כתב אישום והכרעת דין: תקיפה הגורמת חבלה של ממש

בית משפט השלום בכפר סבא ת"פ 25664-09-16 מדינת ישראל נ' רפאל פסטרנק 27.5.18 לפני כבוד השופט אביב שרון בעיניין: מדינת ישראל – שלוחת תביעות כפר-סבא המאשימה ע"י ב"כ עו"ד נופר מזולה נ ג ד גיא פסטרנק הנאשם ע"י ב"כ עו"ד אלי כהן הכרעת דין

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, לאחר שקראתי את הודעותיהם במישטרה ועיינתי במוצגים, ולאחר שהאזנתי לסיכומי ב"כ הצדדים, אני קובע כי הוכח מעבר לספק סביר שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו תקף את המתלונן וגרם לו חבלה של ממש, ועל כן יש להרשיעו.

...

אין בידי לקבל את טענות ההגנה.

סוף דבר הוכח לפניי שהמתלונן הגיע לבית העסק כשהוא טעון ונסער מאוד עקב סברתו שמספר אריחים שנשלחו לו מבית העסק היו שבורים; המתלונן צעק והתלהם באולם התצוגה, תוך שהוא מכנה את הנאשם "גנב ונוכל"; בבית העסק היו אותה עת 3-2 לקוחות; נאמר למתלונן שאם לא יירגע ויעזוב את המקום תוזמן לו ניידת משטרה, ואכן, לאחר זמן מה, משסירב לעזוב, הוזמנה ניידת משטרה למקום; בשלב מסוים, הגיע חמיו של הנאשם והתפתח דין ודברים בינו לבין המתלונן, כאשר החם יורק על המתלונן וזה יורק על הרצפה; בשלב זה, הגיע הנאשם והמתלונן דרש ממנו שיחליף את האריחים השבורים והטיח כלפיו ש"אין ברכה כסף הזה והוא הולך לתרופות"; משניסה המתלונן להראות לנאשם את תמונות האריחים השבורים בטלפון, אמר לו הנאשם "אתה יכול לדחוף את זה לתחת"; בשלב מסוים, נגח הנאשם בפניו של המתלונן, נתן לו אגרוף בפנים ובעט בו, והמתלונן נפל אחורנית; כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לנאשם שבר אורכי בשן, סדק בשן נוספת, וניידות קלה בשתי שיניים.

לאור האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 8834-08-16 מדינת ישראל נ' עמאר לפני כבוד השופטת דנה אמיר בעיניין: מדינת ישראל המאשימה טל עמאר הנאשם נוכחים: ב"כ המאשימה: עו"ד אלכס ישראלוב ב"כ הנאשם: עו"ד רענן עמוסי הנאשם: בעצמו הכרעת דין

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות דימום בשפה התחתונה, נפיחות קלה מעל הלחי השמאלי, רגישות קלה בצלעות עליונות משמאל, המטומה קטנה ברירית שפה עליונה במרכז.

...

באופן דומה, לאחר ששקלתי את טענת ההגנה לפיה על פי עדות השוטר לווינשטיין המתלונן ברח וניידת יצאה למרדף אחריו, ואת הטענה לפיה יש בכך כדי לפגוע במהימנות המתלונן ולתמוך בגרסת הנאשם באשר לנסיבות האירוע – מצאתי כי דינה להידחות.

למרבה המזל, השוטר לווינשטיין היה ערני דיו על מנת לבדוק ולהגיע למסקנה לפיה אין המדובר בגרסת אמת, ובכך לחסוך עוגמת נפש ממשית ומיותרת למתלונן.

לאחר בחינת כלל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי המאשימה הוכיחה כנדרש כי הנאשם תקף את המתלונן, שבר את חלונות רכבו (ככל הנראה באמצעות מפתח שהיה בידו), הכה בו באגרופיו, בפניו ובפלג גופו העליון ואף פעם נוספת לאחר שחסם את דרכו עם רכבו, והמתלונן נמלט עם רכבו מפניו משחשש ממנו.

משכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן לפי סעיף 380 ו- 452 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום ונסיבות ביצוען פורטו בהרחבה בהכרעת הדין.

הנאשם בדברו האחרון אמר "אני אשם בכך שאני חזרתי לגור עם אישתי. אני הבנתי שבמוקדם או במאוחר זה יסתיים איך שזה יסתיים. כל הזמן וזה מה שקרה עכשיו...". הא ותו לא. בנקודה זו אציין שהן המאשימה והן ב"כ הנאשם התייחסו לארוע כאל ארוע אלימות בתוך המשפחה, זאת חרף העובדה שכתב האישום ייחס לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק (ולא לפי סעיף 382(ג) לחוק), והנאשם הורשע בעבירה זו בסופו של יום.

...

לאור כל האמור עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש ראוי של 12-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל ותמכה עמדתה זו בגזר הדין שניתן בת.פ 43924-10-14 של בית משפט השלום בכפר סבא.

לאור כל האמור, ובשים לב לפסיקה הנוהגת, לרבות העובדה שבחלק מפסקי הדין שאוזכרו לעיל הנסיבות חמורות מהנסיבות בהן הורשע הנאשם, אני קובע שמתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה שלפני נע בין מאסר מותנה לבין 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

לאור הנתונים המתוארים, אני סבור שיש למקם את עונשו של הנאשם בחלק האמצעי – גבוה של המתחם שנקבע.

לא נעלמה מעיני בקשת הסנגור להסתפק בעונש מאסר שיחפוף את ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה. המאשימה התנגדה לבקשה זו. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעניין זה, מצאתי לדחות את הבקשה, זאת בשים לב לחומרת המעשים ונסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכלל זה עברו פלילי, העובדה שריצה עונשי מאסר בעבר והעדר אפיק שיקומי.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל - 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

עובדות הארוע מושא כתב האישום נקבעו בהרחבה בהכרעת הדין.

· כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש, הגם שלמרבה המזל דובר – במישור הפיזי – בחבלות מתונות יחסית, בדמות שיפשוף במרפק שמאל ושטפי דם עקב מכה יבשה בישבן.

...

יחד עם זאת, במקרה דנא יש גם להתחשב בתוצאות האירוע, שבסופו של דבר היו ברף חומרה נמוך יחסית.

כפי שצוין בהכרעת הדין, שמיעת התיק התעכבה בשל אי-התייצבות חוזרת ונשנית של הנאשם, שבסופו של דבר התייצב בבית המשפט רק לאחר שהוצאו נגדו מספר צווי הבאה (ר' בפסקה 4 להכרעת הדין).

סוף דבר: לפיכך – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 6 חודשי מאסר בפועל.

...