כתב אישום מתוקן: גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות)

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו (ריבוי עבירות) לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 .

...

התלבטתי ממושכות בעניינו של הנאשם שבפניי, אלמלא הנסיבות האישיות של הנאשם, כמו גם ההליך השיקומי המשמעותי בו החל, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה (כ- 4 שנים), וכאשר כתב האישום הוגש כשנתיים לאחר ביצוע העבירות ובתקופה זו לא נפתחו כנגד הנאשם הליכים נוספים, היה מקום להיעתר להמלצת המאשימה ולגזור על הנאשם ענישה מאחורי סורג ובריח.

בעניין זה יוער, כי אינני סבורה כי ניתן להיעתר להמלצת שירות המבחן כלשונה ולהשית על הנאשם ענישה הצופה פני עתיד בלבד לצד צו מבחן.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

...

חרף סיכויי השיקום, לא תמיד יגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן להימנע מעונש מאסר בכליאה ולעיתים חומרת העבירה תחייב ענישה חמורה.

מסקנה זו מתחדדת גם לאור ההכרה ההולכת וגוברת בדבר ההשפעות השליליות של עונש מאסר בכליאה, לרבות הטמעת ערכים עברייניים (אפקט קרימינוגני).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

ע"פ 35155-02-18 (מחוזי מרכז) מלכי(אסיר) נ' מדינת ישראל נדון ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשל"צ במסגרתו הורשע המערער עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר דיוני, בעובדות כתב אישום מתוקן, בריבוי עבירות של גניבה בידי עובד, ריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד , ריבוי עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד וריבוי עבירות של שימוש במירמה עורמה ותחבולה.

...

ולעניין מנעד הענישה נפסק באותו פסק דין כי: "עיינו בפסיקה אליה הפנו שני הצדדים בכל הנוגע לעונשי המאסר שנגזרו בנסיבות דומות, אשר מגלה פנים לכאן ולכאן [עניין שלוש; ע"פ 3541/11 מדינת ישראל נ' פריג (18.9.2011) [פורסם בנבו] ; ת"פ (חי') 3972-08-11 מדינת ישראל נ' קליגר (4.4.2012) [פורסם בנבו] ], אולם בסופו של יום לא התרשמנו שקיימת הצדקה להתערבותנו. מעשיה של המערערת בוצעו באופן שיטתי לאורך תקופה ארוכה, תוך ניצול תפקידה כמנהלת חשבונות בחברה ותוך מעילה באמונו של מעבידה. בצדק הדגישה המשיבה בטיעוניה את הקושי שבחשיפת עבירות מסוג זה ואת הצורך להעניש בחומרה בגינן על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים". ולעניין עבירות המס אותן ביצעה הנאשמת נפסק ברע"פ 6371/14 באסם נ' מדינת ישראל : " עבירות המס פוגעות בקופת המדינה ובעיקרון השיוויון בין נישומים. חומרתן של עבירות אלה היא מן הידועות, והרשעה בהן גוררת, על פי רוב, ענישה הכוללת רכיב של עונש מאסר לריצוי בפועל, לצד רכיב של קנס כספי..." לאחר שעיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים, סבורני כי מתחם הענישה ההולם את העבירות שביצעה הנאשמת נע בין 4 ל – 7.5 שנות מאסר נוכח נסיבותיהן, הימשכותן, הכספים הרבים אותם שלשלה לכיסה והנזקים, הן הכספיים והן האחרים אותם גרמה למעסיקיה, מתחם העונש הראוי הנו, 4.5 עד 7 שנות מאסר.

לנוכח האמור, סבורני כי יש למקם את הנאשמת בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

לאור האמור אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: ארבע שנות מאסר בפועל.

הושמטו מיגזר הדין פסקות הנוגעות למצבה הנפשי של הנאשמת הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות) לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ומרמה, ערמה ותחבולה (ריבוי עבירות) לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

...

סיכומם של דברים, מדובר בנאשמת שנסיבותיה מורכבות, מצויה בהליכי טיפול ועושה מאמצים לשקם את חייה אך אין מדובר במקרה שיקום משמעותי, ולא שוכנעתי בקיומן של אינדיקציות ממשיות לשינוי עמוק ומהותי בדרכי חשיבתה והתנהלותה באופן המצדיק להעדיף באופן מובהק את הפן השיקומי על פני ענישה הולמת.

לפיכך, אני דוחה את עתירת ההגנה שלא לגזור על הנאשמת עונש מאסר ממש.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: 28 חודשי מאסר.

כתב האישום והסדר הטיעון בדיון ביום 31.05.2022 הורשעה הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן בבצוע עבירה של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות) לפי סעיף 391 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

...

מתחם הענישה על כן, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים לעניין, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל.

אולם, במקרה זה, איזון הנסיבות מכאן ומכאן, מוביל למסקנה שיש להשית על הנאשמת עונש מאסר בתחתית המתחם ובאופן שעונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

למסקנה זו הגעתי בעיקר לנוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, והעדרם של גורמי סיכון להישנות עבירות דומות.