כתב אישום בגין קטיפת זעתר ללא אישור

המשיבים 4 ו-5 סייעו למשיבים 1, 2, 3 וליתר המגדלים בגידול הסם, בכך שביום 04.09.2017, בסמוך לשעה 09:00 הגיעו לשטח הגידול יחד עם המשיבים 1 ו-2 ואחרים, וביצעו פעולות שונות כולל קטיף של צמחי הקנבוס, העמסתם על רכב מסוג "לנד קרוזר" מספר רשוי 27-717-74, אשר הכיל סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל כולל של 53.9 ק"ג. לאחר הקטיף דלעיל, נותרו בשטח הגידול עוד 1,484 שתילים של סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל כולל של 47.8 ק"ג. המשיבים 1, 2 ו-3 במעשיהם אלה, ייצרו והפיקו סם מסוכן ללא היתר מהמנהל, וכן החזיקו בסם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל שאינו לצריכה עצמית וללא היתר מהמנהל.

יתרה מכך, יש לתת את הדעת לעובדה שהנאשם מבצע את המיוחס לו בשעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום במסגרת ת"פ 46801-02-15, שם מיוחסות לו עבירות של נהיגה פוחזת ברכב וניסיון גניבה.

...

הדברים אמורים גם ביחס לערב המפקח המסייע אשר משמש כעוזר לראש העיר, שמתוקף תפקידו לא יוכל להתפנות באופן רציני לעזור במשימה זו. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, נדרשתי לתסקיר, להחלטות בעניינם של יתרת המשיבים, לחומר החקירה בתיק זה (עובר למתן החלטה בעניינם של המשיבים 2 ו-4), להחלטה בעניינו של שמעון בן דוד (במסגרת בבש"פ 8821/17), לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת, ומכאן להורות על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו.

על רקע האמור לעיל יש ליתן הדעת לחלקו הדומיננטי של המשיב 3 ב-"ייזום" גידול הסמים בתוך הכרם, להתרשמות השונה מהמפקחים ומהחלופה, לכך ששמעון בן דוד מעולם לא ריצה עונש מאסר, לכך שחלקו של שמעון היה גם תוך היעזרות בידע שלו כחקלאי ( ר' פסקה 7 להחלטת בית המשפט בבש"פ 8585/15, בן לולו נ' מדינת ישראל).

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הנני להורות על מעצרו של המשיב 3 עד לתום ההליכים נגדו.

הפקח שיפמן מעלה בדבריו גם את עניין תעודת המשלוח המאשרת שהצמח שבשקים הוא אזוב מצוי תרבותי שגדל בחממה או בשדה חקלאי, ואשר לא הוצגה בפני בית המשפט עד כה. עוד נישאל הפקח שיפמן גם באשר לאפשרות שצמחי בר נוספים היו מעורבים באזוב המצוי שבשקים, הוא לא שלל זאת אף שלא ציין את המצאותם בדו"ח : "ש. בדו"ח הפעולה שלך ... אתה מציין שבשקים היה זעתר יבש ונקי ... מה זה זעתר נקי?

גם הפקח הלל עזרן מסר את גירסתו לאופן עיכובו וחקירתו של הנאשם בהעידו כי: " ... בשעות אחר הצהריים היתקשר אליי אחד הפקחים שלי – זיו בידרמן – ואמר לי שהודיעו לו מהמשטרה על כך שיש קטיף של זעתר באיזור לטרון. אני התארגנתי עם עוד פקחים שלי מהסיירת וגם של המחוז ברשות הטבע והגנים ויצאנו לשטח ... באיזור הכניסה לפארק קנדה הבחנתי ברכב טנדר שבא מולי כשהוא עמוס בשקים וברגע שהוא חלף מולי הרחתי, אפשר היה להריח את הריח של הזעתר ואי אפשר היה להיתעלם מזה. מיד הסתובבתי והתחלתי לנסוע אחרי הרכב ... הרכב פנה במחלף לטרון לכיוון ירושלים כביש 1 ... באיזור מחלף שורש ... עקפנו את הרכב וסימנו לו לעצור בצד ... נגשתי לרכב והזדהיתי בתור פקח ... מה יש ברכב, מה הוא מוביל – אני שאלתי או אולי זיו שאל ... הנהג הזדהה ... ואמר שהוא מוביל זעתר. הודענו לו שהוא מעוכב ... ונסענו יחד איתו לגן לאומי עין חמד". (עמ' 26-25 לפרוטוקול הדיון מיום 20.9.2018).

על כן אני סובר שאין לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם במקרה זה. לאור האמור אני מרשיע את הנאשם בבצוע עבירה של אחזקה בערך טבע מוגן, עבירה בהתאם לסעיפים 33(ד) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים ולתקנה 2(א) לתקנות גנים לאומיים (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים).

...

מקרים בהם מצאנו מצבורים של שקים וציוד של קוטפים שכלל כלי דייש, שקים מוכנים להעמסה ומדי משקל – לכן ציינתי בדו"ח שכל שק שקל 20 קילו בדיוק, אני שקלתי בעצמי וזה מעיד שזה היה למכירה".

אשר על כן אני מקבל את קביעת של הפקחים וסובר שעלה בידי המאשימה להוכיח שהצמח שהיה בשקים שנתפסו הוא צמח האזוב המצוי שגידולו מן הבר צמח המהווה "ערך טבע מוגן" על פי החוק.

על כן אני סובר שאין לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם במקרה זה. לאור האמור אני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של אחזקה בערך טבע מוגן, עבירה בהתאם לסעיפים 33(ד) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים ולתקנה 2(א) לתקנות גנים לאומיים (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים).

מבוא בהכרעת דין מיום 29.10.18 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של גידול סמים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.

טענות הצדדים לעונש באת כוח התביעה טענה, כי אין לבטל את הרשעתו של הנאשם, משום שלא הציג אישורים מספקים להוכחת נזק קונקריטי, וגם שירות המבחן הציג עמדה אמביוולנטית בשאלת אי ההרשעה, לאורך ההליך.

עוד טען בא כוח הנאשם, יש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות ושיקומו של הנאשם, כדלקמן: הנאשם בן 33, נשוי בשנית ואב לתאומים מנישואיו קודמים; הנאשם שירת שירות מלא כחייל קרבי; הנאשם נחשף לפגיעות כתוצאה מטרור ולפינוי מגוש קטיף וחווה תקופה זו כתקופה משברית; בשנת 2016 עת התגרש הנאשם מאישתו חווה משבר אישי נוסף.

...

לפיכך, אני קובעת כי הנאשם ביצע עבירה של גידול סמים, כמיוחס בכתב האישום, אולם ההליך יסתיים ללא הרשעתו.

רקע וכתב האישום הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של בניה ללא היתר, עבודה אסורה במקרקעין, שימוש במקרקעין ללא היתר ושימוש אסור במקרקעין.

בשלהי דבריו קבל הנאשם על המניעים בהגשת כתב האישום, אשר לדידו "יש בארץ מעל 60 קטיף תותים שתוכיח שיש עוד כתבי אישום נגד אחרים שלא קוראים להם עיסא". דיון והכרעה קביעת מיתחם העונש ההולם קביעת מיתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעיקרון ההלימה.

...

בנסיבות אלה אני סבורה שהמעשים מצויים ברף חומרה בינוני לעבירות בהן הורשע הנאשם.

נתתי דעתי לכך, כי תקופת הקורונה השפיעה לרעה על מצבם של בתי עסק שונים, לרבות זה של הנאשם, כך שאתחשב בפגיעה הכלכלית שלבטח נגרמה לו בתקופה זו. בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, חומרת העבירות והפגיעה הכלכלית בנאשם בתקופת הקורונה, אני קובעת שמתחם הקנס ההולם הוא בין 70,000 ₪ ל- 150,000 ₪.

במכלול השיקולים, אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם מעט מעל הרף התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל , אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 80,000 ₪.

על פי עובדות כתב האישום ביום 22.5.17 נהג הנאשם באוטובוס זעיר פרטי (להלן: "רכב ההסעות") והסיע מאיזור סחנין לקטיף ברמת הגולן ובחזרה את הנוסעים; יוסף גנאים (להלן: "המנוח"), שרה גנאים, פאטמה ח'לילה (להלן: "המנוחה"), ויסאם גנאים, מוחמד סועאד וריאקה חוסיין (להלן: "הנוסעים").

בין השנים 2015 ל- 2020 היה הנאשם במעקב אמבולטורי ובבדיקה שנערכה כחודש עובר לתאונה מושא כתב האישום היה הנאשם חרד, עצבני, כעוס, לא ישן וצורך קלונקס במינון גבוה ממה שהותר לו אם כי צוין כי היה מאוזן נפשית , אינו פסיכוטי ולא מסוכן.

...

בהתחשב בשיקולים לקולא ולחמרא, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מהטלת מאסר שהנאשם יישא מאחורי סורג ובריח.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.

ככל שקיים פיקדון במסגרת התיק, אני מורה על החזרתו לידי הנאשם, וזאת בכפוף לכל דין ו/או עיקול.