כריתת חוזה ביטוח חיים: גמירת דעת

המערערת אחסנה את מלאי הסחורות שלה במחסנים הצמודים למרכזי המכירה שלה, וכן במחסן בצרופה ובחצרים אחרים, כאשר בפוליסת הביטוח המקורית נקבע כי נקודת המוצא הנה הרכוש המבוטח הנו בחלוצי התעשייה 73 קריית חיים, מפרץ חיפה ובמרכז המסחרי זיכרון יעקב ואחר כך בתוספת השנייה הוסף לרכוש המבוטח גם מחסן במושב צרופה.

כריתת חוזה הביטוח נעשית בדרך מיוחדת, באמצעות צד שלישי (סוכן הביטוח) כאשר יש לבחון האם בנסיבות העניין נכרת חוזה, דהיינו האם תוספת פוליסת הביטוח למחסן באור עקיבא מהוה "הצעה" והאם מטעם המערערת היה "קיבול" של ההצעה וגמירות דעת מטעמה להיתקשר בחוזה הביטוח עם הפניקס (עוד לעניין זה ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אורים, פד מה(2), 811, 819).

...

כן יצוין כי לא שוכנענו בהיקף הנזק הנטען לאור האמור לעיל אנו נאלצים לדחות את התביעה" נוכח סירובה של הפניקס לשלם למערערת תגמולי ביטוח הוגשה תביעתה של המערערת.

אמנם נאמר במכתב הדחיה כי "לא שוכנענו בהיקף הנזק הנטען", אך לא נאמר דבר לגבי סעיף ההרחבה והפרשנות של המערערת לגבי זכאותה ל-5% מהתכולה של כל הציוד והמלאי המבוטחים שזה עניין משפטי ולא עובדתי.

כל האמור לעיל, מעבר למשמעות המהותית (אם לא המכרעת) שיש ליתן לאמור במכתב דחיה של חברת ביטוח וגם בלא ליצור מניעות כלפי הפניקס מלטעון אחרת מצביע על כך שהפניקס לא התכחשה כלל לפרשנות המערערת, כפי שהציגה אותה כבר מהיום הראשון לזכאותה ל-5% מהתכולה הכוללת של העסק והנ"ל מהווה שיקול משמעותי לקבלת טענת המערערת ומחזק את פרשנותה שגם מתקבלת במקרה דנן, כמפורט בהמשך.

התוצאה לאור כל האמור לעיל אמליץ לחברי להרכב לקבל את ערעור המערער ולדחות את הערעור שכנגד ולחייב את הפניקס לשלם למערערת סך של 755,122 ₪ בתוספת הפרש הצמדה וריבית כדין מיום 5/1/11 (30 יום ממועד אירוע הפריצה) ועד לתשלום המלא בפועל ובניכוי הסכום של 58,008 ₪ (משוערך).

בעיניין אליהו – נועם אורים, היה ביטוח קודם של חברת כלל, והצדדים הסכימו כי חברת הביטוח אליהו תכנס לנעליה "באותם תנאים". נקבע איפוא, כי מדובר ב"קיבול" שיש בו גמירות דעת לכרות חוזה, ומסויימות, ולכן הוא מחייב.

מנגד, הנתבעת הפניתה לעניין גולדנברג (ה"פ (ת"א) 177193/99 מרק גולדנברג נ' מנולייף-מנורה חב' ישראלית לביטוח חיים בע"מ (9.4.2000)).

...

לפיכך אין מנוס מדחיית התביעה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעת 2 ושכ"א עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

בבקשה ובתצהיר מטעמם הוסיפו המבקשים וטענו כי בימים שקדמו להודעת הביטול הם פעלו לבצוע ההסכם, כולל פניה לעורך דין מטעמם, פניה לבנק למשכנתאות וקבלת אישור עיקרוני לנטילת משכנתא ופניה לחברת ביטוח לצורך קבלת ביטוח חיים למשכנתא.

בעקבות החלטה זו נשלחה למבקשים הודעת הדוא"ל בדבר ביטול טופס ההרשמה, כאשר בהודעה הובהר כי היא נשלחת "בהתאם להחלטת החברה שהתקבלה בידי זה עתה ומאחר ולא נחתם הסכם מכר בתוך 7 ימים...". בנוגע למעמדו המשפטי של טופס ההצעה טענה המשיבה כי אין בו הצעה וקיבול והוא אינו מעיד על גמירות דעת, שכן נכתב בו מפורשות כי אינו מחייב את המשיבה.

בפסק הדין בע"א 158/77, חוה רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפרוק), פ"ד לג(2) 281, 287, נפסק: "... 'נוסחת הקשר' אף היא מעידה על כוונת הצדדים. אם נאמר בזיכרון הדברים במפורש כי הוא לא מטיל על הצדדים כל חיוב בטרם יעשה החוזה הפורמאלי, הרי בכך הביעו הצדדים דעתם הברורה כי זיכרון הדברים אינו אלא שלב ביניים, ויש להמתין לכריתתו של החוזה הפורמאלי. לעומת זאת, אם הצדדים קבעו בזיכרון הדברים כי הוא מחייב אותם, הרי בכך הביעו הצדדים את דעתם הברורה כי זיכרון הדברים אינו שלב ביניים, אלא הוא מקור הזכויות והחובות ביניהם". וראו גם: ע"א 692/86, יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו גת, פ"ד מד (1) 57; ע"א 3102/95, יגאל כהן נ' שמואל כהן, פ"ד מט (5) 739; ע"א 9247/10, אהרון רוזנברג נ' חיים סבן, ובאותו עניין דנ"א 5488/13, אהרון רוזנברג נ' חיים סבן; ע"א 7591/13, פלונים נ' פלונית) בעניינינו, טופס ההצעה אינו מגיע לכדי זיכרון דברים בין הצדדים, שכן על פי כותרתו ומהותו הוא בגדר הצעה חד צדדית של המבקשים, ואינו כולל התחייבות כלשהיא מצד המשיבה לקבלו.

...

בנסיבות אלו אני סבורה שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה ומצדיק לדחות את הבקשה.

לאור האמור הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית.

בהקשר זה עמד המפקח על כך שתנאי שלפיו פוליסה אגב משכנתא תוארך מאליה, אמנם כולל אלמנטים שמיטיבים עם המבוטח, שכן הארכה כאמור מועילה לו במישור יחסיו עם המשעבד; אך בד בבד כולל סעיף 14 גם חיוב של המבוטח להמשיך ולשלם את פרמיית הביטוח – ועל כן אין לראותו כתנאי מיטיב לעניין סעיף 6 לתקנות הפיקוח; ואין זאת אלא שהכנסתו כתנאי במהלך חיי הפוליסה הישנה טעונה את הסכמת המבוטח בהתאם לדיני החוזים הכלליים.

בעיניין שמעון נקבע, שחידוש פוליסה הנו כריתת חוזה הדורשת הצעה וקיבול, וככלל שתיקת המבוטח הניצע אינה יכולה להעיד כשלעצמה על גמירת דעת וקיבול ההצעה; לפיכך, הודעה חד-צדדית של מבטח על הארכת חוזה הביטוח אינה יכולה לשכלל חוזה מחייב בין הצדדים.

...

בנוגע להחלת סעיף 14 על מבוטחים המשתייכים לקבוצה הראשונה והשנייה, מושקוביץ עומד על כך שהטענה העיקרית של איי.די.איי היא שהפוליסה הישנה כללה סעיף חידוש אוטומטי, בדמות אותה הערה במפרט הפוליסה שלשונה "אני מאשר העברת חידוש באופן ישיר לבנק". לטענתו של מושקוביץ, כלל לא ניתן ללמוד מהערה זו כי המבוטח הסכים לעצם ביצוע חידוש הפוליסה, ולבטח לא לחידוש תוך העלאת מחיר.

מכאן שהמפקח לא נימק מדוע לשיטתו מדובר בסעיף הארכה מאליו, אלא אך הגיע למסקנה שבתור סעיף הארכה מאליו, הוא אינו סותר את הוראות סעיף 9(ג) בדבר תקופת ההארכה האפשרית.

בית המשפט, לאחר שבחן את הסוגיה הפרשנית באופן עצמאי, הגיע למסקנה אחרת מזו של המפקח; ונראה שבדין כך. עם זאת, נשאלת השאלה אם עמדת המפקח ואישור המפקח לשינוי בתוכנית הביטוח, מקימות לאיי.די.איי הגנה כלשהי.

סוף דבר סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בספרו של עו"ד ירון אליאס, "דיני ביטוח", כרך א' עמוד 301, פסקה 8.1, מהדורה שלישית (תשע"ו – 2016) (להלן: "אליאס") מתייחס המחבר לאופיו של חוזה זה אשר תנאי להתגבשותו הוא קיומן של הצעה וקיבול המעידים על גמירת דעת הצדדים ומסוימות ההצעה: "...על כריתת חוזה הביטוח חלים איפוא דיני הכריתה הכלליים הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי). סעיף 1 לחוק החוזים קובע כי "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול". סעיף 2 לחוק החוזים קובע כי ההצעה צריכה להיות מסוימת דיה כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה וכן להעיד על גמירת דעתו של המציע להיתקשר עם הניצע בחוזה.

על כן יש להטיל עליו את האחריות בנסיבות של אי ודאות וספק ביחס לעצם כריתת ההסכם (ראה ת"א 29260/03, הדר חברה לביטוח בע"מ נ' נהרדע חיים (פורסם בנבו, 7.12.05)).

...

מכל מקום, קיומה של פוליסה נוספת בתקופה נשוא התביעה או העדרה של פוליסה כאמור אינה משנה את המסקנה העולה מעדויות הצדדים והאסמכתאות שהוגשו לפיהם לא התגבש הסכם ביטוח מחייב בין הצדדים לתביעה זו. סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה קיומו של הסכם ביטוח בין הצדדים.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך של 1,200 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 8,350 ש"ח. זכות ערעור כחוק.