כתב אישום מתוקן: התפרצות לבתים וגניבה

במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום עמדו השניים בקשר טלפוני ונהגו לתאם הסעות של הנאשם ע"י בלעום לתוך שטח מדינת ישראל ובחזרה, על מנת לאפשר לנאשם לבצע עבירות גניבה והתפרצות לבתים.

לקולה: המאשימה צודקת בטענתה כי כתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם משקלל בחובו את הקשיים הראייתיים, ומכאן שאין באלו כדי להביא לשינוי במיתחם, או לחריגה ממנו לקולה (רע"פ 1807/22 פלוני נ' מדינת ישראל (16.3.22)).

...

מנגד, אין בידי לקבל את עתירתו באשר לאופן הפעלת המאסרים המותנים.

אחר כל אלה החלטתי לגזור את עונשו של הנאשם כדלקמן: 42 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים (10 חודשים ו-6 חודשים, ניתנו בת"פ 49955-03-18 מיום 29.10.18).

ת"פ 62183-08-19 (להלן – התיק השני) – מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 26.8.2019 בשעת בוקר, ניכנס הנאשם למלון "בית קטן בערבה", עבר במסדרונות, הגיע לחדר אותו שכרה אותה עת המתלוננת, שדלתו הייתה סגורה ולא נעולה, פתח את הדלת, ניכנס לחדר שהיה ריק מאדם אותה עת, וגנב מתוכו ארנק השייך למתלוננת ובו כסף מזומן בסך 600 ₪ וכן 5 כרטיסי אשראי ויצא מהמקום.

כפי שנאמר ב-ע"פ 2844/14 אפללו נ' מ"י (מיום 23.5.2016): "בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן המיוחדת של עבירות התפרצות לבתים וגניבה, אשר פוגעות בקניינם של בעלי הרכוש, בפרטיותם, בבטחונם, בביטחון הציבור ובתחושה של 'ביתי הוא מבצרי'... מעבר לפגיעה קשה זו, עבירות התפרצות לבתים, ובפרט אלה הכוללות הצטיידות ושימוש בכלי נשק, עלולות על נקלה להדרדר לארוע אלים, אשר קשה לחזות את תוצאותיו" (שם, בעמ' 7).

שם נגזר על הנאשם מאסר בן 18 חודשים והופעל מאסר מותנה כך שהנאשם ריצה באותו מקרה 30 חודשי מאסר; במקרה חמור יותר, שבו הנאשם נתקבל בבעל הדירה בעת ההתפרצות ואף תקף אותו, נקבע מיתחם שבין 10 ל-30 חודשים, ונגזר על הנאשם עונש של 28 חודשי מאסר בגין 3 אישומים מאותו סוג [רע"פ 426/18 חג'אזי נ' מ"י (מיום 22.1.2018); ברע"פ 7683/13 פרלמן נ' מ"י (מיום 22.2.2014) נדון מקרה של התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית.

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל בגין כל תיק, ובסה"כ, 40 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי מלא של ימי מעצרו במסגרת התיקים שבכותרת; מפעיל 9 חודשי המאסר המותנה שהוטלו על הנאשם בתיק התנאי, 3 חודשים בחופף, ו-6 במצטבר, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 46 חודשי מאסר בפועל בניכוי מלא של ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג פשע בתוך שלוש שנים משחרורו; 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג עוון בתוך שלוש שנים משחרורו; פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים בשני התיקים – בסה"כ 2,000 ₪.

ת"פ 36677-04-20 (התיק הראשון) – מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 23.4.2020 בשעת צהריים, ביצע הנאשם עבירה של כניסה למקום מגורים לשם ביצוע עבירה, לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כפי שנאמר ב-ע"פ 2844/14 אפללו נ' מ"י (מיום 23.5.2016) : "בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן המיוחדת של עבירות התפרצות לבתים וגניבה, אשר פוגעות בקניינם של בעלי הרכוש, בפרטיותם, בבטחונם, בביטחון הציבור ובתחושה של 'ביתי הוא מבצרי'... מעבר לפגיעה קשה זו, עבירות התפרצות לבתים, ובפרט אלה הכוללות הצטיידות ושימוש בכלי נשק, עלולות על נקלה להדרדר לארוע אלים, אשר קשה לחזות את תוצאותיו" (שם, בעמ' 7).

...

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 40 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בתיקים שבכותרות ע"פ חישוב שב"ס שיכריע; מפעיל את המאסר המותנה בתיק התנאי של 5 חודשים, וזאת 3 חודשים במצטבר וחודשיים בחופף למאסרו הנוכחי.

הנאשמים גנבו בצוותא 100 ₪ במזומן, מפתחות לרכב פג'ו, שלושה מחשבים ניידים, בין היתר מחשב צבאי השייך לאלוף טופולנסקי שבמועד הרלוואנטי לכתב האישום שימש כראש אכ"א. הנאשמים לא ידעו שמדובר בביתו של ראש אכ"א. בהמשך מסרו הנאשמים את הרכב לאחרים על מנת שיעבירו אותו לירושלים.

כן הוגש טע/2 כתב אישום מתוקן וגזר הדין בעיניינו של אל חטיב, אשר תפקידו בשרשרת היה לקבל לידיו את הרכבים הגנובים מידי הנאשמים ולהעבירו למקום מוסכם.

בית משפט קמא קבע באישומים 1,4,5 הכוללים התפרצות לבתים וגניבת רכוש רב מיתחם בין 12 ל-24 חודשי מאסר ולאישומים 2 ו-3, בהן נילוותה לעבירת ההתפרצות גם גניבת רכב, שמפתחותיו ניטלו זה עתה מהבית שנפרץ נקבע מיתחם הנע בין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל.

...

בנסיבות אלה, אני מוצאת להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם 2 וממליצה לשב"ס לבחון בקשת הנאשם 2 לשחררו למחסום באזור איו"ש ולא למחסום באזור עזה.

סוף דבר אשר על-כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 48 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 9.2.17.

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים מת"פ 32854-01-13 של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 30.4.13, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם 51 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו.

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיוע להתפרצות למגורים לבצע עבירה (שתי עבירות), עבירה לפי סעיפים 406(ב) ו- 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

ברע"פ 10551/09 מרק יורובסקי נ' מדינת ישראל ((07.01.10), עמוד 5) הודגש, כי: "בית משפט זה חזר והזהיר והתריע פעמים רבות, כי תינקט גישה מחמירה בענישה על עבירות רכוש בכלל ועל עבירות ההתפרצות לבתים בפרט, גישה אשר תציב הגנה משמעותית ויעילה יותר לביטחונם של אזרחים תמימים, ואשר תעניק את המשקל הראוי גם למחיר הנפשי והצער שמוסבים להם בשל החדירה לפרטיותם". וכן בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אורן אואזנה ((31.12.08) פסקה 8): "כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הנה הגדרה מוטעית.

...

אין בידי לקבל עמדת ב"כ הנאשם, כי בהינתן המניעה לריצוי עונשו של הנאשם בעבודות שירות יש להקל עמו באופן שיש לחרוג לקולא ממתחם העונש ולהשית עליו ענישה צופה פני עתיד.

נוכח המפורט לעיל, אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם מעט מעל השליש התחתון של מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 29.3.18 עד ליום 18.4.18.