כתב אישום מתוקן: עיסוק ללא רישיון, הלבנת הון, מרמה ומסירת מידע כוזב

רקע ותמצית כתב האישום הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר דיוני לאחר תיקון כתב האישום בשתי עבירות על סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין ובעבירה על סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק") ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

בחודש דצמבר 2015 הודיע הבנק הפועלים לחברת ה.ג.א על סגירת חשבון הבנק מאחר ואינה עומדת בתנאי ההסכם כשנכתב בהודעה "הנכם נוהגים לבצע פעילות שלא ע"י המורשה בחשבון. כמו כן, אופי הפעילות בחשבון אינו תואם את הצהרותיכם בפתיחת החשבון". במעשיו המתוארים באישום השני ואף על יסוד המעשים המפורטים באישום הראשון, סייע הנאשם ביחד עם הגר לחברת ה.ג.א ולאמסטט לפתוח במירמה ולהפעיל את חשבון הבנק של חברת ה.ג.א, וכן סייע ביחד עם הגר לאמסטט ולחברת ה.ג.א במסירת מידע כוזב לבנק במטרה שלא יהיה דיווח על פי החוק.

בית המשפט העליון שב וקבע גם כאשר המדובר בעסוק טעון רישיון שהרשעה פלילית עלולה לגרום לביטולו, וקיים פוטנציאל פגיעה תעסוקתי, אין מקום לקביעה אוטומאטית של נזק קונקריטי לצורך ביטול הרשעה, בפרט כאשר נותר שיקול הדעת אצל הגורם המקצועי הרלבנטי (רע"פ 3224/19 אביב נ' מדינת ישראל (28.5.2019), ראו גם רע"פ 1240/19 בר לוי נ' מדינת ישראל (24.3.2019)).

לצד האמור, אין להיתעלם מכך שמעשי הנאשם היו מעשים מתוכננים ומתוחכמים, וכי פעל באופן אקטיבי ביחד עם הגר במירמה על מנת לסייע לאמסטט לקבל במירמה רישיון נש"מ לחברת ה.ג.א שהייתה בשליטתו הנסתרת, ולפתוח חשבון בנק על שמה, תוך מתן הצהרות כוזבות לרשם ולבנק, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדווח לא נכון.

...

משכך, מסקנתי היא כי עניינו של הנאשם אינו עומד בתנאים הנדרשים לביטול הרשעה, ואין המדובר בנסיבות כה חריגות המצדיקות את ביטולה.

אשר על כן – הבקשה לביטול ההרשעה נדחית.

לאחר שקילת כלל המפורט לעיל, ותוך מתן משקל מתאים לקולא לנסיבות הקונקרטיות בעניינו של הנאשם ובכלל זאת גם למצבו הכלכלי, מבלי להתעלם מחשיבות ההרתעה ובכללה הרתעת הרבים, ובשים לב לכך שלדעת שירות המבחן ההליך היווה גורם מרתיע עבור הנאשם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות בבית החולים לב השרון, לב השרון פרדסיה.

נטען כי העבירות לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, אותן ביצע הנאשם, היו המסד שאפשר למנשה מור, שנגדו הוגש כתב אישום נפרד, להעביר לישראל הון עתק שהוסתר מנושיו וגם אפשר לו לקבל במירמה הפטר מחובותיו מהבנקים הנושים.

בהקשר זה יש לציין כי לאחר שהוגש כתב האישום נגד הנאשם לבית משפט זה תוקן סעיף חיקוק זה, באופן שהמחוקק אבחן בין מצב שבו מדובר ברכוש כשר לבין מצב שבו מדובר ברכוש אסור, וקבע עונש מופחת למקרים שבהם מדובר ברכוש כשר (או למצער כזה שלא הוכח לגביו שהנו רכוש אסור), אשר יתקרב לעונש הקבוע לצד ביצוע עבירה של מירמה בנסיבות מחמירות (ראו: פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 31.10.2017, בעמ' 53).

כך למשל: ע"פ 7216/20 שמואל קינן קליין נ' מדינת ישראל (18.2.2021) - הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הברחת טובין, לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש]; ריבוי עבירות ייבוא יהלומים שלא לפי רישיון בכתב, לפי סעיף 7(א) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979 וסעיף 2 לצוו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל"ט-1979; עבירה של מניעת דיווח, לפי סעיפים 3(ב) ו-9 לחוק איסור הלבנת הון; וכן ריבוי עבירות שימוש במירמה, ערמה ותחבולה במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה").

ע"פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל (30.4.2007) - הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים, על יסוד הודאתו, בעבירה של עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במירשם לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, והורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

טז. ת"פ (מח' ת"א) 15384-05-10 מדינת ישראל נ' כרמית הילה נהרדע (27.6.2010) - הנאשמת הורשעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על יסוד הודאתה בעבירה של מסירת מידע כוזב בנגוד לחוק ולצווי איסור הלבנת הון על פי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון בצרוף סעיפים 7 ו-9 לחוק איסור הלבנת הון והצו לאיסור הלבנת הון.

...

שקלתי האם יש מקום לחלט את הכספים שבחשבונותיו של הנאשם, בהיותם "רכוש שאיפשר ביצוע עבירה", אך לא שוכנעתי כי כך הדבר.

בדרך זו לא ניתן לקבוע שסכומי כסף מושא העבירות "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, השייכים לנאשם, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, מתוך מטרה שלא ניתן יהיה להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך", עד כי הייתה מתבקשת המסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.

הנה כי כן, בהינתן שהנכסים בהם בוצעו העבירות, ובין היתר הבית ברמות השבים והדירה בהוד השרון אינם מצויים בידי הנאשם, הנאשם לא הפיק כל רווח או הנאה כלכלית מביצוע העבירות, ובהתחשב במצבו הכלכלי שאינו מהמשופרים כפי שעלה מדבריו ומדברי בני משפחתו, עליו לא חלקה המאשימה, סבורני כי קיימים "נימוקים מיוחדים" המצדיקים להימנע מחילוט כספי הנאשם, וכי די ברכיבי הענישה שיפורטו להלן.

כתב האישום: הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו, יחד עם נאשמים נוספים, העבירות הבאות: באישום הראשון - עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רשוי (ריבוי עבירות) – עבירות על סעיפים 14 ו-4 בחוק רשוי עסקים; הלבנת הון (ריבוי עבירות) – עבירה על סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון; מירמה, ערמה ותחבולה – עבירה על סעיף 117(ב)(8) בחוק מע"מ; עשיית פעולה ברכוש אסור או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק, או כדי לגרום לדווח בלתי נכון – עבירות על סעיף 3(ב)(2) בחוק איסור הלבנת הון.

...

שקלול הנסיבות לקולה ולחומרה מוביל במקרה זה אל המסקנה כי יש למקם את עונשו של הנאשם מעט מתחת לאמצע מתחם העונש ההולם שנקבע, תוך התחשבות במצבו הכלכלי והמשפחתי בפסיקת הקנס בגדר המתחם.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר.

בהסכמת הצדדים אני מורה על חילוט משאית מסוג דאף – מ.ר. 91-838-15.

כללי הנאשם הודה ביום 7.7.16 , במסגרת הסדר טיעון , בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, או כדי לגרום לדווח בלתי נכון, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

ת"פ 376-01-14 מ"י נ' מוחמד בלעום – הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות לפי סעיף 3(ב), מתן שירותי מטבע ללא היתר והתחמקות ממס הכנסה במירמה עורמה ותחבולה, בגין פריטת המחאות למזומנים ללא רישיון לעסוק בכל, ובאי דיווח לשלטונות על הכנסותיו מעיסוק זה. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס על סך 254,000 ₪ וחילוט בסכום של 46,000 ₪.

...

להלן פירוט הפניותה של המאשימה לעניין קביעת הקנס: ע"פ 1601/03 מאיר עיני נ' מדינת ישראל – בעניין זה קבע ביהמ"ש העליון כי "קנס המוטל על נאשם שהורשע בדין נועד, בין היתר, "להכותו" בכיסו, בייחוד מקום שבו הפיק מן העבירות שבהן הורשע רווח כלכלי", וכי "מטעם זה ראוי כי הקנס הכספי יביא בחשבון את סכום הרווח האסור שהופק". בסופו של דבר החליט ביהמ"ש להקטין את הקנס שנגזר על הנאשם בביהמ"ש המחוזי מטעמי אחידות ענישה בהתייחס לעונשים של מעורבים נוספים בפרשה.

משכך, ובשים לב לכך שהרווחים שהפיק הנאשם נמוכים ביחס לגובה החילוט, מתחזקת המסקנה שאין מקום להטיל קנס כבד על הנאשם שהרי מטרת הקנס הושגה בחילוט והנאשם "הוכה בכיסו". בשים לב לאמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

ביום 14.3.2019, ולאחר בחינת מיסמכי הבקשה, הודיע המפקח לעותרת כי הוא שוקל לדחות את בקשתה לקבלת רשיון, משום שבעלי השליטה בה הם בני הזוג דוגה וכן מר עדקי, ומשום שביום 10.7.2018 הוגש כתב אישום נגד העותרת ובעלי השליטה בה, בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, קבלת דבר במירמה ועשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב.

העותרת טוענת כי נוכח טענות שהעלתה במסגרת ההליך הפלילי נגדה, תוקן כתב האישום, מה שמעיד כי יש בפיה טענות של ממש להגנתה, המצביעות על חולשתו של כתב האישום.

(3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פינאנסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעיניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור – (1) יראו כל אחת מהעברות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפיסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פינאנסי או במתן אשראי, לפי העניין: (1) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון; (2) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה; (3) עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (4) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; (5) עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס; (6) עבירה לפי סעיפים 415, 418 עד 420, 422, 423 ו-425 עד 428 לחוק העונשין;"

נטען כי בעשותם כן קיבלו הנאשמים במירמה רשיון להפעיל שירות של נותן שירותי מטבע על שמה של העותרת, אשר חודש במשך שבע שנים; עוד מואשמים הנאשמים בעבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בכך שפעלו בנגוד לחובת הזיהוי והדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון ומסרו לרשויות מידע כוזב אשר הסתיר את זהותו האמיתית של מקבל השרות בכרטיסי לקוח שונים שניפתחו בצ'יינג' של העותרת, בנוגע לפעולות בסכום כולל של כ- 157 מליון ₪, והכל תוך יצירת מצג כוזב כאילו בעלי הכרטיסים הם לקוחות שונים, והסתרת זהותו של הלקוח האמתי.

...

עוד טוען המפקח כי סעיף 15(א)(3) לחוק הפיקוח קובע חזקה לפיה מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות מסויימות, אינו ראוי לעסוק במתן אשראי, ושומה על מבקש הרשיון להצביע על קיומן של נסיבות מיוחדות שדי בהן כדי להוביל למסקנה שיש ליתן לו רשיון חרף קיומו של כתב האישום.

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות, משום שלא נפל פגם או דופי בהחלטת הסירוב של המפקח, וגם לא היתה מוטלת עליו כל חובה לקיים דווקא שימוע בעל- פה למבקשת, מעבר להליך השימוע שנערך לה בכתב.

אשר על כן ונוכח כלל הטעמים שפורטו לעיל- העתירה נדחית.