154](#_Toc468978416)
[חלק כללי
השופט ע' פוגלמן:
כתב האישום שהוגש בהליך זה נוגע לשורת טובות הנאה שניתנו לצבי בר (להלן: בר), מי שכיהן כראש עריית רמת גן בין השנים 2013-1989, על ידי יזמים ואנשי עסקים שפעלו בעיר רמת גן. לגירסת המדינה, בטובות הנאה אלו ביקשו היזמים לשחד את בר כדי שיפעל לטובתם ויקדם את המיזמים שבהם היו בעלי עניין; ואילו לטענת בר והיזמים, מדובר בתשלומים או בטובות הנאה לגטמיים שניתנו על רקע מערכות יחסים חבריות או עסקיות (למעט התשלומים נושא האישום הראשון, שבר מכחיש את עצם קבלתם).
בצד הכלל האמור, טענו לפנינו המערערים – וביתר שאת לגזיאל – כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לעובדה שארביב עיין בחומר החקירה טרם הפיכתו לעד מדינה, שכן הוא נחשף אליו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשה.
היסוד הנפשי
היסוד הנפשי הדרוש להוכחה בעבירת שוחד הוא מודעות לכל הנסיבות המרכיבות את היסוד העובדתי של העבירה (עניין לופוליאנסקי, פסקה 97) – היינו, "עובד הציבור צריך להיות מודע לכך שהמתת ניתנת לו בקשר למילוי תפקידו, כלומר: שהיא לא ניתנה לו, ולא הייתה ניתנת לו, כאדם פרטי, אלולא היה נושא באותו תפקיד. בעצם, המודעות הנדרשת מלוקח השוחד מתייחסת לכוונה של נותן השוחד: זוהי כוונה לתת מתת לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו. במודעות לכוונת הנותן טמונה השחיתות של הלוקח" (עניין בן עטר, בעמ' 710; ראו גם עניין לופוליאנסקי, פסקות 25-24; ראו מנגד עניין צ'רני, שם).
בפרט פעלה החברה על מנת לקדם הקמת פרויקט נדל"ן בין הרחובות בן-גוריון ושדרות התמרים, בשטחה של העיר רמת גן.
לפי הנטען קידם בר את הפרויקט בכמה מישורים:
(א) פינוי המחסנים: בשטחי המיגרש שכנו מחסנים ששכרה שירותי בריאות כללית.
בר קיבל הלוואות שונות מחברת תל סאן; בכתב האישום התייחסה המשיבה להלוואות אלו כמתן שוחד, ואולם כבר עתה יצוין כי במהלך המשפט חזרה בה מהיבט זה של האישום, והתמקדה – לעניין עבירת השוחד – רק בכספים שקבל בר מחשבונו הפרטי של לוי.
בע"פ 7593/08 ריטבלט נ' מדינת ישראל (1.9.2009) הורשע בכיר במחוז הצפון של חברת החשמל בלקיחת שוחד בסכום של 1,300,000 ש"ח; בהלבנת הון; בעדות שקר ובעבירות מס. כהן נדון למאסר בפועל בן 6 שנים, וזאת חרף גילו המבוגר יחסית במועד מתן גזר הדין (70), ועל אף מצבו הבריאותי הלקוי.
...
מקרה זה מדגים את הקושי שבניהול כמה הליכים מקבילים שעניינם באותה פרשה: אנו מצויים בהליך פלילי, ומשעה שאין המדינה מבקשת לראות בהסדר משום ראיה – וטוב שכך – לא התבהר באיזו מסגרת מבוקש להגישו ואיזה משקל יש ליתן לו. סופו של דבר – לא ראינו לקבל את בקשת המדינה.
דוד לוי
השופט נ' סולברג:
בגין הרשעתו בעבירת מתן שוחד במסגרת האישום הרביעי, הושת על לוי עונש של 22 חודשי מאסר בפועל; שנת מאסר על-תנאי; וקנס בסך של 200,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי ציין כי מחד גיסא נתן לוי שוחד בסכום ניכר, ואולם מאידך גיסא לא קיבל בסופו של דבר כל טובת הנאה, שכן פרויקט הילקרסט לא אושר.
מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור על גזר הדין.
בית המשפט המחוזי נימק את ההקלה שהקל על גייר בכך שלא הוכחה כוונת שוחד בעת מתן ההלוואה לבר, אלא זו התגבשה רק בחלוף הזמן, וכן בכך שגייר לא הפיק בסופו של דבר טובת הנאה מן השוחד.