כשירות נציג ציבור להעיד במשפט פלילי

לגישתו, מדובר בעבירות המצביעות על כשלים יסודיים באמינותו של מרום ובהתנהלותו בתחום פעילותו וכפועל יוצא - על העידר כשירותו לעסוק בתחום זה. המשיב מתאר כיצד היתחשב בנסיבות הקשורות בבצוע העבירות והסיק כי מרום מועד לפורענות וכי מדובר, למעשה, בבקשת רישיון לעסוק באותו התחום שבו הורשע בעבירות חמורות.

לשיטת העותרים ובהיתחשב בנסיבות ביצוע העבירות מושא הדיון, מתעורר הרושם שעסקינן בחלק מתופעה של ריבוי כתבי אישום ושימוש במשפט הפלילי מעבר לצורך.

כך, גם בהיתחשב בהצטברות נסיבות אלו לנסיבות מעשים קודמות הקשורות ביחסו של מרום לנציגי ציבור.

עד כה, העותרים לא הצביעו בטיעונם לפני הרשות ומלפניי על הנסיבות החריגות המתקיימות בעיניינם אשר יש בהן כדי להוביל לאיון החזקה ובהפנייתם לקולת המעשים בהם הורשע מרום אין סגי.

...

אני סבור כי התנהלות הרשות בהקשר זה מצדיקה אך הימנעות מפסיקת הוצאות משפט לזכותה.

סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ - העתירה נדחית בזה.

על אף תוצאת הדיון, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, על התנהלות הרשות ומצבו הכלכלי של מרום, ראיתי לנכון להורות לכל צד לשאת בהוצאותיו וכך אני מורה.

הועדה מורכבת מנציג שנקבע על ידי היועמ"ש הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, שמשמש כיו"ר הועדה; וכן מאיש ציבור שנקבע על ידי יו"ר הועדה לפי העניין, ומנציג רשות החברות הממשלתיות (סעיף 18ב(א) לחוק).

ואולם ארבעה חודשים לאחר מכן, בעת שעמד על הפרק מינויו של נתן ליו"ר דירקטוריון חברת חוצה ישראל, הועדה (גם הפעם בראשות עו"ד מרים רובינשטיין) סברה כי אין למנות את נתן לתפקיד יו"ר הדירקטוריון לנוכח קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע למהימנות עדותו בפרשת הולילנד; וזאת חרף העובדה שנימצא כי מתקיימים בו תנאי הכשירות הפורמליים על מנת להיתמנות לתפקיד.

וזאת במיוחד בשעה שלא עמדה לנתן אפשרות לערער על קביעות הכרעת הדין בהתייחס אליו (ראו בהקשר זה: בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה, פ"ד נב(3) 721 (1998); ע"א 4071/16 בכר נ' יריב, פסקה 7 (20.02.2017)), ומשלא ננקטו הליכים פליליים נגדו בשל עדותו.

ויאמר כי אך מובן שאין באמור כדי לבטל את קביעות בית המשפט המחוזי ביחס לעדות שמסר נתן, אלא רק לבאר כי במכלול השיקולים החלטת הועדה והחלטת השרים מצויות היטב בגדרי מיתחם הסבירות – והכל בהיתחשב בסוג המשרה הציבורית שאליה מונה נתן, מהותה ומשקלה הצבורי (עניין לביא, פסקה 15).

...

הוא הדין גם ביחס למינויו של נתן ליו"ר הדירקטוריון, מינוי שאירע לאחר הגשת העתירה, ושהעתירה כלל אינה סבה עליו; וממילא בהתאם לכך, גם הבקשה לצו ביניים שהוגשה בנושא המינוי ליו"ר הדירקטוריון נדחית.

סופו של דבר, העתירה מבקשת להשיג על מינוי שאושר כדבעי על ידי כלל הגורמים המוסמכים בלא שהועלו טעמים של ממש המצדיקים התערבות בשיקול דעתם, ומשכך דינה להידחות.

הטענות הנוספות שהועלו והנוגעות להתפתחויות כאלה ואחרות, אין להן עיגון בעתירה ובסעדים שנתבקשו בה. משכך, מקובלת עליי עמדת חברתי שלא ראתה מקום להתייחס אליהן במסגרת פסק-דין זה. אני מצטרפת, איפוא, למסקנה כי דין העתירה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ע 71287-10-18 16 ינואר 2022 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר שריקי התובעת אריאל עובדיה ע"י ב"כ: עו"ד יריב ואקנין הנתבעת דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שרון לולצ'י פסק דין

כן העיד מטעם התובעת מר דורון בלדינגר – מומחה לראיות מוקלטות ומשפט פלילי (להלן- מר בלדינגר).

ביום 20.6.19 קבע הרופא התעסוקתי כי התובעת "אינה כשירה לעבוד כנהגת אוטובוס בדן". ביום 11.7.19 זומנה התובעת לשימוע בעקבות החלטת הרופא התעסוקתי ובשל כך שלטענת הנתבעת, עקב צמצומים בסקטור פקידים ומשק אין תפקיד אחר שניתן להציע לה. השימוע היתקיים ביום 22.7.19.

...

התביעה ברכיב זה נדחית.

משנדחתה התביעה, כאמור לעיל ואין בפנינו תביעה שכנגד, טענת הקיזוז נדחית אף היא.

סוף דבר - א. התביעה על כל רכיביה, נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 67464-06-22 29 ינואר 2023 לפני: כב' השופטת אירית הרמל נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן קרת נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר שריקי התובע: ויקטור רויטמן ע"י ב"כ: עו"ד גולן אשטון הנתבע: מדינת ישראל, המשרד לבטחון פנים – שירות בתי הסוהר (שב"ס) ע"י ב"כ: עו"ד עידית לבוביץ' שקד החלטה

בהתאם לכך קבע רופא תעסוקתי כי התובע אינו כשיר עוד לעבודה בשב"ס. התובע טען כי דיווח על מצבו הרפואי למעסיקתו (השב"ס) וכי לאחר בדיקתו על ידי ועדה רפואית מטעמה – זו קבעה כי התובע יכול לחזור לעבודה.

התובע טען כי חרף בקשותיו, הנתבעת לא המציאה לידיו פרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שדנו בעיניינו, קפאה על שמריה בטיפול בעיניינו ותחת זאת הגישה עליו תלונה בשל העדרות בלתי מוצדקת מהעבודה וגם איימה עליו בסנקציות פליליות ואזרחיות.

במסגרת בקשתה ביקשה להאריך המועד להגשתו עד לאחר מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף.

סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר קובע כך: "תובענה הבאה להיתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של סוהר בכיר, קביעתו של סוהר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו או פיטוריו או שיחרורו מהשרות, או עסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת שירות בתי הסוהר – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969". בבג"צ 1214/97 חלמיש נ' בית הדין הארצי לעבודה (3.5.1999)(להלן – בג"צ חלמיש) הביא בית המשפט העליון מדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון סעיף 93א לפקודת המישטרה אשר מקבילה לתיקון סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר, כדלקמן: "החוקים המוצעים נועדו לקבוע כי מעמדו של שוטר או סוהר אינו כמעמד עובד שכיר אחר לצורכי שיפוט לפי חוק בית הדין לעבודה. דרכי העסקתו של אדם כשוטר או כסוהר, תנאי גיוסו לשירות, חבותו האישית בחובות כלפי הציבור, האחריות הישירה שבה הוא נושא כלפי הציבור וכלפי החוק, הסמכויות האחרות המוקנות לו עם גיוסו, תנאי השרות המיוחדים שלו, המשמעת המחייבת אותו והענישה המשמעתית החמורה, דרכי השיחרור והפיטורין מן השרות – כל אלה שונים בתכלית ממה שמקובל בתחום יחסי העבודה, בין שהמעביד הוא פרטי ובין שהוא צבורי.

...

בנסיבות אלה, רכיבי תביעה אלה הינם בסמכותו העניינית והיחודית של בית הדין והבקשה למחיקתן על הסף – נדחית.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בחלקה: התביעה לפיצוי בגין התעמרות בעבודה, עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב של הנתבעת במקום העבודה (ס' 59 – 76 לכתב התביעה) – נמחקת על הסף.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ופדיון ימי מחלה לרבות פיצוי הלנה (ס' 53 – 58 לכתב התביעה) – נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה פ"ה 4008-07-23 16 יולי 2023 בפני: כב' השופטת דניה דרורי נציגת ציבור (עובדים) גב': רוני גאגין נציג ציבור (מעסיקים) מר: יעקב רינצלר המבקש: יעקב שאהין ע"י ב"כ: עו"ד בשארה פארס המשיבה: עריית חיפה ע"י ב"כ: עו"ד נועה הדרי החלטה

רקע עובדתי: בפתח הדברים יצוין שההחלטה בבקשה מבוססת על קביעות עובדתיות לכאוריות, כפי שהן עולות מהבקשה ומהתגובה לה על נספחיהן, מהמסמכים שהוגשו לתיק בית הדין עד כה, וכעולה מהדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

בפסק-דינו של מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים מיום 6.3.22 בעב"י 28701-05-21 (נספח ב' לתשובה) נקבע שהתגובה המשמעתית ההולמת לקבלה לעבוד על בסיס תעודה מזויפת צריכה להיות הפסקת העבודה ולכן אמצעי המשמעת של פיטורין הוא המתבקש בנסיבות העניין.

להודעה צורף אישור ד"ר מיכאל גולצמן מהמרפאה התעסוקתית של שירותי בריאות כללית מיום 2.7.23 (נספח ט' לתשובה), בו צוין שהעובד אינו כשיר לבצוע עבודה כמציל "אך מסוגל לבצע עבודה חלופית אחרת בהקף משרה מלאה", וזאת במיגבלה הבאה – המנעות מהרמה ומטלטול של משאות כבדים מעל 7 ק"ג ומעבודה על סולם.

...

כן לא שוכנענו בשלב זה שלעובד לא היה ידוע ששיבוצו לתפקיד איש תחזוקה באגף החופים הוא בגדר שיבוץ זמני בלבד.

בשלב זה טרם ברור מהו התפקיד לו ישובץ העובד בסופו של דבר, כך שמדובר בחשש תיאורטי.

סוף דבר – הבקשה נדחית.