ביום 19.5.2011 הוגש כנגד המשיבים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום, המייחס להם סדרת עבירות מן החמורות ביותר הנפרשות על 13 אישומים, ביניהם ניסיון לרצח, עבירות אלימות, עבירות נשק שונות ועבירות קשירת קשר לבצוע עבירות כאמור.
כתב האישום מייחס למשיב 2 שלושה-עשר אישומים בעבירות של ניסיון לרצח (ריבוי עבירות), חבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות), נשיאה והובלה של נשק (ריבוי עבירות), היזק בחומר נפץ (ריבוי עבירות), הצתה (ריבוי עבירות), ניסיון לסחר בנשק, עסקה אחרת בנשק, תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב (ריבוי עבירות), התפרצות, השמדת ראיה, היתחזות לעובד ציבור, הטרדה באמצעות מתקן בזק וקשירת קשר לפשע (ריבוי עבירות).
נטען גם, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורם יביא להשפעה על עדים ושיבוש מהלכי משפט, שכן עולה מתיק החקירה, כי המשיב 2 מנסה להוציא לפועל פגיעות בקורבנות העבירות ונוסף על כל האמור, קיימים חשודים נוספים שטרם נעצרו ושחרורם של המשיבים עלול להשפיע על עדים.
ביום 8.9.2011 הודיעו באי-כוח המשיבים כי טרם הועבר לידיהם מלוא חומר החקירה ולאור בקשת תיקון כתב האישום של המבקשת דחה בית המשפט את הדיון לתזכורת ליום 27.9.2011.
...
הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית-המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה.
במקרה שבפני, שוכנעתי, כי לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיבים, להם מיוחסות שורה של עבירות מן החמורות ביותר, אין מנוס מהארכת מעצרם, אולם לעת הזו בתשעים ימים נוספים בלבד.
לעת הזו שוכנעתי, כי הכף נוטה לזכות האינטרס, המחייב הגנה על שלום הציבור, וטרם הגיעה השעה להעדיף על פניו את אינטרס המשיבים ואת זכותם להתהלך חופשי.
