי, את הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, נסיבות התאונה, וכן בשים לב לגילו של הנאשם, מצבו הבריאותי הקשה, נזקקותו לרישיון הנהיגה לצרכי בריאותו, ולצרכי פרנסתו בעת גילו המתקדם, ולאור הנזק הקל יחסית שנגרם מהתאונה, ובשים לב לעברו התעבורתי של הנאשם, סבורני כי במקרה חריג זה, מתקיימות נסיבות מיוחדות במובן סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה ועל כן ניתן להסתפק בעונש פסילה משמעותי שכולו על תנאי, לצד קנס הולם ולהימנע מפסילה בפועל.

לאור כל הנסיבות הללו, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 3,000 ₪ להימנע מהעבירות בהן הורשע בתיק זה לפרק זמן של 3 שנים מהיום.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 8/2/2014 בשעה 04:30 נהג הנאשם רכב בהיותו שיכור בכך שבגופו נמצא אלכוהול בריכוז 695 מ"ר. נ"ב 3228-01-16 בתיק זה הורשע הנאשם בעבירות שעניינן נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגת רכב בהיות הנהג שיכור לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, חוסר שליטה ברכב לפי תקנה 26(4) לתקנות התעבורה, נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, היתנהגות הגורמת נזק לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 275א לחוק העונשין ונהיגת רכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש לפי תקנה 308 (ד) לתקנות התעבורה.

הערך המוגן בעבירות מושא כתב האישום הוא הגנה על שלומם של המשתמשים בדרך ומניעת פגיעות גוף ורכוש בתחום התעבורה.

המחוקק קבע בסעיף 39 א לפקודת התעבורה פסילת מינימום ל-24 חודש בעבירה של נהיגה בשיכרות, בכך ניתן ביטוי לחומרת העבירה ולצורך בהטלת ענישה מחמירה על מי שהורשע בעבירה זו. מיתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בשיכרות בנסיבות של נהיגה ברשלנות נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל בן 9 חודשים לצד פסילה לשנים.

ברע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14/3/14), נדחתה בקשת רשות ערעור של מערער שנדון ל-15 חודשי מאסר, 36 חודשי פסילת רישיון נהיגה ועונשים נלווים בגין הרשעתו בעבירות שעניינן נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשיכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.

במעשיו גרם המערער חבלה לאחד החיילים ולנזקים לשני כלי הרכב המעורבים.

...

בהתאם לכללי הבניית הענישה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לאירוע בתת"ע 3228-01-16 נע בין 5 ל- 20 חודשי מאסר, בצירוף פסילה ממושכת מלנהוג רכב.

אין מנוס מהשתת קנס ראוי ופסילת הנאשם מלנהוג, כל זאת בלווית מאסרים מותנים אשר יגדרו את התנהגותו בשנים הבאות.

בנסיבות הענין אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות כפי שהתווה הממונה על עבודות השירות בשב"ס. 5 שנים פסילה מלנהוג מחושבים מיום בו הפקיד הנאשם את רשיונו במזכירות בית המשפט.

תאונה שגרמה לנזק רב הן ברכוש והן לאדם כאשר שני אנשים מבוגרים נחבלו קשות, משפיע על איכות חייהם.

כתב האישום כולל עבירות של גרימת תאונת דרכים , אי ציות לרמזור אדום, נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש.

ברע"פ 2564/12 קרני נ' מדינת ישראל נפסק כי "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מידי יום וחלקה של מערכת המשפט לא יפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש , אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלה חמורות הן". אין ספק כי מדובר בתאונה שתוצאותיה קשות ולאור האמור הנני קובע כי מיתחם העונש ההולם הנו פסילה בפועל לתקופה של עד 6 חודשים ועד 24 חודשים, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי ₪, מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל במקרים מסוימים.

...

ברע"פ 2564/12 קרני נ' מדינת ישראל נפסק כי "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מידי יום וחלקה של מערכת המשפט לא יפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש , אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלה חמורות הן". אין ספק כי מדובר בתאונה שתוצאותיה קשות ולאור האמור הנני קובע כי מתחם העונש ההולם הינו פסילה בפועל לתקופה של עד 6 חודשים ועד 24 חודשים, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי ₪, מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל במקרים מסוימים.

בנסיבות המקרה, אין מנוס לטעמי מהטלת עונש מאסר , ולו לתקופה קצרה, אשר יעביר לנאשם מסר כי הגיעה העת לשנות דרכיו ואשר יחדד לו הצורך בהפנמת נהיגה בהתאם לחוק.

לאור כל האמור, לאחר שהתחשבתי בטיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל הנני גוזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 45 ימים בחופף למאסר אותו מרצה כעת.

מאסר על תנאי הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך3 שנים.

הנאשם שלפניי הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בבצוע העבירות הבאות: המתה בקלות דעת - עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); נהיגה בשיכרות - עבירה לפי סעיפים 62(3) ו- 64ד(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), וכן תקנות 169ב(א) ו- 169ו(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; גרימת נזק לאדם ולרכוש - עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה וסעיפים 68 ו- 62 לפקודת התעבורה; חובת פוליסה - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

ע"פ 3190/21 סיגיזמונדי נ' מדינת ישראל (3.3.2022) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות של המתה בקלות דעת, נהיגה בשיכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה שלא במהירות סבירה, וכן גרימת חבלה של ממש.

ע"פ 6568/16 אסעד נ' מדינת ישראל (8.1.2019) - המערער הורשע בבצוע עבירות הריגה, נהיגה בשיכרות, נהיגה במהירות מופרזת, סטייה מנתיב הנסיעה, נהיגה במצב המונע שליטה ברכב, וכן גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות.

בל נשכח אף, כי התאונה הסבה עוד פציעות בגוף - של הפקח פיאד, של אמיל ושל הנאשם עצמו, וכן ניזקי רכוש.

...

הערעור נדחה.

על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם - שהיא פגיעה עוצמתית, עזה ומוחלטת, נוכח אובדן חייו של המנוח בטרם עת (זאת, בכל הנוגע לערך המוגן של קדושת החיים) - כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 40 חודשי מאסר בפועל לבין 84 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · ארבעים וחמישה (45) חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם בטיעוניו ציין כי מדובר בארוע מחודש יולי 2018 כאשר כתב האישום הוגש רק בחודש יולי 2020, לכן ביקש לתת לשהוי הניכר בהגשת כתב האישום, ביטוי באמצעות הקלה בעונשו של נאשם 1.

ראו למשל: רע"פ 4749/18 גנדי גירון נ' מדינת ישראל (10.07.2018), המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של אי ציות לרמזור, נהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונה בה ניחבל אדם חבלה של ממש, נהיגה בשיכרות ותחת השפעת משקאות משכרים והפקרה לאחר פגיעה (סעיף 64א(ב)).

בעברו של המערער 6 הרשעות פליליות בגין עבירות רכוש, חבלה, סמים, נשק, איומים והחזקת סכין ובגינם ריצה מאסר בפועל בן 20 חודשים.

ת"ד 7567-03-18 מדינת ישראל נ' רדז'ב שיכנשנטוב מיום 10.03.2021 - הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בקלות ראש, היתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף ונהיגה תחת השפעת משקה משכר.

...

לאור כל האמור, מצאתי כי מתחם הענישה לעבירות אותן ביצע נאשם 1 בנסיבות שבפני - הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות ובקלות ראש (ברף גבוה) אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבלו 4 בני אדם ובכללם שתי נפגעות נחבלו חבלות של ממש ברף בינוני, כולל מאסר בפועל החל מ-16 חודשים ועד 30 חודשים, רכיב פסילת רישיון נהיגה בפועל החל מ-5 שנים ועד ל-10 שנים פסילה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

לאור כל האמור אני דנה את נאשם 1 לעונשים הבאים: מאסר בפועל מאסר בפועל לתקופה של 19 חודשים.