כתב אישום בגין חניה על מדרכה: טענת הנאשם לנכות

עובדות כתב האישום המתוקן המערער הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן כדלקמן.

ביום 8.10.2018, במהלך סיור מישטרה בביתר עילית, הבחינו שוטרים ברכב החונה על מדרכה באופן שהפריע למעבר הולכי רגל.

על פי עובדות המקרה, בעת שנהג הנאשם ברכב שגנב, התקרב למחסום של שוטרי מג"ב והתבקש לעצור, אך המשיך בנסיעה מהירה והסיט את הרכב לכיוון אחד השוטרים, שקבל מכה בידו ונאלץ לקפוץ לשולי הכביש כדי שלא להידרס; שוטר אחר ניסה למשוך מחסום דוקרנים נייד, אך בשל נסיעתו הפרועה של הנאשם התלפף חבל המחסום על ידו של השוטר וגרם לפציעתו.

בהיתחשב בשיקולים לקולא שמנה בית משפט קמא, תוך שיקלול העובדה כי המערער שהה במעצר בית לתקופה ממושכת של כחצי שנה; לאחר שלקחנו בחשבון את הליך השקום בו החל המערער והמוטיבציה שהוא מגלה ביחס אליו; ובהתאם לכלל כי אין ערכאת העירעור ממצה את הדין – החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל בו יישא המערער בתחתית המיתחם שנקבע, קרי על 18 חודשים, בנכוי תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח.

...

משזו המסקנה, ברי כי טענת המערער בדבר העמדת העונש על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם והשתת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות – תלויה על בלימה.

בהתחשב בשיקולים לקולא שמנה בית משפט קמא, תוך שקלול העובדה כי המערער שהה במעצר בית לתקופה ממושכת של כחצי שנה; לאחר שלקחנו בחשבון את הליך השיקום בו החל המערער והמוטיבציה שהוא מגלה ביחס אליו; ובהתאם לכלל כי אין ערכאת הערעור ממצה את הדין – החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל בו יישא המערער בתחתית המתחם שנקבע, קרי על 18 חודשים, בניכוי תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר, ערעור המערער בע"פ 5501/20 נדחה וערעור המדינה בע"פ 6138/20 מתקבל, כמפורט בפסקה 13.

הנאשם 2 (להלן גם – הנאשם), יליד שנת 1985 (כבן 36.5) הורשע ביום 20.12.2022 בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הבאות: הצתה בנסיבות מחמירות בצוותא, לפי סעיף 448 סיפה וסעיף 29 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448 רישה ו-29 בחוק; חבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413ה בחוק; הזק בזדון, לפי סעיף 452 בחוק.

בעיניין העונש הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להשית על הנאשם שלושים ושלושה חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה ופצוי למתלוננים.

עזריה שפך את הבנזין על רכב הטויוטה שחנה על מדרכה והנאשם 2 הצית אותו.

בעיניין הנאשם טען, כי הוא הודה וחסך זמן שפוטי וכי מהתסקירים שהוגשו במסגרת הליך המעצר (אשר לא הוגשו), עלתה תמונה מורכבת של מי שמגיל צעיר סבל מבעיות רפואיות ונפשיות שאף הידרדר לשימוש בסמים.

...

כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 20.8.20, סמוך לשעה 6:30, נהג הנאשם ברכב מסחרי, מסוג משא סגור, תוצרת "איסוזו", מ.ר. 5101873 (להלן – המשאית), בכביש מס' 85, כשממול כיוון נסיעתו נסע רכב מסחרי מסוג משא פתוח, תוצרת "איסוזו", מ.ר. 5102870 (להלן – רכב ב').

ת"ד 6469-06-15 מדינת ישראל נ' אבו דיאב (8.5.18) – בעבירות של חבלה של ממש תוך נסיעה על המדרכה, במהירות בלתי סבירה וללא תעודת ביטוח תקפה (בנהיגת אופנוע), להולך הרגל נגרמו שברים ב- 5 צלעות, קרע בדרגה 1 בטחול, דימומים באונה הקדמית מימין ומשמאל ועוד, הנאשם בן 23, ולחובתו 4 הרשעות קודמות, נקבע כי דרגת הרשלנות גבוהה, והחבלות חמורות, ונגזרו 45 ימי מאסר בעבודות שירות, פסילה של 10 חודשים, מאסר מותנה, ופיצויים לנפגע בסך 4,000 ₪.

עפ"ת 10556-10-10 מדינת ישראל נ' נזימה גדליה, (07.09.11), בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב, וגרימת חבלה של ממש (שברים בצלעות ובקרסול, אשפוז ארוך ונכות לצמיתות לנאשמת בת 72), הנאשמת נפגעת יחידה בתאונה, לחובתה 4 הרשעות, נגזרו 3 חודשי פסילה, בנכוי חודשיים פסילה מנהלית, 4 חודשי פסילה על תנאי לשנתיים וקנס בסך 1600 ₪.

בעניינינו, הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטה מנתיב נסיעתו שמאלה לנתיב הנגדי וגרם להיתנגשות חזיתית עם רכב ב', אשר הסתובב ופגע ברכב שלישי, שחנה בשול הדרך.

...

במכלול הנסיבות, מהעבר האחד, חבלתו הקשה של הנאשם, שהוא צעיר, בראשית דרכו, שנותר עם נכות שתלווה אותו כל חייו, לצד עברו התעבורתי הנקי, והודאתו, ומהעבר השני, רף הרשלנות בתאונה שהוא בינוני, לצד חבלותיהם של מעורבים נוספים בתאונה, בהן חבלה של ממש שנגרמה לנוסע ברכב ב', אם כי זו אינה ברף הגבוה, אני סבורה שלא ניתן להימנע לחלוטין מרכיב של פסילה.

על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני פוסלת את הנאשם לתקופה של חודשיים, בניכוי חודשיים פסילה מנהלית.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח .

אחד הנוכחים העביר למתלונן אלת עץ, אותה הוציא מרכבו שחנה ברחבה, והמתלונן השליך את האלה לעבר נאשמים 1 ו- 3.

ע''פ 2580/14 אבו ליל ואח' נ' מדינת ישראל - נאשם 2 בכתב האישום הורשע בהתאם להודאתו במעורבות בפרשיית סחיטה, בשתי עבירת סיוע לסחיטה באיומים, ובעבירה של קשירת קשר לבצוע פשע בכך שסייע לסחוט באיומים בעלי עסק, מבלי שנטל בעצמו את כספי הסחיטה.

לקחתי בחשבון, בנוסף, כי מעשי הנאשמים חרגו מגדר היחסים שבינם ובין המתלונן וקרוביו, הנאשמים הפגינו בריונות ואלימות גם במרחב הצבורי, ברחוב, על המדרכה שלפני בית העסק וכלפי מכוניות שחנו בסמיכות.

לאחר עיון בטיב המעשים בגינם הוטל התנאי, אין כל הצדקה לחפיפה של התנאי לעונש אשר יוטל בתיק זה. סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 32 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רשומי שב"ס. אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים שהוטלו על הנאשם בת"פ 38105-11-18, האחד בין 12 חודשים והשני בן 6 חודשים, בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש אשר הוטל עליו בתיק זה. בסך הכל ירצה הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי מעצרו.

...

נוכח כל האמור, המאשימה עתרה למתחם עונש של 30-50 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית של מאסר מותנה ופיצוי משמעותי לנפגע העבירה.

נוכח כל האמור לעיל, עתרה המאשימה להטיל על הנאשמים עונשים במרכז מתחם הענישה, הפעלת המאסרים המותנים במצטבר והטלת פיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪ על כל אחד מהם, בצד מאסר מותנה משמעותי.

" בנסיבות אלה, טענות ההגנה החורגות מעובדות כתב האישום ומרוחו, בפרט לעניין קיומה של אשמה במעשי המתלונן או באי פנייתו למשטרה, נדחות בזאת.

לאחר עיון בטיב המעשים בגינם הוטל התנאי, אין כל הצדקה לחפיפה של התנאי לעונש אשר יוטל בתיק זה. סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 32 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רישומי שב"ס. אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים שהוטלו על הנאשם בת"פ 38105-11-18, האחד בין 12 חודשים והשני בן 6 חודשים, בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש אשר הוטל עליו בתיק זה. בסך הכל ירצה הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

רקע הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות: נהיגה פוחזת של רכב - לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"); חבלה במזיד ברכב - לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - לפי סעיף 275 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה שמעולם לא הוצא - לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961.

בשלב זה, האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו בטרקטורון, על המדרכה, עד שפגע במהירות ברכב שחנה במקום.

בהתאם להסדר טיעון שהוצג, הצדדים הסכימו כי תוטל על הנאשם ענישה הכוללת שישה חודשי מאסר וחצי אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שרות, ככל שהנאשם ימצא מתאים, בנכוי ימי מעצרו אך ללא ניכוי ימים בהם היה מאושפז בצו אישפוז פסיכיאטרי.

ב"כ הנאשם טען כי יש ללמוד מלשון הוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין שחפיפת מאסרים היא בררת המחדל, ולכן קביעת ריצוי עונש במצטבר היא החריג.

...

כל אחד ואחד משיקולים אלה מביא לכלל מסקנה כי יש להורות על ריצוי עונש המאסר באופן מצטבר במלואו, ודאי כאשר שיקולים אלה מצטברים זה לזה.

לנוכח כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשים וחצי מאסר בפועל.