מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כרטיס חכם לאימות חתימת עורך דין

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעניין זה העובדות הן כי עורך הדין זיהה ואימת בין היתר את חתימת המיתחזה להיות "בלה" וכן את חתימת המוכר (שהיה אז הקונה) על "בקשה לרישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969". מעיון בבקשה עולה, כי גם "בלה" וגם המוכר חתמו על הבקשה ועורך הדין זיהה ואימת את חתימותיהם.
" בפסק הדין רחמני התייצב במשרד עורך הדין "אדם שהציג עצמו כאזרח ישראלי בשם שחר חיים, הבעלים הרשום של המיגרש, והזדהה בפניו באמצעות תעודת זהות וכרטיס ביקור. המוכר-המיתחזה הציג בפניו נסח טאבו ואמר כי יפנה אליו קונה לחלקה." על תהליך הזיהוי קובע השופט עמית: "הרי שלא הייתה לעו"ד וקסלר כל סיבה לחשד. המוכר הזדהה בפניו בתעודת זהות אשר נבדקה על ידו, עו"ד וקסלר בדק גם את התאמת הפרטים לנסח המקרקעין וצילם את תעודת הזהות לרבות הספח. בכך נהג עו"ד וקסלר כמתחייב על פי תקנה 21(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל - 1970: "המחתים את בעלי העסקה יזהה אותם על פי תעודת זהות או דרכון." עוד קובע השופט עמית כי העובדה שהעסקה התבצעה כ"עסקת נטו" לא הייתה צריכה לעורר חשד, מה עוד שעורך הדין וקסלר הוא שהציע זאת.
דרישה כי עורך הדין יתקשר לקונסוליה היא מיותרת, בגדר חוכמה בדיעבד ומן הסתם לכל היותר היה אישור כי מאן דהוא (מתחזה) התייצבה וחתמה.
...
סוף דבר אציע לחברי לדחות את הערעור.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מדברי המגשר בפני בית הדין, עולה כי הוא נוהג להגיש בקשות רבות מסוג זה ולאחרונה אף קיבל ממערכת נט המשפט כרטיס חכם שבאמצעותו הוא נוהג לפתוח את הבקשות ולהגישן מרחוק.
בבקשה יפורטו עובדות הסיכסוך ופרטי הסדר הגישור ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד הבקשה".
למעלה מן הצריך להחלטה זו נציין כי כעולה מהמסמכים שעליהם החתים המגשר את הצדדים, הסמיכו הצדדים את המגשר לפעול בשמם בפני בית הדין לרבות "לחתום בשמם ולהגיש כל בקשה לכל בית משפט ו/או בית דין על מנת לתת להסכם הגישור תוקף של פסק דין". לאור התוצאה שאליה הגענו, איננו נדרשים להכרעה בשאלה האם הסמכת המגשר לפעול כאמור, אינה עומדת בנגוד להוראות ייחוד המיקצוע על פי סעיף 20 לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, וסוגיה זו מחייבת בחינה לגופה.
...
העובדה שהמגשר ציין בפני בית הדין כי הוא עורך הסכמים רבים שכאלה ובהם הסכמים המאושרים חדשות לבקרים על ידי בתי הדין, אינה יכולה לשמש כהכשר להליך הפגום לטעמנו.
במקרה דנן, משלא מצאנו כי מאן דהוא הסביר למבקש את זכויותיו ומשלא התייצב בפני בית הדין, מתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, תוך מניעת אפשרות המבקש לתבוע את מלוא זכויותיו או לוותר עליהן מתוך מודעות מלאה, עולה כדי קיפוחו ואין לאפשר זאת.
אחרית דבר לאור כל האמור, איננו מוצאים כי ניתן ליתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור שהונח בפנינו ודין הבקשה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי ביום 03.12.2011 היתקשר התובע עימה בהסכם היתקשרות, במסגרתו רכש שני מכשירי טלפון סלולארי ושני כרטיסים חכמים, להם הוקצו שני מספרי טלפון אשר נוידו מרשת מתחרה.
הטכנאי עורך חוות הדעת לא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע, ומשכך לא ניתן היה לחקור אותו לעניין חוות דעתו ולאמת אותו אם האמור בה , ובפרט על כך שאינה מלמדת על התקלות האמורות על ידי התובע.
עוד מצאתי כי אין ממש בטענת התובע ולפיה הנתבעת הפרה את היתחייבותה שבמהלך ההיתקשרות כלל המכשירים יהיו חסומים לבצוע שימושים מחוץ לגבולות ישראל וברצוני להאמין, וכך גם התרשמתי, כי התובע אשר הנו עורך דין, לא היה חותם על מסמכים אשר לא היה ברור ומובן לו תכנם , ומכאן , מצאתי כי לא בכדי חסימת השרות בוצעה במכשיר אחד בלבד.
...
דיון והכרעה לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את עדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות במלואה וזאת לאחר שמצאתי כי טענות התובע כפי שנטענו באריכות בכתב תביעתו ובכתבי סיכומיו לא הוכחו כלל ועיקר ומטרת התביעה הינה ניסיונו של התובע להימנע מתשלום חובו לנתבעת , בין היתר בגין שימושים בחו"ל , ולהלן נימוקיי: טענת התובע ולפיה המכשירים אשר רכש מהנתבעת היו תקולים, לא הוכחה כלל וכלל תוך שהטענה נטענה באופן כללי בכתב התביעה ונתמכה לכאורה באמצעות חוות דעת אשר נערכה על ידי טכנאי לגבי תקינות המכשירים.
מכאן, הרי שדין טענת התובע לעניין זה להידחות במלואה.
בהתאמה , דין התביעה להידחות במלואה, תוך שלאור אופי ניהול ההליך, באופן שאיננו תואם את ניהול התביעות בבימ"ש לתביעות קטנות, הנני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 42846-05-19 חכם נ' דהן תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חגית בולמש תובעים יעקב בועז חכם נתבעים יצחק דהן פסק דין
כרטיס עבודה 3162 מיום 23.10.17 שבו נרשם בכתב יד, תחת בקשת הלקוח: תקלה מד חום עולה, מעבד מים" וכן בכתב יד: "פירוק והרכבת בית מסנן שמן (טרמוסתת) + מולוא מים ונוזל קרור". (שגיאות כתיב במקור) על כרטיס זה קיימת חתימה תחת שם הלקוח.
המסמכים נוגעים לתקופה שבה הנתבע היה הבעלים של הרכב, נוגעים לרכבו, כוללים היתייחסות של הנתבע לרכבו ונמסרו לבית המשפט על ידי עורכי הדין של מוסך אורכיד לאחר בדיקתם.
נהפוך הוא – הנתבע הוא בעל הידע והאפשרות המיטבית לאימות המסמכים האמורים, מאחר שהוא היה בעלי הרכב.
...
לאור האמור, ובשים לב לעדויות מומחים אל מול העדרם של עדים שיכולים לתמוך בגרסת הנתבע, אני קובעת כי התקלה ברכב היתה ידועה לנתבע עוד קודם לכן, או לכל הפחות הצורך לפרק את המנוע על מנת לבחון אותה, כפי שעולה ממסמכי המוסכים ועדויות המומחים.
טענתו כי לא ידע על התקלה נדחית ונותרה כטענה בעל פה כנגד מסמכים בכתב.
בעניין זה נדחית טענת הנתבע כי סעיף העברת האחריות והעדר התביעות בזכרון הדברים למכירת הרכב פוטר אותו מאחריות באופן מוחלט וגורף.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המשיבה הגיבה וטענה, בין היתר, כי כתב התביעה הוגש במערכת כלים שלובים לאחר שנחתם בכרטיס חכם, וכי ההמצאות בוצעו כדין לכתובת אותה מסרה המבקשת במסגרת הסכם ההיתקשרות ובשיחות טלפוניות, וכן בהתאם לצילום תעודת הזהות והכתובת כפי שהיא מופיעה במסמכי המוסד לביטוח לאומי.
אולם, מעיון בתצהיר המוסר עולה, כי עובדת מגוריה של המבקשת במקום אומתה עם מישפחת אדרי והמבקשת לא התייחסה לעניין זה כלל.
מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הנה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסכוי שהתביעה נגדו תדחה קטן, יקבל רשות להיתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הנה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
...
טענות הצדדים המשיבה טוענת בכתב התביעה, כי ביום 26 בספטמבר 2018 נחתם בינה לבין המבקשת הסכם, בו סוכם כי המשיבה תטפל בהחזרי מס למבקשת עבור שנים 2012-2017, וכי המבקשת תשלם למשיבה עמלה בשיעור של 25% בתוספת מע"מ מכל סכום שתקבל כהחזר בתוספת של 499 ₪ דמי פתיחת תיק שישולמו בסוף התהליך.
המבקשת טענה בתצהירה, בין היתר, כי כתב התביעה הוגש לא חתום וכבר מטעם זה יש לדחות את התביעה; כי לא קיבלה התראה טרם הגשת התביעה ולא קיבלה את האזהרה, והעלתה טענות בעניין הכתובת בה בוצעה המסירה; כי נודע לה על ההליך רק כאשר הוטל עיקול על חשבונה ביום 9 ביולי 2023; כי המשיבה לא פעלה כנדרש לשם החזרת הכספים ואלה הוחזרו בשל פעולתו של רו"ח איתי כהן.
לכן, אני סבורה שלאור כלליות וסתמיות הטענות ואי הפירוט, דין ההתנגדות להידחות.
סיכום ההתנגדות נדחית, הן מפאת האיחור בהגשתה והן לגופה.
הוצאות ההליך כאן בסך של 1,500 ₪ יתווספו לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבו במסגרת ההליך שם. יצוין, כי אני מודעת ליחס שבין סכום ההוצאות לבין גובה החוב, אולם אני סבורה שבנסיבות העניין מדובר בסכום סביר ואף על הצד הנמוך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו