מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כשרות הצעות במכרז ממשלתי בהשתתפות משרדי עורכי דין

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כבוד השופט רם וינוגרד 2 בדצמבר 2020 עת"מ 25566-02-20 טי. אנד. אם סער ביטחון בע"מ נ' משרד האוצר - אגף החשב הכללי ואח' העותרת טי. אנד. אם סער ביטחון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נעם ודעי ועו"ד נעמי בן אברהם המשיבים 1. משרד האוצר - החשב הכללי- מערך ביקורת זכויות עובדי שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה המועסקים באמצעות חברות חיצוניות 2. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שניהם ע"י ב"כ משה וילינגר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 3. האירגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל (משיב פורמאלי) פסק-דין
הרקע לדיון בעתירה הנוכחית העתירה היא "עתירת המשך" לעתירה קודמת שהגישה העותרת וחברות קשורות בגין החלטות שקבל המשיב בעקבות הבקורת שערך בעיניינן ב"סבב 7" של הבקורת השנתית, שעניינו בשנת 2018 (עת"מ 9523-10-19, להלן: העתירה הקודמת). כרקע למחלוקת יש להבהיר כי המשיב הוא מערך ביקורת מרכזי שהוקם על ידי משרד האוצר עם כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. תפקידו של המשיב כולל, בין היתר, עריכת ביקורת שנתית באמצעות רואי חשבון חצוניים הבודקים את השמירה על זכויות עובדי השמירה, הניקיון וההסעדה על ידי קבלני שירות המעניקים שירות לגופי המדינה. בתום תהליך הבקורת ניתן ציון לכל אחד מהקבלנים. ציון זה מהוה 40% מציון שיינתן להם במסגרת כל הצעה שיגישו במכרזים שיפרסמו משרדי הממשלה השונים.
ההכשרה ניתנת במסגרת חברה חיצונית העורכת הכשרות מעין אלה.
לעניין זה הוצעו שיקולים שונים בהם יש להיתחשב, ובהם "עלות ההכשרה למעסיק; האם העובד הישתתף בעלות ההכשרה; התועלת אשר המעסיק והעובד מפיקים מההכשרה; מטרת ההכשרה ותוכן ההכשרה; האם ההכשרה היא הכשרה ייחודית או שמא מדובר בהכשרה רגילה אשר מעסיק מעניק לעובדיו במסגרת העבודה השוטפת" (שם).
...
בחינה של הטענה באספקלריה החוזית מביאה לכלל מסקנה לפיה לא רק שאין מניעה מכך שהעובד ישיב למעסיק את מלוא העלויות בהן נשא זה עבור הכשרתו, אלא שמדובר בהשבה במובנה הבסיסי ביותר.
המסקנה מכל האמור לעיל היא שיש לקבל את עמדת העותרת גם בנוגע לנשיאה במלוא עלות השכר של העובד במהלך תקופת ההכשרה הראשונית, ואין מקום להגביל את ההשבה בה מחוייב העובד לחלק השכר העולה על שכר המינימום.
סוף דבר העתירה מתקבלת במובן זה שיש לקבוע כי המשיב שגה כאשר ייחס לעותרת ליקוי תחת רכיב "ניכויים אסורים", ככל שהדברים אמורים ברכיבים: עלות השכר ששולם לעובד, עלות יום הדרכת הבטיחות, עלויות הבדיקות הרפואיות, מבחני ההתאמה והבדיקה הפסיכולוגית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בעתירתם מבקשים העותרים, 22 מישפחות שהתאחדו להגשת הצעה במיכרז מקרקעין שפירסמה המשיבה מס' 1 (להלן: "רמ"י"), לפסול את החלטת רמ"י לבחור את הצעת המשיב מס' 3 (להלן: "מימוני") כהצעה הזוכה במיכרז, תוך קביעה שהצעת מימוני אף אינה יכולה להימנות על ההצעות הכשרות.
כן התחייב הוא להתייצב לשימוע ולדיון ההמשך בבימ"ש, תוך שהומלץ לו לדאוג לייצוג ע"י עורך דין.
כנדבך מרכזי בהחלטתה המאוחרת של ועדת המכרזים הנ"ל, שלא לפסול את הצעת מימוני, שימשה השומה המאוחרת, ממנה למדה הועדה כי טעות נפלה דוקא בשומת השמאי הממשלתי המקורית אשר הוכנה כאמור לצורך הליכי המיכרז ועמדה בפני הועדה למועד החלטתה המקורית (מיום 23/4/2017).
העותרים ומימוני מחו על השמוש "לרעה" שעשתה רמ"י בהליך השימוע המאוחר, אשר נועד למעשה להביא לפסילת הצעתו של מימוני, כאשר באמצעות השימוע פעלה רמ"י "להכשיר" את הצעת מימוני, על דרך של תיקון שווי הקרקע באמצעות שומה מתוקנת וכפועל יוצא מכך לסלול את הדרך לעריכת מיכרז חדש ושלא כדין ולהכשיל את אישור הצעת העותרים.
בנוסף קיים חשש כי בדרך זו יצעדו להבא אחרים שישתתפו בהליכי מכרזים של רמ"י. רמ"י מדגישה כי כל מיסמכי המיכרז וטופס ההצעה מנוסחים באופן ברור כשבכולם נכתב כי המחיר המוצע אינו כולל הוצאות פיתוח.
בנידון גם לא חלקה רמ"י על טענת מימוני כי לא הייתה פתוחה בפניו כל דרך אחרת לפנות לרמ"י בעיניין המיכרז וכי הפניה נעשתה בהתאם להנחיה הטלפונית שקבל ממשרדי רמ"י. לציין כי הגם שרמ"י בתגובתה לצוו הביניים ובתיעוד שהמציאה לאחר הדיון הראשון, לא אזכרה את הפניה המוקדמת הנדונה מיום 4/4/2017, לא חלקה על פנייה זו, אשר העתקה ואישור קבלתה, אף הוצג ע"י העותרים כאמור.
...
הכרזה על הצעת העותרים כהצעת הזוכה נכון ותיעשה בפרשתנו, ע"י בימ"ש. סיכום על בסיס מכלול הנימוקים שפורטו בפסק דין זה אני מורה על פסילת הצעתו של מימוני מכוח תקנה 20 (ד) לתקנות חובת מכרזים.
לאור התוצאה ודרך ההתנהלות, אני מחייב את רמ"י בהוצאות העותרים בסכום כולל של 20,000 ₪.
בנוסף אני מחייב את מימוני לאור "תרומתו" לצורך בהגשת העתירה, ועל אף הסכמתו לה, בהוצאות העותרים באופן מתון ובסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 43868-09-20 סלקום ישראל בע"מ נ' משרד החינוך התרבות והספורט ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עודד שחם עותרים סלקום ישראל בע"מ על ידי א' רוט, עו"ד; נ' שוחט, עו"ד; ג' זיו שלום, עו"ד משיבים 1. משרד החינוך התרבות והספורט 2. מינהל הרכש הממשלתי על ידי ש' רונזבליט שמעונוביץ, מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) 3. חברת פרטנר תיקשורת בע"מ על ידי א' שובינסקי, עו"ד 4. פלאפון תיקשורת בע"מ על ידי א' טיקולסקר, עו"ד פסק דין
] בהחלטה הנוספת (14.10.20, להלן – ההחלטה השנייה; שתי ההחלטות ייקראו ביחד להלן - ההחלטות), החליטה ועדת המכרזים לאשר עידכון נוסף להסכם ההיתקשרות הנ"ל, ואישרה רכישת 64,000 מכשירי טלפון "כשרים" ותוכניות רט"ן (רדיו טלפון נייד) תואמות (sim only 100g, 7,500 דקות שיחה בחודש).
בתוך כך, ניתן בפסיקת בית המשפט העליון משקל להגנה על הציפיות הסבירות של המשתתפים במיכרז (ראו ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1 (1999), בעמודים 9 – 10 לפסק דינה של כב' השופטת ט' שטרסברג–כהן).
נוכח מאפיינים אלה, עולה כי במקרה הנוכחי לא מתעורר החשש שהעלתה העותרת, שמא ייפתח פתח לכך, שעל יסוד המיכרז, יסופקו על ידי משרדי הממשלה שירותים סלולאריים ללא מיגבלה לכלל הציבור או לחלקים נרחבים בו. אוסיף, כי לניסיונה של העותרת להגביל את הביטוי "צרכי המזמינים" לצרכים המשרדיים או האירגוניים של משרד החינוך, או לצרכים של עובדיו, אין עוגן בלשון המיכרז.
למכרז, הקובעת כי עורך המיכרז רשאי להוסיף לרשימת השירותים/מוצרים כל שירות או מוצר נוסף מהמחירון הרישמי של המציע, בתנאי שמדובר במוצר או שירות מאותה קטגוריה של מוצרים או שירותים שנדרשו במסגרת המיכרז.
...
סיכומם של דברים, ביחס להחלטה השנייה, יש לקבל את העתירה בחלקה, ולהורות על ביטול ההחלטה השנייה, בחלק שעניינו מכשירי הרט"ן. ביחס לתוכניות הרט"ן, יש לדחות את העתירה.
בהקשר זה נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי "משנפל פגם במכרז המשפיע על שוויון התחרות, לעתים אין מנוס מביטולו" (עע"ם 3719/13 ש. מרדכי עבודות עפר בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון (6.9.2018), בפסקה 6 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק–ארז).
התוצאה של כל האמור היא, כי העתירה מתקבלת בחלקה, בהתאם לאמור בפסקאות 42 ו – 47 לעיל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

שמרון הוא קרוב משפחתו של ראש הממשלה, ומשרד עורכי הדין שבו הוא שותף מייצג את ראש הממשלה בנושאים שונים (עו"ד מולכו, שותפו של עו"ד שמרון, הוא יועצו ושליחו של ראש הממשלה לעניינים מדיניים).
לא נלאה את הקורא בכל השתלשלות העניינים שהביאה להקפאת המיכרז ולביטולו, ונציין רק כי על פי תצהיריהם של הראל ובן ארי, הופעלו לחצים מצד המל"ל ומצד משרד ראש הממשלה לביטול המיכרז, כדי כך שהראל "סרב פקודה" והבהיר כי על מנת לבטל את המיכרז הוא מבקש לקבל את ההוראה בכתב וישירות מראש הממשלה, אך הוראה כאמור לא ניתנה.
בחודש אוגוסט 2016 נערכה פגישה בהישתתפות עו"ד שמרון, גנור, יו"ר ההסתדרות דאז אבי ניסנקורן ויו"ר ארגון עובדי צה"ל משה פרידמן.
§ 14.10.2014 – תיסנקרופ מעבירה מיפרט של ספינות המגן וראש משלחת משרד הבטחון בגרמניה מעביר את הצעת ממשלת גרמניה בנוגע למימון המוצע לעסקה.
§ פברואר 2016 – המל"ל מעביר לאלוף עמוס גלעד טיוטת מיזכר הבנות בין ישראל לבין גרמניה (MOU) הכולל הזמנה של 3 צוללות ו-2 ספינות נצ"ל. § מאי 2016 – יעלון מתפטר מתפקידו כשר הבטחון וח"כ ליברמן תופס את מקומו.
...
סוף דבר.
דינן של העתירות – לדחייה.
השיבוֹ ח"כ משה אונא, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי זוהי "פרוצדורה יוצאת דופן במקצת, שהמוסד השיפוטי יקים ועדת חקירה. אין זה לפי הנתונים שעליהם אנו מבססים את מוסדות השיפוט, כי הם יחליטו מה ראוי לחקירה ומה צריך לשמש כאן נושא לחקירה. אין זה דיון משפטי, כי על כך בוודאי הם יכולים להחליט. זהו דיון בוועדת חקירה, שבפירוש איננו דיון משפטי. בשלב זה של הדברים דיון שכזה איננו יכול להיות במסגרת של דיון משפטי. על כן לא נראה לי שאפשר ללכת בדרך זו" (ד"כ 30.12.1968, 910).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 1600-05-18 שמיאב בע"מ נ' משרד הבריאות 29 מאי 2018 בפני כב' השופט הבכיר שאהר אטרש העותרת/המבקשת: שמיאב בע"מ ח.פ 51-391879-7 ע"י ב"כ עוה"ד יצחק בן-חיים ואח' המשיבה: מדינת ישראל - משרד הבריאות, המרכז הרפואי זיו ע"י פרקליטות מחוז צפון פסק דין
העותרת הלינה על היתנהלותה של המשיבה שאיפשרה לאדם להפעיל עגלה בלי מיכרז, בלי רישיון, בלי תעודת כשרות ובלי כל הדברים שנדרשו מהעותרת, והציגה תמונה של העגלה הזמנית שהועמדה בבית החולים "זיו". לעניין השהוי, טענה העותרת כי מאחר והמשיבה לא אפשרה לה להפעיל את דוכן העגלה, סברה כי תנאי הסף האמור לא חל עליה, ולכן לא תקפה אותו.
על ההיגיון העומד מאחורי הלכה פסוקה זו עמד בית המשפט העליון בבג"ץ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל - משרד התחבורה, 25.6.1982: "...הנימוק להלכה זו הוא, כי אדם, אשר שתק בזמן שהגיש הצעתו למכרז, מוותר על האפשרות להטיל דופי לאחר מעשה במיכרז ובתנאיו. מפרסם המיכרז והמשתתפים בו זכאים לבטוח, שכל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו את תנאיו, ושבהליכים תקינים ומקובלים יוכל המזמין לקבל את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר, וכן כי מציע הצעה זאת הוא שיזכה במיכרז. (ראה: בג"צ 292/61[5]). כל הגשת הצעה על הכרוך בה דורשת מאמץ והשקעה ניכרים. על-כן לא יהא זה הוגן, אם מישתתף במיכרז, הרואה בו פגם מתחילתו, ישתוק, אך יתריע על כך, לאחר שהתברר לו שלא זכה. יש בכך חוסר הגינות הן כלפי המזמין והן כלפי המשתתפים האחרים.
לעניין עצם קיומם של תנאי סף במיכרז, נקבע בפסיקה כי לעורך המיכרז שיקול דעת רחב בעיצובם של תנאים אלה, כי העובדה כי תנאי סף במיכרז יוצר סינון מוקדם של משתתפים פוטנציאליים, אינה מהוה בהכרח אפליה פסולה או פגיעה בעיקרון השויון, ובילבד שהסינון נעשה בהסתמך על שיקולים עינייניים, וכי בית המשפט לא יתערב בדרך כלל בשקול דעתו של עורך המיכרז בעיניין קביעת תנאי הסף, אלא במקרים ברורים וקיצוניים של חוסר סבירות.
...
לעניין הנימוק הראשון לפסילת הצעת העותרת, לפיו, העותרת אינה עומדת בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.2.8 להזמנה להציע הצעות, טוענת העותרת כי: תנאי הסף לא הופיע במכרז הקודם ובמכרז להפעלת דוכן העגלה (מכרז מס' 8/2016), ומכאן מגיעה למסקנה כי תנאי זה הוסף למכרז בחוסר תום לב במטרה למנוע מהעותרת להשתתף בו. העותרת היא הגורם היחידי שמספק שירותי מכירה לקהל הרחב של מוצרי מזון ושתיה במרכז הרפואי זיו, ולפיכך, תנאי זה כוון נגדה בלבד, וזוהי אפליה פסולה.
התוצאה נוכח כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.
בנסיבות העניין, אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה הוצאות משפט על הצד הנמוך בסך 5,000 ₪ וזאת תוך 45 יום מיום קבלת פסק-דין זה, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.
בהינתן התוצאה אליה הגעתי כאמור, אני מורה על ביטול הצו מיום 3.5.2018 אודות עיכוב ביצוע הפעולות לפינוי העותרת מהמושכר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו