כתב אישום על נהיגה בשכרות תחת השפעת חומר מסוכן

המשיב נהג תחת השפעת סם מסוכן, מסוג קנביס, בכך שבבדיקת שתן נימצאו בגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קאנביס (1005.0 נג/מל).

בעברו של המשיב נהיגה תחת השפעת סמים משנת 2010 כאשר בין יתר רכיבי הענישה שהוטלו עליו הוטל עליו גם רכיב של מאסר על תנאי ועסקינן בנהיגה בשיכרות ותחת השפעת סמים בפעם השנייה.

עוד הוסיפה וטענה, כי העובדה שנמצאו שרידי סם בשתן, אין פירושה בהכרח כי הייתה לכך השפעה על נהיגתו של המשיב וכי השפעה נלמדת מבדיקת המאפיינים אשר הנה תקינה לחלוטין.

יודגש בעיניין זה כי תכליתה של פסילה מנהלית אינה עונשית, בבחינת "מקדמה על חשבון העונש", אלא מניעתית, מקום שהנהיגה עלולה להוות סכנה לבטחון הציבור (ראה ע"ח 39227-05-17 קלינמן נ' מדינת ישראל, (מיום 15.6.17)) בעניינינו, נסיבות כתב האישום ועברו התעבורתי של המשיב מעידים יחד על רמת מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב.

...

יתירה מכך בענייננו, אינני מקבלת גם את טענת ההגנה כי מדובר בשיהוי של חודשיים וסבורני כי מדובר לכל היותר בשיהוי של כשלושה שבועות בין תום הפסילה המנהלית למועד בו הוגשה הבקשה שבפניי.

בפרשת בן טולילה הייתה מחלוקת בשאלת קיומן של ראיות לכאורה שלא כמו בתיק זה. בפרשת בן טולילה המשיב ערך בדיקת שתן (אמנם באופן פרטי) אשר נמצאה בסופו של דבר שלילית מה שלא ניתן לומר על המשיב בתיק זה. ובאשר לפרשת עמוס חכמון - שם נידון מי שמסר כי עישן סמים לפני עשרה ימים ובבדיקה טוקסולוגית שנערכה כחודשיים לאחר האירוע.

עוד יש לציין כי כתב האישום הוגש בשיהוי של חודשיים ולא ניתן מנסיבות פרשה זו להשליך על נסיבות הבקשה בתיק זה. לאור כל האמור לעיל ומכלול הנסיבות שהוזכרו, כמו גם העובדה כי המשיב ריצה פסילה מנהלית בת 30 יום, אני מורה בזאת על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו, וקוצבת את הפסילה לתקופה של 4 חודשים, שמניינה מיום 29.11.2020.

מבוא הודעה בדבר איסור שימוש מינהלי ברכב (שמספרו 62-140-11) בת 30 יום הוטלה על ידי קצין מישטרה, בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים בכך שנהג הרכב נהג ברכב בשיכרות סמים, בנגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

על פי חומר החקירה עולה כי ביום 29.06.20, נתפס מר נתן **** לנדסמן (להלן: "הנהג") נוהג ברכב הרשום ע"ש המבקש, כאשר הוא שיכור, בכך שבבדיקת שתן אשר ניטלה ממנו נמצא תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קאנביס.

סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה מסמיך קצין מישטרה לאסור שימוש ברכב שבו נעברה עבירה לתקופה של 30 ימים בקבעו כי: "היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי הוא לידרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין מישטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין מישטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים....". נהג שקבל הודעה בדבר איסור שימוש, רשאי בהתאם לסעיף 57ב(א) לבקש מבית המשפט לבטל את הודעת איסור השמוש.

...

לנהג נערך שימוע לגבי ההחלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, ותגובתו של הנהג הייתה: "לא עישנתי בזמן נהיגה, ישבתי ברכב כשהוא היה מונע בגלל מזגן". בסופו של דבר, הורה קצין המשטרה על איסור מנהלי על שימוש ברכב למשך 30 ימים.

בנסיבות אלה, אני סבור כי המבקש לא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

כללו של דבר לא נפל פגם בהחלטת הקצין לאסור את השימוש ברכב לתקופה של 30 ימים ומשלא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות ביטול הודעת איסור השימוש או קיצור התקופה, אני מורה על דחיית הבקשה.

על פי כתב האישום השני, ביום 12.11.20 נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, בכך שבדגימת שתן שניטלה ממנו נמצא תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קוקאין (פ"ל 3564-12-20).

הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו כאמור כאשר עומד ותלוי נגדו עונש מאסר על תנאי למשך 7 חודשים שניתן בגזר דין קודם מיום 12.05.19 אשר בגדריו הורשע הנאשם בשלושה אישומים הכוללים: שתי עבירות של נהיגה בשיכרות מכח סרוב ועבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (פ"ל 3226-03-16).

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

...

לאור כל האמור, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים: פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים.

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רשיון למשך 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3226-03-16 ביום 12.5.19 לריצוי באופן מצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 7 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 3226-03-16 ביום 12.5.19 לריצוי באופן חופף.

עובר ובסמוך לרכיבתו, צרך הנאשם סמים מסוג קנביס וקוקאין, ורכב על הקטנוע כשהוא נתון תחת השפעת סמים, כאשר בגופו Benzoylecgonine המהוה תוצר חילוף חומרים של קוקאין שהתגלה בבדיקות השתן, וכן Thc-oic acid המהוה תוצר חילוף חומרים של קנביס.

כתב האישום המתוקן מונה את רכיבי "קלות הדעת" של הנאשם, ובהם: נהיגה בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב לחיי אדם; נהיגה באופן שלא תואם את תנאי הדרך; נהיגה בשיכרות ותחת השפעת סמים מסוכנים מסוג קוקאין וקנביס; נהיגה במהירות ממוצעת שאינה פחותה מ- 53.06 קמ"ש ואינה גבוהה מ- 76.5 קמ"ש, וזאת מעל המהירות המותרת במקום (50 קמ"ש); נהיגה בלא שהנאשם הביט כלל לעבר מעבר החציה, לא הבחין במנוחה, על אף ששדה הראיה היה פתוח בפניו במרחק של עשרות מטרים; נהיגה בעוד הנאשם מביט במסך הטלפון הסלולארי כשהוא אוחז בכידון האופנוע בידו הימנית בלבד, ואינו נותן דעתו למתרחש בכביש בואכה מעבר החציה; נהיגה תוך היתעלמות מהוראת תמרור 306 התלוי ומוגבה מעל מעבר החציה; נהיגה שבוצעה מבלי לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע סיכון באופן שהנאשם לא האט את מהירות נסיעת הקטנוע לפני מעבר החציה ולא בלם את הקטנוע בזמן שיכול היה להבחין ברחל, אשר ניסתה להשלים את חציית הכביש במעבר החציה בביטחה.

...

סיכום משהגעתי למסקנה כי טווח הענישה שגובש במסגרת ההסדר מתיישב עם כלל הנסיבות ופסיקת בית המשפט העליון, ולאחר ששקללתי את כלל הנתונים, לרבות מדיניות הענישה ואותם נתונים הקשורים לנאשם, גילו, הודאתו ומצבו, ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 50 חודשי מאסר בפועל.

רקע כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש, אי שמירה על רווח, היתנהגות הגורמת נזק ונהיגה בשיכרות.

כן הצביעה על רמת האלכוהול שנמדדה והמלמדת על נהיגה ללא שליטה על הרכב.

שאלת הצורך במעצר עד תום ההליכים בעבירות אלו נדונה בבשפ 7128/10 ‏ ‏ טל מור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 17.10.2010) (להלן: "עניין מור") בו נקבעו הדברים הבאים: "אכן, עבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים או סמים מסוכנים הנה בעלת פוטנציאל גדול לפגיעה בסדר הצבורי, בשלמות הגוף ובחיי אדם, והיא יכולה להקים, לעתים – ובמיוחד כאשר נגרמת בעטיה תאונת דרכים – עילה למעצר עד תום ההליכים, גם כאשר לא היו בהכרח הרוגים, או פצועים בתאונה (ראו: בש"פ 10201/01 סליחוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 31.12.2001) (להלן: עניין סליחוב)). מקל וחומר, שהכף תיטה לעבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, בעת שלנהיגתו של הנאשם בהשפעת אלכוהול, או סם מסוכן, שגרמה לתאונה, מצטרף ולו רכיב "מחמיר" משמעותי אחד נוסף (ולא כל שכן מספר רכיבים כאלה).

דוגמא להתייחסות פסיקת בית המשפט המחוזי לעבירות דומות על רקע קביעת בית המשפט העליון בפרשת מור ניתן למצוא ניתן למצוא במסגרת מת (חי') 13858-11-12‏ ‏ מדינת ישראל נ' זוריק סידגייב (פורסם בנבו 19/12/12) "מעשיו של המשיב, והתנהלותו בכביש, עת שנהג במהירות גבוהה תחת השפעת אלכוהול, כשבסביבתו הקרובה נוסעות מכוניות אחרות, מלמדים על מסוכנותו הרבה של המשיב לציבור ובייחוד לציבור הנוסעים." ובהמשך "אף חשוב מכך, כי לחובת המשיב מאסר מותנה בגין אחת ההרשעות הקודמות, אם כי חרף קיומו של מאסר זה וחרף ידיעתו של המשיב לסנקציה הפלילית האוטומטית העומדת כנגדו במידה ויבצע מעשה פלילי נוסף, בנוסף ועל אף הבנתו של המשיב לחומרת מעשים אלו (וככל הנראה ללא הפנמה), הוא חזר וביצע לכאורה עבירות פליליות. המצאותם של נתונים אלו מחזקים את הערכתי בדבר מסוכנותו של המשיב, ובמידה רבה מפחיתים גם מהיכולת של בית המשפט לתת במשיב האמון שהמשיב ישכיל לשמור על תנאי מעצרו במידה ויוחלט בסופו של ההליך לשחררו." במקרה האמור הוחלט עד מעצרו של הנאשם עד לקבלת תסקיר שירות מבחן בעיניינו.

...

עם זאת, על מנת לבחון את טענות ב"כ המשיב ולשמור על זכויותיו, החלטתי לערוך בדיקה מקיפה של הראיות והפסיקה הרלוונטית כשהנאשם יוותר עצור עד החלטה אחרת.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי להורות על מעצרו של המשיב עד החלטה אחרת ולהפנות את עניינו לשירות המבחן לצורך הערכת תסקיר מעצר בעניינו.