המשיבה הגיבה וטענה, בין היתר, כי כתב התביעה הוגש במערכת כלים שלובים לאחר שנחתם בכרטיס חכם, וכי ההמצאות בוצעו כדין לכתובת אותה מסרה המבקשת במסגרת הסכם ההיתקשרות ובשיחות טלפוניות, וכן בהתאם לצילום תעודת הזהות והכתובת כפי שהיא מופיעה במסמכי המוסד לביטוח לאומי.
אולם, מעיון בתצהיר המוסר עולה, כי עובדת מגוריה של המבקשת במקום אומתה עם מישפחת אדרי והמבקשת לא התייחסה לעניין זה כלל.
מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הנה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסכוי שהתביעה נגדו תדחה קטן, יקבל רשות להיתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הנה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
...
טענות הצדדים
המשיבה טוענת בכתב התביעה, כי ביום 26 בספטמבר 2018 נחתם בינה לבין המבקשת הסכם, בו סוכם כי המשיבה תטפל בהחזרי מס למבקשת עבור שנים 2012-2017, וכי המבקשת תשלם למשיבה עמלה בשיעור של 25% בתוספת מע"מ מכל סכום שתקבל כהחזר בתוספת של 499 ₪ דמי פתיחת תיק שישולמו בסוף התהליך.
המבקשת טענה בתצהירה, בין היתר, כי כתב התביעה הוגש לא חתום וכבר מטעם זה יש לדחות את התביעה; כי לא קיבלה התראה טרם הגשת התביעה ולא קיבלה את האזהרה, והעלתה טענות בעניין הכתובת בה בוצעה המסירה; כי נודע לה על ההליך רק כאשר הוטל עיקול על חשבונה ביום 9 ביולי 2023; כי המשיבה לא פעלה כנדרש לשם החזרת הכספים ואלה הוחזרו בשל פעולתו של רו"ח איתי כהן.
לכן, אני סבורה שלאור כלליות וסתמיות הטענות ואי הפירוט, דין ההתנגדות להידחות.
סיכום
ההתנגדות נדחית, הן מפאת האיחור בהגשתה והן לגופה.
הוצאות ההליך כאן בסך של 1,500 ₪ יתווספו לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבו במסגרת ההליך שם. יצוין, כי אני מודעת ליחס שבין סכום ההוצאות לבין גובה החוב, אולם אני סבורה שבנסיבות העניין מדובר בסכום סביר ואף על הצד הנמוך.