כתב אישום בגין תאונת דרכים: נהיגה בקלות ראש ואי מתן זכות קדימה

נגד המערער הוגש לבית המשפט קמא כתב אישום המייחס לו אחריות לגרימת תאונת דרכים, בעת שנהג בפסילה ובקלות ראש עקב אי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה בכביש.

...

משכך, אין מנוס מענישה מחמירה, מרתיעה וגם כזו אשר צופה פני עתיד.

אשר לניכוי הפסילה עד תום ההליכים, מקובלת עליי עמדתו של ב"כ המשיבה, כי לא הוצג על ידי המערער כל אישור לעניין הפקדת הרישיון, תחליף של הרישיון, תצהיר או כל מסמך אחר, בתיק המקביל, שהיה בו כדי להעיד על תחילת ריצוי הפסילה או לפחות שיש בו כדי לשמש אינדיקציה לחישובה, ובהתאם, גם לניכוי אותה פסילה מהפסילה בפועל שהוטלה עליו בגזר הדין.

השורה התחתונה מכל האמור היא, שהערעור מתקבל חלקית לעניין ריצוי המאסר בעבודות שירות.

במועד האמור ובאותו זמן, חצה המנוח, קשיש כבן 82 את הכביש והחל לחצות את מעבר החציה בנתיב נסיעתו של המבקש, שנהג בקלות ראש וברשלנות, לא היה מרוכז בנהיגה ולמרות שניתן היה להבחין במנוח ממרחק, המבקש לא התאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך ולא האט אותה בהתקרבו למעבר החציה, לא נתן זכות קדימה למנוח שהיה במהלך חציה במעבר החציה ופגע בו עם חלקו הקידמי שמאלי של הרכב.

סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע כי כאשר מוגש כתב אישום בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהגר אדם, יורה בית המשפט על פסילת רישיונו של הנאשם עד למתן פסק הדין, אלא אם שוכנע בית המשפט, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגת הנאשם סכנה לציבור, שאז רשאי בית המשפט שלא להורות על פסילה כאמור.

...

כמו כן, לא מצאתי כי קיים שינוי בנסיבות אשר מצדיק את שינוי החלטתי הקודמת.

בנסיבות אלה, ולאור התקדמות ההליכים בתיק העיקרי והעובדה כי התיק העיקרי קבוע להמשך שמיעת ראיות בתאריך 7/12/2020, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לביטול הפסילה או לקצוב אותה.

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

במועד האמור ובאותו זמן, חצה המנוח, קשיש כבן 82 את הכביש והחל לחצות את מעבר החציה בנתיב נסיעתו של המבקש, שנהג בקלות ראש וברשלנות, לא היה מרוכז בנהיגה ולמרות שניתן היה להבחין במנוח ממרחק, המבקש לא התאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך ולא האט אותה בהתקרבו למעבר החציה, לא נתן זכות קדימה למנוח שהיה במהלך חציה במעבר החציה ופגע בו עם חלקו הקידמי שמאלי של הרכב.

סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע כי כאשר מוגש כתב אישום בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהגר אדם, יורה בית המשפט על פסילת רישיונו של הנאשם עד למתן פסק הדין, אלא אם שוכנע בית המשפט, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגת הנאשם סכנה לציבור, שאז רשאי בית המשפט שלא להורות על פסילה כאמור.

...

בנסיבות אלה, ולאור התקדמות ההליכים בתיק העיקרי, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לביטול הפסילה או לקצוב אותה.

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

על פי החשד, בתאריך 11.7.22 בשעה 11:05, בכביש בין ערוני 9888 ק"מ 2.9, עת נהג ברכב מסוג סיאט מ"ר 13345202, גרם המבקש לתאונת דרכים, תוך ביצוע עבירות של נהיגה בחוסר זהירות ובקלות ראש, אי מתן זכות קדימה וגרימת חבלה של ממש.

לא בכדי בחר המחוקק ליתן בידי קצין מישטרה סמכות לפסול מנהלית, למשך 60 ימים, נהג שקיים סיכוי סביר שיוגש נגדו כתב אישום בגין גרימת תאונת דרכים.

...

באיזון בין חומרת העבירות המיוחסות למבקש ותוצאותיה הקשות של התאונה, לבין עברו הדל של המבקש ועוצמת התשתית הראייתית, השיקולים האמורים, אני מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית, כך שתעמוד על 45 ימים, שמניינם מיום 17.7.22.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותשיב לתביעה את תיק החקירה.

רקע וטיעוני הצדדים כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום בגין אופן נהיגתו בתאונת דרכים בה היה מעורב אם אופנוע שלרוכבו נגרמו חבלות של ממש.

כתב האישום כלל ארבע הוראות חיקוק: נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה, נהיגה ברכב ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא.

...

בסופו של דבר, נראה כי ההלכה הרלבנטית היא זו שנקבעה ב-ע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 606 (1979) (להלן: הלכת עוזר), על ידי השופט (כתוארו אז), א' ברק, שם נקבע כדלקמן (איזכורים הושמטו – ח"מ): "נראה לי כי תנאי שני זה – 'הזדמנות סבירה להתגונן' – כולל בחובו שני יסודות. היסוד האחד הוא טכני דיוני, דהיינו, הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם להתנגד להבאת ראיות לענין עובדות שאינן מוזכרות בכתב האישום, לחקור עדים, ולהביא ראיות משלו. היסוד האחר הוא עניני מהותי, דהיינו הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שאינו מופיע בכתב האישום, אך העולה מתוך העובדות שהובאו לפני בית המשפט. לענין יסוד שני זה השאלה היא אם הנאשם הופתע, והאם כתוצאה מכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו כדי להתגונן כנגד האישום בו הורשע, אף שזכרו לא בא בכתב האישום. על כן מקובל הוא לשאול נאשם, הטוען להיעדרה של הזדמנות סבירה להתגונן 'במה היית מתגונן, ואיזה קו הגנה נמנע ממך'. עולה מהאמור, כי אם קו ההגנה שבנה לעצמו הנאשם כלפי האישום שהופיע בכתב האישום כולל בחובו גם את קו ההגנה אותו היה מציב הנאשם לאישום בו הורשע אין לומר כי הנאשם הופתע, וכי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן. לעומת זאת, אם הנאשם נמנע מלהציב קו הגנה – כגון 'סיכון כפול', או תחולתו של חריג לאחריות – משום שקו הגנה זה לא נתבקש על פי העובדות המקוריות, אך עלה מתוך העובדות החדשות על פיהן הורשע, אומרים כי לנאשם

דוגמא ליישום בתי המשפט את הפסיקה המתייחסת לתיקון כתבי אישום, ממנה ניתן להקיש בשינויים המחויבים גם לעניינו, ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט המחוזי במסגרת תפ (י-ם) 28759-05-15  מדינת ישראל נ' ערן מלכה (הופרד) (להלן: "עניין מלכה") (פורסם בנבו, 20.11.16)  " סבורני כי בנסיבות התיק הנוכחי אין בתיקון כתב האישום המבוקש בדרך של המרת העבירה של לקיחת שוחד בעבירה של תיווך בשוחד כדי לקפח את הגנתו של הנאשם:

לאור כל האמור החלטתי לאפשר למאשימה לתקן את כתב האישום כמבוקש על דרך של מחיקת הוראות החיקוק השלישית והרביעית המנויות בכתב האישום והחלפתן בהוראות חיקוק של התנהגות הגורמת נזק, וחבלה של ממש.