כרטיסי טיסה ש הוזמנו ולא שולמו דרישת תשלום

גם בהנחה שהמשיבים נימנו על נוסעי הטיסות שהוזכרו בכתב התביעה, נימנעו המשיבים מלהוכיח את דבר קיומם של התנאים המוקדמים לזכאות להטבות (התייצבות במועד, אופן רכישת הכרטיס) וכן לא הונחה תשתית ראייתית לפיה, עובר לנקיטת ההליך המשפטי, נשלחו על ידם דרישות תשלום בכתב לתשלום פיצוי כספי בהתאם לסעיף 3(א)(4) לחוק שירותי תעופה.

משקבע בית משפט קמא, כי לא הוכחו נסיבות המקימות את הפטור הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, חזקה על המערערת שהיתה צריכה לשלם את הפיצויים מיד עם דרישה ראשונה והיא לא שילמה אותם במודע ואין משקל לתחושתה הסובייקטיבית בזמן אמת כי היא פטורה מכך, בזמן שנקבע אחרת על ידי בית משפט קמא.

לאור כל זאת, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי: "כל שעשתה הנתבעת, היא להציג עדות יחידה של גורם שכלל לא היה מעורב באירועים נשוא כתב התביעה, להפנות לדו"חות הטיסה ולצטט משם את תאור התקלות. הנתבעת ביקשה כי בית המשפט יסתפק בטענה שנשמעה מפי העד כי המדובר היה בתקלות חריגות, נדירות ובלתי צפויות. ואולם טענה זו נטענה באופן כוללני ועמום, בעלמא ובהעדר כל ראיה. העד, כאמור, לא יכול היה להעיד דבר מידיעה אישית ולכן אין לעדות כל משקל ראייתי...הנתבעת בחרה, מטעמים השמורים עמה, שלא לזמן גורם טכני שהיה מעורב בארוע בזמן אמת ושיכול להעיד על התקלה, אופייה, תדירותה או נדירותה, אף שבנקל הייתה יכולה לעשות כן. עובדה זו נזקפת לחובתה." (סעיף 48 לפסק הדין).

...

ביום 10.9.2019 הודיעו המשיבים בכתב, כי הימנעותם מהגשת תצהירי עדות ראשית הייתה מדעת "ומתוך שיקולים לניהול ההליך". מאחר והמערערת טענה (בדיון ביום 11.9.2019) כי בנסיבות אלו, דין התביעה להידחות וכן טענה (במסגרת השלמת טיעון בכתב) כי, בהיעדר פרשת תביעה, התשתית הדיונית הראייתית הנדרשת כתנאי מוקדם להבאת ראיותיה לא התגבשה, היה על בית משפט קמא לסלק את התביעה בהיעדר פרשת תביעה ולפיכך, דין החלטתו מיום 14.1.2020 להתבטל, תוך קבלת טענות המערערת ומאליו ביטולו גם של פסק הדין.

אני סבור, כי המקרה דנן אינו המקרה בו יש ליישם מטרה זו, בהינתן שכאמור, טרם הנקיטה בהליך המשפטי, הציעה המערערת פיצוי למשיבים שלשיטתה "הולם את הנסיבות" (כאמור בסעיף 17 לכתב ההגנה), מאחר והיא סברה שמדובר במחלוקת כנה ואמיתית לגבי תחולת הפטור על נסיבות המקרה ולא הוכח כי מדובר במקרה הקלאסי בו המערערת נדרשת להרתעה, מאחר והתעלמה לחלוטין מדרישת המשיבים והפרה ביודעין את הוראות חוק שירותי תעופה, תוך התנערות גורפת מהוראותיו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל בכל הנוגע לפיצוי לדוגמא.

קביעות בית משפט קמא בפסק הדין ביחס לפיצויים לדוגמא – בטלות ותביעת התובעים ביחס לאותו פיצוי - נדחית.

האם ההודעה על שינוי החוזה ע"י הפחתת עמלת הסוכן בגין מכירת כרטיס טיסה מ-7% ל-1% היא בגדר שינוי מותר על פי ההסכם, או שיש לראות בה – כפי שנעשה בענין לופטהנזה – משום שימוש לרעה בכוחותיה של חברת התעופה (אזכיר כי בענין לופטהנזה שונה ההסכם כך שהעמלות בגין מכירת כרטיסי הטיסה בוטלו לחלוטין)? אמות המידה שהוצבו בענין לופטהנזה הן: נידרש תשלום ממשי כלשהוא (לעומת ביטול התשלום בכלל); התשלום צריך להיות מידי חברת התעופה, ולא ממקור אחר; והפחתת התגמול צריכה להיות "באופן מסוים, שעדיין יש בו משום הוגנות כלפי המשיבות". לכאורה, על פי פשוטם של דברים, רשאית היתה אייר קנדה להודיע לסוכנים על הפחתת העמלה.

ועוד טענה אייר קנדה, כי ההתפתחות הדיגיטאלית בהזמנת כרטיסי טיסה חייבה את אייר קנדה, ככל חברות התעופה, למכור כרטיסי טיסה בעצמה, באמצעות האנטרנט, והיא נאלצה להפחית את מחיר הכרטיסים.

עוד נטען כי עמלת הסוכן הופחתה בפועל להרבה פחות מ-1%, שכן אינה משולמת על מלא מחירו של הכרטיס, ומפחיתה מן התחשיב, לצורך הגמול, עלויות של דלק ומסים, באופן שמביא לתשלום של 1% על כמחצית מערך הכרטיס בלבד.

...

התובעות נמנעו מלהתייחס ישירות לראיה זו, וכמותן סבורני כי משקלה אינו רב. לא הובאה ראיה בדבר הדין הזר בכל אחת מן המדינות, בדבר סמכות בית המשפט שנתן את פסק הדין, וכדומה.

אייר קנדה טענה כי התובעים השתהו בהגשת התביעה (שהוגשה כשנתיים לאחר מכתבה של אייר קנדה), ועל כן יש לדחות את התביעה.

משום כך החלטתי לדחות את תביעת סוכנויות הנסיעות, ולחייבן לשאת בהוצאות אייר קנדה בגין תביעה זו, בסכום של 20,000 ₪ בצרוף מע"מ. ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

בעקבות הנ"ל נגרמו לתובע עגמת נפש קשה, מועקה בליבו עקב חשש לפגיעה בשמו הטוב ובעבודתו והוצאות, כולל עלות בקשות לביטול פסק הדין ובטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, עלויות כרטיסי טיסה והשכרת דירה בקפריסין, הפסד יום עבודה, שכר בטלה והוצאות נסיעה לירושלים 3 פעמים.

דרישות תשלום, כתב התביעה, פסק הדין והתראות לפני נקיטה בהליכי הוצל"פ, הומצאו לתובע כדין והתובע בחר, חזור ושנה, להיתעלם מהם ולסרב לקבל את המסמכים.

זאת ועוד, עולה ממסמכים שהוצגו בפני, כי בטרם נתבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, בוצעו נגד התובע הליכי גבייה קודמים כולל עיקולים בחשבון הבנק, עיקול רכב והוא אף זומן לחקירת יכולת בהוצל"פ. התובע הפנה לכך שפסק הדין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות, ניתן לפני חלוף 45 יום מהמצאת כתב התביעה (זאת נוכח אי מניית ימי פגרה).

בעיניין זה יש לציין, כי היה באפשרות התובע לשלם את החוב ולבטל את צו המניעה, בתוך יום-יומיים ולטוס לקפריסין, תוך צימצום רכיב זה של הנזק הנטען באופן משמעותי.

...

נוכח הנ"ל, אני קובע כי סך כל הנזקים שהוכחו ע"י התובעים עומדים על סך של 6,560 ₪.

לסיכום אשר על כן – אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1 ומחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 3,280 ₪ בתוספת החזר הוצאות משפט בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪.

עוד טענה הנתבעת כי ביטול עסקה בתנאים אשר אינם עומדים בהוראות חוק הגנת הצרכן מטיל את האחריות לביטול על כתפי התובע אשר נידרש לשלם דמי ביטול מלאים, בייחוד מאחר והטיסה יצאה במועדה, כמתוכנן.

לא הצעתם לו לדחות את מועד הטיסה ללא תשלום? הצענו לו ב-18/02.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט י' נמרודי בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 14887-08-12 קולט קועד נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו, 07.02.2013): "במערכת יחסים משולשת בענף התיירות, הכוללת לקוח, סוכנות נסיעות וספק – בכל הקשור לשלב ביצוע ההזמנה, אחריותה של סוכנות הנסיעות מיתמקדת בהעברת מידע בין הלקוח והספק ובתלונות שיש ללקוח אל מול הספק; תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהספק התחייב לספק ללקוח (באמצעות נותני שירותים זרים), אולם הוא לא יהיה אחראי על שבושם או תקלות המהוים זוטות או על תקלות ושיבושים הנובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק, לא היו בידיעתו מבעוד מועד ולא ניתן היה לצפות אותם (הכוונה לתקלות ושיבושים חריגים במיוחד, בעקרם של דברים – חצוניים לפעילות השוטפת של בית המלון), אלא אם יוכח שבגין התקלות והשיבושים לא היה זכאי נותן השירותים הזר לתשלום והספק ממילא לא העביר אליו את התמורה המוסכמת, כולה או חלקה– כאשר מדובר בתנאים מצטברים". ביטול על פי חוק שירותי תעופה: היות והטיסה לסיישל יצאה במועד כסדרה, אזי התובע אינו זכאי לפצוי על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), להלן לשון החוק: "1. "הטבות" – כל אחד מאלה: השבת תמורה, כרטיס טיסה חלופי, פיצוי כספי ושרותי סיוע; "השבת תמורה" – כמשמעותה בסעיף 3(א)(2); .

...

..מצד שני, אין אנו סבורים (ולמעשה אף המשיבים לא טענו זאת) כי ניתן לקבוע שדינה של המבקשת הוא כשל קבלן המספק את שירותי התיירות שהזמין הלקוח, ונושא באחריות מלאה לכך שהלקוח יקבל את שהזמין.

בנוגע לתנאי השני "קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים", אני סבורה שהתנאי לא מתקיים בענייננו.

סיכום: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים שהופיעו לפני בשני הדיונים שהתקיימו בימים 08.08.2022 ו-30.10.2022, מצאתי כי דין התביעה ברובה הגדול להידחות וזאת לאור אי התקיימותם של תנאים המקנים זכות לביטול החוזה תוך השבת התמורה ששילם התובע על פי החוקים השונים הרלוונטיים לענייננו.

מת״צ (מחוזי מרכז) 15049-01-15 אסף כהן נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (10.9.2019) (להלן: "ענין אל על"), למד המבקש לראשונה כי הוא זכאי להחזר בגין מיסי נמל שלא שולמו במקרה של אי התייצבות לטיסה.

סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977 (להלן: ״חוק רשות שדות התעופה״) ותקנה 13 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות), תשנ"א-1991 (להלן: ״תקנות רשות שדות התעופה״) קובעים כי אגרת נוסע יוצא, תשולם לרשות שדות התעופה בגין שימוש בפועל במתקני שדה התעופה ותגבה מנוסע ״היוצא״ – זאת חרף ההיתר לגבות את האגרה במועד הנפקת כרטיס הטיסה.

כי אין בידי המשיבה את פרטי הנוסעים שכן חלק ניכר מהם הזמינו את טיסתם באמצעות סוכני נסיעות וכי אף באם היו בידי המשיבה הפרטים הנדרשים, סביר כי אמצעי התשלום באמצעותם שילמו כבר אינם בתוקף ומשכך לא ניתן לבצע השבה פשוטה באמצעות אותו אמצעי תשלום.

...

בנוסף לפיצוי שלעיל, תשלם המשיבה למבקש גמול על סך של10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

לבא כוחו של המבקש תשלם המשיבה שכר טרחה בסך של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.