כתב אישום מתוקן: הודאה בעבירות והרשעה בהסדר טיעון

המבקש הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וסיוע לחבלה חמורה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

...

באת-כוח המשיבה טענה מנגד כי דין הבקשה להידחות.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בענייננו, מבלי להביע עמדה נחרצת, אף אם אניח לטובתו של המבקש כי בית משפט זה יבוא לקראתו ויפחית את עונשו על רקע טענותיו לשיקולי שיקום ולעניין העונש שהושת על מאהר, לא מצאתי כי קיים סיכוי של ממש שייקבע כי המאסר שיושת עליו בסופו של דבר ירוצה בדרך של עבודות שירות או שהדיון בערעור יהפוך לתיאורטי.

הבקשה נדחית אפוא.

רקע: בתאריך 13.02.2023 הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום המתוקן, בהתאם להודאתו בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

...

ע"פ 4324/16 נגאר נ' מדינת ישראל – נדחה הערעור על גזר דין בו הוטלו על הנאשם 28 חודשי מאסר, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מתמירות, התפרעות ויידוי אבן לעבר כלי תחבורה.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, לפי סעיפים 348(א), 345(א)(3) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה באדם לפי סעיפים 348(ג) ו-25 לחוק; שתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במירמה, לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק; ושלוש עבירות של מידע כוזב במחשב, לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

בהתאם לאמור, בית המשפט הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בהתאם להודאתו, בעבירות שפורטו לעיל.

על כך נאמר: "בהסדר טיעון ואף שלא במסגרתו של הסדר טיעון, אמון בית המשפט על כך שהודאת הנאשם בין כתליו תיעשה מרצון ותשקף נכונה את גירסתו. במילים אחרות, עליו לבדוק האם הנאשם אכן מודה. בדרך כלל, אין צורך בבחינת העניין מעבר לשלב ההודיה. ברם, היה אם צץ סימן שאלה – בשל האמור בתסקיר או במסגרת הטיעונים לעונש – מתפקידו של בית המשפט לברר עם הנאשם או סניגורו האומנם ההודיה הודאה היא. אל לו להסתפק בשלב ההודאה שניתנה בתשובה לכתב האישום. ודוק. היה אם יתברר שהנאשם אינו מודה – אין זה אומר בהכרח שיש להתיר לו לחזור בו מהודאתו. הפסיקה אמרה את דברה בנידון. אולם, כל עוד מלאכתו של בית המשפט טרם הסתיימה, עליו להדרש גם לנקודה זו. למעשה, זוהי גם מלאכתו" (עניין בשימוב, פסק דינו של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל).

...

] בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-מ' ליפשיץ-פריבס) בע"פ 23535-06-21 מיום 26.06.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעתו דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא) בת"פ 39374-04-20 מיום 07.09.2020 וגזר דינו מיום 04.05.2021.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

מעבר לצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה.

סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה.

רקע הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע על פי הודאתו בעבירות לפי סעיף 7(א) בצרוף סעיף (ג) רישא, ולפי סעיף 13 בצרוף סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

...

ב"כ הנאשם ביקש לקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, והמאשימה השאירה שאלה זו לשיקול דעת בית המשפט, וזה נעתר לבקשה.

בהינתן הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, ובהינתן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל.

על מנת להושיט לו יד בכך, ולעודדו בדרך השיקום- הגם שהיה ראוי להשית עליו עונש ברף האמצעי של מתחם העונש ההולם, נוכח עברו הפלילי וכישלונו הקודם, והצורך בהרתעת היחיד והרבים- הגעתי למסקנה, כי יושת עליו עונש ברף התחתון של המתחם.

אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן: מאסר בפועל לתקופה של 31 חודשים.

עוד מציינת המשיבה כי לעותר ידוע היטב תוכנו המלא של כתב האישום המתוקן שכן, הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בהתאם להודאתו בעבירות ריגול חמורות עבור מדינת אויב.

המשיבה הגישה כתב תשובה חלקי לפיו בעקבות העתירה בחנה המשיבה את כתב האישום המוחזק בידיה, הבחינה נעשתה מול כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון שנימצא בביהמ"ש המחוזי בירושלים, שם נוהל התיק הפלילי נגד העותר וכן, מול כתב האישום שנימצא בידיו של עו"ד משה מזור שהיה ב"כ של העותר באותו הליך.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שבנסיבות העניין יש להורות על מחיקת העתירה שכן, העותר קיבל את הסעד המבוקש.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת העתירה וביטול הדיון הקבוע.