כתב אישום על מהירות מופרזת באופנוע ים

דקות ספורות לאחר מכך הגיח האופנוע במהירות מופרזת תוך כדי נסיעה ועקיפה על שול הכביש ופגע בסיטרואן מאחור בעוצמה, נהדף לכביש והוביל לשרשרת הפגיעות ברכבם הנוספים המעורבים.

כמו כן, תוקן הרכיב העובדתי של כתב האישום באופן שבו הוסכם כי כתוצאה מפתיחת דלת רכב הסיטרואן, אשר עמד בשול הדרך, נהג מר פלד במצב אשר שלל ממנו את השליטה על אופנועו, ופגע ברכב זה מאחור.

בשל חשיבות הדברים אצטטם מיסודם: " נהגתי בנתיב הימני. 100 מטר לפני בצד ימין על השוליים מחוץ לכביש, חנה רכב. נהג הרכב פתח את הדלת השמאלית הקדמית. באותו זמן נסע הקטנוע במהירות על השול בצד ימין, בערך מטר ימינה מהקו הצהוב. אני מניח שנהג הקטנוע זיהה שיש רכב חונה עם דלת פתוחה, נהג הרכב החונה הבחין לדעתי בקטנוע וניכנס חזרה לרכב שלו וסגר את הדלת. הקטנוע היתנגש בחלק האחורי השמאלי של הרכב החונה..." [ שורות 3-6 לעדות במישטרה.

...

ראשית וכפי שציינתי עובדת פתיחת הדלת כמניע להתנגשות של הרכבים עולה ממכלול הראיות.

לסיכום- ממכלול הראיות שבפניי השתכנעתי כי להעמדת הסיטרואן על גבי השול ללא סימני אזהרה לצד הסתברות סבירה לפתיחת דלת תא הנהג שלה בד בבד לניסיון עקיפתה על ידי האופנוע בו רכב מר פלד הם שגרמו והם שהובילו למניעים להתרחשות התאונה.

אשר על כן, אני מורה בזאת כדלקמן: על דחיית התביעה שהוגשה בת.א 27572/08 ( תביעה להפסדים של חברת דיימלר) כנגד הנתבעים 1-2 (חברת איילון ומר שליו בנימין) וקבלתה במלואה לכדי הסכום המתוקן שנתבע בסך 2,456 ₪ כנגד הנתבעים 3-4 (פרץ חי יניב ועידן פלד) בצירוף הפרשי ריבית והצמדה למדד מיום הוראת התשלום למבוטח, שכ"ט עו"ד ב"כ התובעת ע"ס 1,500 ₪, שכ"ט עו"ד ב"כ הנתבעים 1-2 על סך 1,500 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק, וכן מחצית השנייה של האגרה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.05.11 בשעה 09:00, נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש 672 ובסמוך לק"מ 23.5 סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף, חסם דרכו של אופנוע אשר הגיע מהכיוון הנגדי וכלי הרכב התנגשו.

יש בעובדה שמדובר בנהג בלתי מורשה לנהיגה אשר רכב במהירות מופרזת, בכביש מפותל על אופנוע שהורד מהכביש לצמיתות, כדי לתמוך באפשרות לפיה איבד שליטה ונסע בזיגזג.

...

בנסיבות אלו אני קובע כי עובר לתאונה מהירות האופנוע היתה גבוהה בהרבה מ- 61 קמ"ש ולא מן הנמנע שהגיע כדי 100 קמ"ש ויותר.

בשקלול הנתונים הנ"ל ובפרט האמון המלא שנתתי בגרסת הנאשם, קיומו של שדה ראייה למרחק של יותר מ-100 מ', יכולת טכנית של האופנוע לבצע 3 זיגים על פני מרחק של 100 מ' ואף על פני מרחק קטן יותר, אני קובע כי גרסת הנאשם לפיה הבחין באופנוע נוסע בנתיב נסיעת הנאשם, חוזר לנתיב נסיעתו וסוטה שוב לנתיב נסיעת הנאשם, הינה גרסה הגיונית ולא ניתן לומר כי מדובר בגרסה תלושה מהמציאות או בלתי מבוססת.

עוד אני קובע כי סטייה עם אחד הגלגלים הימניים מעבר לשול יכולה היתה להביא להתהפכותו אל תוך התעלה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק.

למקרא כתב האישום, עולה כי הנאשם רכב ביום 7.10.13, בשעה 16:15, על אופנועו מסוג ימהה, ברחוב הלוחמים בחולון, מצפון לדרום והתקרב לצומת המרומזר של רחוב זה עם הכניסה למשרד הרשוי.

הנאשם המשיך בנסיעה רצופה לעבר הצומת, במהירות העולה על המהירות המרבית המותרת, מבלי להבחין כלל במהלך חצייתה של אלגרה ובמנוחה שהחלה בחצייתה כאמור, מבלי שנסע רכב נוסף לפניו, אשר היה בו כדי להסתיר לנאשם את הצומת ואת מעבר החצייה.

בפרטי הרשלנות, בהם הודה הנאשם כמפורט בכתב האישום, נטען כי, על אף שהמנוחה חצתה את מעבר החצייה באור אדום – התאונה ומותה של המנוחה נגרמו עקב רשלנותו של הנאשם, המתבטאת, בכך שנהג בחוסר מיומנות ובחוסר תשומת לב לתנאי הדרך; נהיגה במהירות מעל המותר; לא הבחין בזמן במנוחה החוצה את הכביש; לא בלם בזמן ובאופן שיהיה בהם כדי למנוע את הפגיעה; לא נהג כפי שנהג סביר המכיר את הכביש היה נוהג בתנאי הזמן והמקום; לא הרכיב משקפי ראייה.

...

עדיין, ואסור לטעות בדבר, סבור אני כי רמת הרשלנות המיוחסת לנאשם אומנם אינה גבוהה אולם גם איננה מזערית, כפי שניסתה הסנגורית לטעון.

לפיכך, נחה דעתי כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה ראוי להורות על סיווג פסילת הרישיון כאמור בסעיף 36א סייפה לפקודת התעבורה.

אני מחייב את הנאשם לפצות את משפחת המנוחה בסכום של 5000 ₪, אשר ישולמו בחמישה תשלומים, חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 2.11.14 ואילך.

זאת לאחר שהמדינה הגישה נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

כשנשאל מדוע נהג באופנוע ללא קסדה השיב: "עשיתי טעות". כן מסר: "אני מצטער על מה שהיה עשיתי טעות אני לא איחזור על זה". מטופס שימוע והודעת איסור שימוש ברכב עולה כי המשיב מסר: "אני עשיתי טעות. חשבתי שעם הרישיון שלי מותר לי לנהוג על 40 כ"ס". המסוכנות בבפ"ת 8052-04-15 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' פלקוביץ (להלן – עניין פלקוביץ), התייחסה כב' השופטת רבקה שוורץ, לנהיגה ברכב, ללא רישיון לסוג הרכב: "אדם הנוהג בסוג רכב מבלי שהוכשר לכך משול לאדם האוחז בנשק מסוכן ללא הכשרה, ומהוה סכנה הן לעצמו והן למשתמשים בדרך. אדם הנוהג בסוג רכב מבלי שהוכשר לנהיגה עליו מזלזל בחוקי התעבורה ובבטחון הציבור." לעניין עברו התעבורתי, המשיב נוהג משנת 2011, ולחובתו 4 הרשעות קודמות, לרבות נהיגה במהירות מופרזת משנת 2018, מתן רשות לאחר להשתמש ברכב ללא ביטוח והיתר לנהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה לסוג הרכב, משנת 2014, בגינן נדון למאסר מותנה של 3 חודשים למשך 3 שנים, פסילה לשלושה חודשים, פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס.

...

לעניין "ראיות לכאורה" לאחר שעיינתי בראיות ובממצאים שנאספו בתיק החקירה שהוגש לעיוני, מצאתי כי בחומר החקירה די והותר ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, כדלקמן: מהדוח עולה כי השוטרים הבחינו במשיב, שאינו חובש קסדה, שמרו עמו על קשר עין רצוף, עד שנעצר בצד הדרך.

סיכומו של דבר, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי של המשיב, אני פוסלת את המשיב עד תום ההליכים על סוג האופנוע בו נהג בלבד, וקוצבת את משך הפסילה לחודשיים.

וכך קבע בית המשפט, מפי השופט בכר: "לאחר שעיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה, כי בשלב זה של הדיון, קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך, כי גם [המערער] תרם לקרות התאונה. תרומתו של [המערער] מתבטאת בכך שלא הבחין קודם לפנייתו ברוכב האופנוע. בשלב זה, אין לשלול על הסף את טענת [המערער], כי רוכב האופנוע נסע במהירות מעל המותר, וזאת לאור הממצאים בזירת התאונה...

בדצמבר 2005 הוגש כנגד המערער כתב אישום על חלקו באותה תאונה.

...

וכך קבע השופט בכר בהחלטתו: "מאחר ודנתי בבקשה לביטול פסילה מינהלית שהגיש [המערער] ואגב כך עיינתי בחומר הראיות ונדרשתי לשיקולים מהותיים של קיום ראיות לכאורה ומסוכנות, אני מחליט שלא לדון בתיק העיקרי". על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

באתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

נוכח טעמים אלו, ובנסיבות העניין, דין הערעור להתקבל.

אשר על כן, הערעור מתקבל.