כתב אישום נגד בכירים בעיריית רחובות בעבירות שחיתות

154](#_Toc468978416) [­חלק כללי השופט ע' פוגלמן: כתב האישום שהוגש בהליך זה נוגע לשורת טובות הנאה שניתנו לצבי בר (להלן: בר), מי שכיהן כראש עריית רמת גן בין השנים 2013-1989, על ידי יזמים ואנשי עסקים שפעלו בעיר רמת גן. לגירסת המדינה, בטובות הנאה אלו ביקשו היזמים לשחד את בר כדי שיפעל לטובתם ויקדם את המיזמים שבהם היו בעלי עניין; ואילו לטענת בר והיזמים, מדובר בתשלומים או בטובות הנאה לגטמיים שניתנו על רקע מערכות יחסים חבריות או עסקיות (למעט התשלומים נושא האישום הראשון, שבר מכחיש את עצם קבלתם).

בצד הכלל האמור, טענו לפנינו המערערים – וביתר שאת לגזיאל – כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לעובדה שארביב עיין בחומר החקירה טרם הפיכתו לעד מדינה, שכן הוא נחשף אליו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשה.

היסוד הנפשי היסוד הנפשי הדרוש להוכחה בעבירת שוחד הוא מודעות לכל הנסיבות המרכיבות את היסוד העובדתי של העבירה (עניין לופוליאנסקי, פסקה 97) – היינו, "עובד הציבור צריך להיות מודע לכך שהמתת ניתנת לו בקשר למילוי תפקידו, כלומר: שהיא לא ניתנה לו, ולא הייתה ניתנת לו, כאדם פרטי, אלולא היה נושא באותו תפקיד. בעצם, המודעות הנדרשת מלוקח השוחד מתייחסת לכוונה של נותן השוחד: זוהי כוונה לתת מתת לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו. במודעות לכוונת הנותן טמונה השחיתות של הלוקח" (עניין בן עטר, בעמ' 710; ראו גם עניין לופוליאנסקי, פסקות 25-24; ראו מנגד עניין צ'רני, שם).

בפרט פעלה החברה על מנת לקדם הקמת פרויקט נדל"ן בין הרחובות בן-גוריון ושדרות התמרים, בשטחה של העיר רמת גן. לפי הנטען קידם בר את הפרויקט בכמה מישורים: (א) פינוי המחסנים: בשטחי המיגרש שכנו מחסנים ששכרה שירותי בריאות כללית.

בר קיבל הלוואות שונות מחברת תל סאן; בכתב האישום התייחסה המשיבה להלוואות אלו כמתן שוחד, ואולם כבר עתה יצוין כי במהלך המשפט חזרה בה מהיבט זה של האישום, והתמקדה – לעניין עבירת השוחד – רק בכספים שקבל בר מחשבונו הפרטי של לוי.

בע"פ 7593/08 ריטבלט נ' מדינת ישראל (1.9.2009) הורשע בכיר במחוז הצפון של חברת החשמל בלקיחת שוחד בסכום של 1,300,000 ש"ח; בהלבנת הון; בעדות שקר ובעבירות מס. כהן נדון למאסר בפועל בן 6 שנים, וזאת חרף גילו המבוגר יחסית במועד מתן גזר הדין (70), ועל אף מצבו הבריאותי הלקוי.

...

מקרה זה מדגים את הקושי שבניהול כמה הליכים מקבילים שעניינם באותה פרשה: אנו מצויים בהליך פלילי, ומשעה שאין המדינה מבקשת לראות בהסדר משום ראיה – וטוב שכך – לא התבהר באיזו מסגרת מבוקש להגישו ואיזה משקל יש ליתן לו. סופו של דבר – לא ראינו לקבל את בקשת המדינה.

דוד לוי השופט נ' סולברג: בגין הרשעתו בעבירת מתן שוחד במסגרת האישום הרביעי, הושת על לוי עונש של 22 חודשי מאסר בפועל; שנת מאסר על-תנאי; וקנס בסך של 200,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי ציין כי מחד גיסא נתן לוי שוחד בסכום ניכר, ואולם מאידך גיסא לא קיבל בסופו של דבר כל טובת הנאה, שכן פרויקט הילקרסט לא אושר.

מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור על גזר הדין.

בית המשפט המחוזי נימק את ההקלה שהקל על גייר בכך שלא הוכחה כוונת שוחד בעת מתן ההלוואה לבר, אלא זו התגבשה רק בחלוף הזמן, וכן בכך שגייר לא הפיק בסופו של דבר טובת הנאה מן השוחד.

החשדות המתבררים מלמדים לכאורה על מערכת יחסים מושחתת וממושכת.

בנוסף, יש לתת את הדעת כי בעיניינו של מעורב בכיר אחר בפרשה (ראש העיריה, מר אילן שוחט), הגיעה המבקשת להסכמה לפיה יוארך תוקף התנאים המגבילים למשל 30 ימים בלבד, ולאחר מכן תחולנה מיגבלות מתונות יותר.

אזכיר בהקשר זה, כי נגד החשוד טרם הוגש כתב אישום.

בעניינינו, סבורני כי בשים לב לזמן הרב שחלף בו מורחק החשוד למעשה מהעירייה (כשלושה חודשים), בהנתן העובדה כי החקירה מצויה בשלביה הסופיים, כי ראש העיר, מר אילן שוחט, חזר לעבודתו במיגבלות מסוימות, ובשים לב לכך שהחשש הדומינאנטי הוא החשש לשיבוש הליכי החקירה (אילו החשש ביצוע עבירות נוספות, להבנתי, הנו בעוצמה מתונה) – הרי שניתן להסתפק במיגבלות מצומצמות יותר מאלו שהתבקשו על ידי המבקשת.

...

בענייננו, סבורני כי בשים לב לזמן הרב שחלף בו מורחק החשוד למעשה מהעירייה (כשלושה חודשים), בהינתן העובדה כי החקירה מצויה בשלביה הסופיים, כי ראש העיר, מר אילן שוחט, חזר לעבודתו במגבלות מסוימות, ובשים לב לכך שהחשש הדומיננטי הוא החשש לשיבוש הליכי החקירה (אילו החשש ביצוע עבירות נוספות, להבנתי, הינו בעוצמה מתונה) – הרי שניתן להסתפק במגבלות מצומצמות יותר מאלו שהתבקשו על ידי המבקשת.

סוף דבר: הבקשה להארכת תוקף התנאים מתקבלת באופן חלקי בלבד, וכמפורט להלן: התנאי בדבר הרחקתו של החשוד מבנין העירייה בצפת ומוסדותיה – יבוטל.

על מנת לאפשר למבקשת להשיג על החלטה זו – אני מורה כי ביטול התנאים המפורטים בסעיף 17 להחלטתי – ייכנסו לתוקפם ביום ד' 17.5.17, שעה 09:00.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד רומח שביט, במהלך שנת 2019 הנאשם קיבל הודעת יידוע בדבר אפשרות שיוגש כתב אישום נגדו, ולאחר קיום השימוע הוגש כתב אישום בו הנאשם הודה ויש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו ואת לקיחת האחריות.

בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על חשיבות הערכים המוגנים והשלכות הפגיעה בערכים אלה על הציבור כולו וכן על הצורך בענישה מחמירה כנגד עובדי ציבור שחטאו בשחיתות, המתחייבת לא רק בשל חומרת העבירות והשלכותיהן אלא גם בגין הקושי הטבעי בגילוין.

הנאשם הוא מחולל העבירות, בכך שיזם פנייה למעורבים הנוספים בפרשה בבקשה למתן כספים וזאת תוך שהוא מנצל את מעמדו כעובד ציבור בכיר ופעל לקידום אינטרסים כלכליים של המעורבים האחרים, כל זאת תוך בקשת תמורה כספית, ובחלק מהמקרים אף קבלת התמורה.

כמו כן, כפי שטען ב"כ הנאשם, בעבר התלונן הנאשם נגד ראש עריית טירה דאז בגין מעשים של שוחד והפרת אמונים, ובכך סייע להאבק בשחיתות.

...

באיזון בין השיקולים השונים, ולאחר שנתתי דעתי אף לעתירת המאשימה במסגרת ההסדר לעונש ראוי של 12 חודשים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה וקנס בסכום שעליו הסכימו הצדדים בהסדר הטיעון.

לאור מכלול השיקולים המפורטים לעיל, שוכנעתי כי לא ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 30.4.18 ועד ליום 8.5.18.

עוד צוין, כי למרות בנייה שלא כדין בסניף סופר דוש ברחוב העצמאות, עריית בת ים לא פעלה לאכוף צו הפסקת עבודה ו/או להוציא צו הריסה ו/או להגיש כתב אישום כנגד הבנייה הנ"ל, וזאת בהתערבותו של נאשם 1.

סבורני כי באישום זה - מידת הפגיעה בטוהר המידות של השרות הצבורי היא משמעותית גם נוכח העובדה שמעשיו של נאשם 2 הכתימו בעקיפין תשעה עובדים נוספים במשרות בכירות בערייה, אשר אף הם אמורים לשמש דוגמא להתנהלות ציבורית תקינה וראויה ולשמש דוגמא לעובדים הכפופים להם.

רע"פ 7120/09 יהושע פורר נ' מדינת ישראל (22.9.2009) - הנאשם, שכיהן כראש עריית רחובות, הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הפרת אמונים (ללא רכיב המירמה).

אותה מילחמה ראויה וחסרת פשרות בתופעות של שחיתות ציבורית ושלטונית הובילה בעבר להגשת כתבי אישום נגד אנשי ציבור רבים אשר כשלו בבצוע עבירות פליליות.

...

אשר על כן, אני גוזר על נאשם 2 את העונשים הבאים: א. 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות במרכז למורשת המודיעין ברחוב אהרון יריב, רמת השרון.

נאשמים 3 ו- 4 - סיכום וקביעת העונש המתאים בהינתן מתחם הענישה שנקבע ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, סבורני כי יש מקום להטיל על כל אחד מהנאשמים 3 ו- 4 עונש בהתאם לרף התחתון של מתחם העונש ההולם, הכולל מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה, וזאת לצד עונשי מאסר מותנים וקנסות כספיים.

אשר על כן, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים 3 ו- 4 את העונשים הבאים: חודשיים (2) מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

אישום זה כולל דוגמאות רבות מתוך המכתבים, ובהן העלאת טענות למכרזים שבוצעו למראית עין; הכשלת המינוי שלו בדרכים פסולות; הצבעה על קושי של בית הדין לעבודה להיתמודד עם המינויים הפסולים הנעשים; הצבעה על אמירה "אומללה" ו"אווילית" ו"עלובה" של מנכ"ל הערייה; שיכרון כוח האופף את המציל הראשי; הנצחת ערכים של מירמה והונאה, בין השאר על ידי המנכ"ל; מנהל אגף החופים עומת עם תרבות ארגונית כושלת ופסולה, ובה העדר טוהר מידות, מינהל לא תקין, שקר ומרמה וחוסר מקצועיות, ועוד ועוד.

עבירות משמעת עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת: (1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית; (2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור; (3) התנהג היתנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג היתנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית; ובכל הנוגע בסעיף 9(2) לחוק ציין כתב התובענה המשמעתית הוראות מתוך התקנון הכללי לעובדי עריית ת"א-יפו משנת 1981.

כפי שציין כב' השופט שטיין בעיניין המרכז הרפורמי "לא הרי התבטאות שמידת הפגיעה שלה באנשים אחרים הנה מועטה יחסית, כהרי אמירה קשה ופוגענית; לא הרי פליטת-פה אסורה אחת ויחידה, כהרי סדרה של התבטאויות אסורות אשר מתפרשׂות על פני ציר-זמן ארוך; ולא הרי אמירה שנאמרת על ידי עובד ציבור זוטר יחסית, שאין לה השפעה של ממש על תדמית השרות הצבורי ועל עובדיו, כהרי אמירה פוגענית או התבטאות אסורה אחרת אשר יוצאת מפיו של איש ציבור בכיר, האוחז בשררה, ואשר צובעת את השרות כולו במשוא פנים או בדיעה קדומה. שיקולים אלה ושיקולים רלבאנטיים נוספים, אשר כוללים, בין היתר, את קיום הזיקה העניינית בין אמירתו של עובד הציבור לבין תפקידיו וסמכויותיו, אמורים להשקל על ידי מוסדות המשמעת בבואם להחליט אם התבטאות כזאת או אחרת של עובד ציבור מגיעה, לכאורה, כדי עבירת משמעת ומצדיקה את פתיחת ההליך המשמעתי נגד העובד" (שם, בפיסקה 57).

במכתב ששלח המערער למנהל אגף החופים (מיום 21.12.14) הוא ציין "אני מבקש להתלונן בזאת בפניך על התרבות הארגונית הכושלת והפסולה של מערך ההצלה באגף החופים שבניהולך המתבטאת בהתפשטות תופעות של העדר טוהר מידות, מינהל לא תקין, שקר ומרמה וחוסר מקצועיות...ועל היתנהגותו של טל פילטר, סגנך...המעודדת תופעות אלו עד כדי חציית הרף הפלילי...". ועוד היתייחס לדברי מר פילטר ולדבריו של המנכ"ל תחת הכותרת "עדוד הבינוניות – כך לדוגמא ניסיונו של פילטר עצמו בהמשך לדבריו ההזויים והאוויליים של המנכ"ל בעיניין עמידתי בנורמות הנדרשות ממנהלים בערייה..." במכתב למנהל האגף (מיום 17.2.15) כתב המערער "כזכור לך, בין המינויים הפסולים נגדם יצאתי היה המינוי שלך...אני מחד לא אגרר לדרך הנלוזה בה אתה נוהג כלפיי אך מאידך אנסה להוריד אותך מהזיותיך בעיניין ההליכים המשפטיים...". במכתב למשנה למנכ"ל (מיום 15.3.15) הוא ציין כי "אמנם ככל שמתגברת רדיפתי וההתנכלות לי, ע"י צבא המתנכלים בערייה נחשפת עליבות הנפש וקטנות הקומה של המנהלים העומדים מאחוריה". ביחס למערך ההצלה נכתב "בהתנהלות מושחתת של מערך ההצלה בו פושות תופעות של העדר טוהר מידות, מינהל לא תקין, שקר ומירמה וחוסר מקצועיות המגיעות למיטב הבנתי כדי סיכון חיי אדם". במכתב לסמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל (מיום 9.4.15) ציין המערער כי "אני מסיק כי אתה ביחסך אליי פועל מתוך תאוב זדוני הגורם לך לנצל את השררה שבידך להתעללות שאינה יודעת שובע..." לא יכול להיות חולק שסגנונו של המערער היה בוטה ובלתי ראוי בעליל.

...

אני דוחה אפוא את הערעור של מר אילן.

על המערער להבין כי בית הדין מצא להתחשב בו ובנסיבותיו.

התוצאה הערעורים נדחים.