"
ובהמשך הדברים:
"30. העקרונות הנזכרים לעיל חלים בעקרם על הליך מינויים או הסרה מתפקיד של עובדי מדינה או נבחרי ציבור אשר הורשעו בפלילים, או כאשר קיימות ראיות מינהליות לכך שעברו עבירה פלילית חמורה. שיקולים אלה עשויים להתקיים באותה מידה גם כאשר הוגש כתב אישום נגד נבחר ציבור, המאשימו בעבירות חמורות (פרשת פינחסי, עמודים 467-468) (ההדגשה הוספה – מ"נ) כפי שנאמר שם:
בחלק מן הקהילות, טובי הקהל או טובי העיר נבחרו על ידי הציבור (ראו למשל: פנקס ועד ארבע ארצות); מהמקורות עולה כי נהגו בקפדנות כלפיהם גם כאשר ביצוע המעשה הפגום התבסס על חשד בלבד ולא על הכרעת הדיינים על פי עדות כדין (תשובות הגאונים (שערי תשובה), סימן קעח; שו"ת זקן אהרן, יו"ד סימן ל).
למרבית הצער, אמת המידה הנשגבת לא תמיד תיאמה את ההיתנהגות בשטח – "אין ראוי להעמיד פרנס על הציבור אלא מי שנודע במידותיו, עניו ושפל רוח וסבלן, מפני שהוא צריך להתנהג עם הבריות בדרכים משתנים לכמה גוונים, זה בכֹה וזה בכֹה, ולהתאהב עם כל אחד מהם כפי מידותיו" (המאירי (מהראשונים שחיו בצרפת במאה ה-13), יומא כב, ב).
ולא פחות מהן מורכבת השאלה, שחברתי נדרשה אליה בפיסקה 58, בהביאה מדברי השופט זמיר בעש"מ 4123/95 אור נ' מדינת ישראל – נציב שירות המדינה, פ"ד מט(5) 184, 191-190 ובהבחינה אותם מענייננו שלנו: ומה אם ייבחרו מחדש ראשי הרשויות המודחים – שנגדם הוגש כתב אישום חמור – ואז תקום חובה על המועצה החדשה להיתכנס לעניין העברתם מכהונתם, ובכפוף לבקורת שיפוטית (פסקה 9 לפסק הדין)? הרי עתה כבר ידע הציבור על כתבי האישום, ובבחירתו שב והביע אמונו בראשי הרשויות או מי מהם.
נאמר שם, כי נקודת האיזון כרוכה, בין השאר, בטיב העבירות ובעיקר במידת זיקתן לתפקיד הצבורי, וכן הוזכרו עוצמת הפגיעה באמון הציבור ובטוהר המידות ומידת הכירסום בזכות לבחור ולהבחר; כמו כן הקף העבירה, חומרת האישום, השפעת העבירה על מירקם החיים ועוד.
המקרה שבו הוגש כתב אישום נגד מועמד לתפקיד ראש הרשות אינו נכלל בין עילות הפסלות הסטאטוטוריות הללו, אם כי הבעייתיות הקיימת מבחינה ציבורית בהצגת מועמדות של אדם העומד לדין פלילי בעבירות המקיימות זיקה לתפקיד שעליו הוא מתמודד, אינה נופלת בעיניי מן הבעייתיות שהולידה חלק מן התנאים האחרים אותם קבע המחוקק לעניין זה. כך למשל בדברי ההסבר לחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 4), התשל"ג-1972 הובהר כי ההגבלה בעיניינם של פושטי הרגל נעשתה "במגמה להבלטת יושר דרכם של אנשי ציבור". אכן נאשם אשר טרם נדון וטרם הורשע נהנה על-פי הדין הפלילי מחזקת החפות אך ככל שבמועמדות למישרה ציבורית עסקינן ובדומה לשיקולים שפורטו בכל הנוגע להעברת ראש רשות מכהן מתפקידו על-ידי מועצת הרשות מתוקף סעיף 22 לחוק בחירת ראש הרשות, אני סבורה כי יש להציב נורמה מחמירה יותר.
...
נוכח העובדה שהבחירות ייערכו בימים הקרובים, סבורני כי יש להימנע מהתערבות שיפוטית ויש ליתן לבוחר לומר את דברו, שהרי כל אחד משני ראשי העיריות עומד לבחירה.
על רקע זה, סבורני שלא ניתן להצדיק התערבות שיפוטית בשני המקרים שבפנינו בנימוק שבדרך זו יובטח אמון הציבור ברשויות השלטון.
בשל כל אלה אין מנוס, לדעתי, מכך שבענייננו, הדין הרצוי אינו המשפט המצוי.
