מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כפיית קבלת הצעה נמוכה במכרז ללא גילוי אומדן

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אולם, גם כאן ועדת המכרזים נימנעה מלבצע כל בדיקה באשר לאיתנותה הפינאנסית של העותרת, כמו גם נימנעה מלבקש כל נתון או מידע בעיניין זה. עוד טוענת העותרת כי ההצעה שלה וההצעה של המשיבה 2 קרובות עד מאוד ושתיהן נמוכות מהאומדן, ולכן לא ניתן היה להגיע למסקנה כי ההצעה של המשיבה 2 אינה גרעונית וההצעה של העותרת כן גרעונית.
המועצה טוענת כי השתלשלות העניינים המתוארת מעלה מסבירה מדוע היה לה "ניסיון רע" בכל הנוגע להתקשרות הקודמת, כי יש לדחות את טענות העותרת לפיהן המועצה הייתה שבעת רצון מההתקשרות הקודמת, כי המשך ההיתקשרות נכפה על המועצה – וכי בכל מקרה העותרת הגישה את העתירה בחוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב שכן היא לא פרטה את כל הנתונים הרלבאנטיים ולא גילתה כי היא הביאה את ההיתקשרות הקודמת נשוא המיכרז הקודם לסיומה.
" בהמשך, נישאל מנכ"ל העותרת על ידי אחת מחברות המועצה, כיצד המועצה תוכל להיות בטוחה שלא יקרה שוב אותו התרחיש בו העותרת תידרוש מחיר גבוה יותר מהמחיר עליו סוכם במיכרז, אם שוב יהיה "שפל מחירים" כפי שנטען שהיה, ותשובת המנכ"ל הייתה שחשוב לעותרת שלא להיות בהפסד, ולכן נאלצה לבקש במסגרת ההיתקשרות הקודמת מחיר גבוה יותר על מנת שלא להפסיק את השרות למועצה, וכך אמר: "... המחיר העולמי זה מחיר שנקבע ומדינת ישראל היא מדינה מאוד קטנה ביחס לשוק הקרטון העולמי. יש בו מסחר במיליוני טונות ולכן המחיר של הקרטון, בין היתר, מושווה למחירי היצוא, אוקיי? ככל אלטרנאטיבה, בנגוד אולי לאמניר שעושה את הכל לשימוש בתעשייה המקומית, יתר החברות יש להן חלופה ליצוא וכשהמחיר הוא גבוה אז מייצאים וכשהמחיר הוא נמוך אז אנחנו רואים תופעות אחרות. מכיוון שאני מניח שבסיכומו של דבר קבלן לא יפסיד כדי לתת מחיר לרשות כזו או אחרת אנחנו מעולם, אמניר, ב-50 שנותיה לא יצאה והפסידה, יצאה ממכרז או הפסיקה שירות לרשות למרות או גם אם זה לא היה כלכלי. באנו בבקשה לשנות את המחיר, באותו זמן זה היה לגיטימי". לאחר האמור, סיכם יו"ר ועדת המכרזים את התייחסותו לדברים מעלה, לאמור: "טוב, אני חושב שבנושא של המחיר אנחנו קיבלנו תמונה. אתם רוצים להתייחס בבקשה לנושא של השרות? אני לא מוכן להמשיך על הנושא של המחיר. בנושא של המחיר, עם כל הכבוד, לא תואם את ההתכתבות של מה שקורה פה ויתרה מכך, אני גם לא מצליח להבין את ההסבר שלך, מה שאתה מנסה להציג כיתרון של אמניר הוא חסרון לפי מה שאני מבין, אם יש תנודות במחירים. כי לאחרים יש אמצעי ייצוא ולך אין, אז אני לא רואה את מה שאתה ניסית להציג כיתרון כיתרון אלא כחיסרון ...". כלומר שחברי ועדת המכרזים לא השתכנעו שיש הסבר מניח את הדעת למחיר הנמוך יחסית שהציעה העותרת, לא השתכנעו שהעותרת תוכל לעמוד במחירים שיקבעו לאורך כל משך חיי ההיתקשרות ולא השתכנעו שהיא לא תידרוש העלאת המחיר במידה ויחולו שינויים בשוק במחיר הקרטון (כפי שהיה בעבר).
...
" בהמשך, נשאל מנכ"ל העותרת על ידי אחת מחברות המועצה, כיצד המועצה תוכל להיות בטוחה שלא יקרה שוב אותו התרחיש בו העותרת תדרוש מחיר גבוה יותר מהמחיר עליו סוכם במכרז, אם שוב יהיה "שפל מחירים" כפי שנטען שהיה, ותשובת המנכ"ל הייתה שחשוב לעותרת שלא להיות בהפסד, ולכן נאלצה לבקש במסגרת ההתקשרות הקודמת מחיר גבוה יותר על מנת שלא להפסיק את השירות למועצה, וכך אמר: "... המחיר העולמי זה מחיר שנקבע ומדינת ישראל היא מדינה מאוד קטנה ביחס לשוק הקרטון העולמי. יש בו מסחר במיליוני טונות ולכן המחיר של הקרטון, בין היתר, מושווה למחירי היצוא, אוקיי? ככל אלטרנטיבה, בניגוד אולי לאמניר שעושה את הכל לשימוש בתעשייה המקומית, יתר החברות יש להן חלופה ליצוא וכשהמחיר הוא גבוה אז מייצאים וכשהמחיר הוא נמוך אז אנחנו רואים תופעות אחרות. מכיוון שאני מניח שבסיכומו של דבר קבלן לא יפסיד כדי לתת מחיר לרשות כזו או אחרת אנחנו מעולם, אמניר, ב-50 שנותיה לא יצאה והפסידה, יצאה ממכרז או הפסיקה שירות לרשות למרות או גם אם זה לא היה כלכלי. באנו בבקשה לשנות את המחיר, באותו זמן זה היה לגיטימי". לאחר האמור, סיכם יו"ר ועדת המכרזים את התייחסותו לדברים מעלה, לאמור: "טוב, אני חושב שבנושא של המחיר אנחנו קיבלנו תמונה. אתם רוצים להתייחס בבקשה לנושא של השירות? אני לא מוכן להמשיך על הנושא של המחיר. בנושא של המחיר, עם כל הכבוד, לא תואם את ההתכתבות של מה שקורה פה ויתרה מכך, אני גם לא מצליח להבין את ההסבר שלך, מה שאתה מנסה להציג כיתרון של אמניר הוא חיסרון לפי מה שאני מבין, אם יש תנודות במחירים. כי לאחרים יש אמצעי ייצוא ולך אין, אז אני לא רואה את מה שאתה ניסית להציג כיתרון כיתרון אלא כחיסרון ...". כלומר שחברי ועדת המכרזים לא השתכנעו שיש הסבר מניח את הדעת למחיר הנמוך יחסית שהציעה העותרת, לא השתכנעו שהעותרת תוכל לעמוד במחירים שיקבעו לאורך כל משך חיי ההתקשרות ולא השתכנעו שהיא לא תדרוש העלאת המחיר במידה ויחולו שינויים בשוק במחיר הקרטון (כפי שהיה בעבר).
אלא שכאן, שקלה וועדת המכרזים את הנתונים ואת ההסברים ולא מצאה שיש מקום לקבל את ההצעה כפיש הוגשה, ובאספקלריה של מידת ההתערבות של בתי המשפט בהחלטות כדון דא – מצאתי שלא להתערב בה. סיכום – נוכח האמור במצטבר, העתירה נדחית.
העותרת תשלם למועצה ולמשיבה 2 הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ (הסכום כולל מע"מ) לכל אחת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהעדר סיווג קבלני מתאים "נעזרה"[footnoteRef:1] גנדור בחברת "מליבו ישראל בע"מ" (להלן: מליבו) אשר ניגשה למכרז עבור גנדור לאחר שהוסכם ביניהן כי תקבל עמלה מתוך ריווחי גנדור בפרויקט שייבנה על המקרקעין.
לשם כך פנתה גנדור למתמודדים במיכרז וביניהם לנתבעת, חברת י.ד. בנגב בניה ופיתוח בע"מ (להלן: י.ד.) אשר הצעתה הגיעה למקום השני במיכרז.
המסקנה היא שההסכם לא בוטל ואף אם היה מקום לקרוא בכתבי הטענות הודעת ביטול הרי שהדבר נעשה לאחר חלוף זמן שאינו סביר - שנים רבות לאחר גילוי אי ההתאמה, לאחר שי.ד. בחרה במפגיע שלא לבטלו ולאחר שהפרויקט הושלם ויחידות הדיור נמכרו.
[10: ממילא אין צורך לאמוד את פרק הזמן הרלוואנטי להודעה בנסיבות העניין.
בין אם הדבר נעשה במכוון, בין אם היה תוצאה של אילוצים נוספים (מה שלא הוכח), ובין אם נבע מחוסר תשומת לב, הרי שהתוצאה הונחתה על גנדור בדיעבד, בנגוד לתכליתו של סעיף 14 לחוק המכר לפיה יש לאפשר למוכר לשקול את אפשרויותיו לאחר שהתגלתה חוסר ההתאמה בנכס הנמכר.
] [14: לכאורה נידרש היה לבחון את גובה התקבולים גם ביחס לחלופה של 12 יחידות דיור שתוצאתה אמורה להיות נמוכה יותר.
...
בהתאם יש להוסיף שיעור זה לשיעור העלויות שנכון למועד דו"ח האפס ויתקבל ערך של 12,755,069 ₪ (תחשיב זה נעשה רק לצורך סיבור המסקנה הנגזרת מתחשיב תמיר ולכן ניתן להסתפק בהערכה גסה זו).
נוכח כך, לא ניתן משקל לטענה זו. סיכום טענות י.ד. לאי תחולת ההסכם השני או לביטולו נדחות.
כך גם נדחית האפשרות לזכאות לפיצוי בשל חריגת תכנית גנדור מתקנון התב"ע. גזירת התשלום הנוסף מהתכנית החדשה אינה תואמת את כוונת הצדדים (הפחתת 42% בשטחי הדירות הרלוונטיות לעומת הפחתת 18% בכלל שטחי הבניה).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת פורד, דין העתירה להדחות באשר אין היא מגלה עילת היתערבות בהחלטת ועדת המכרזים, המצויה בגרעין הקשה של שיקול דעתה המקצועי.
מנהלה של פורד הבהיר כי אמנם חשש שהצעתו גבולית, אך לשם שמירה על מוניטין החברה ועל יחסי עבודה טובים עם משרד הבטחון, ועל מנת להתבסס בתחום פינוי פסולת, היא תיתן את השרות הטוב ביותר אף אם תיאלץ לספוג הפסדים כלכליים מיזעריים.
בבר"ם 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (פורסם במאגרים 22.11.2010) ציין השופט חנן מלצר שהצעה גירעונית היא ככלל הצעה אשר נחזית בעיני עורך המיכרז כנמוכה באופן בלתי סביר מהאומדן עד כדי כך שעולה חשש שהמציע אף אם הגיש הצעתו בתום לב, לא יוכל לעמוד בהצעתו או יבצע את העבודות נושא המיכרז באיכות ירודה (בפיסקה 21).
עם זאת ציין בית המשפט בעיניין רון עבודות עפר ש"כאשר מוגשת הצעה גירעונית על-ידי מישתתף במיכרז צבורי אל לה לועדת המכרזים להכריז עליה כזוכה, גם אם היא ההצעה הזולה מבין ההצעות שנתקבלו, טרם שחקרה ודרשה בה ובחנה אותה בציציותיה על מנת לוודא כי אין מדובר בהצעה הנגועה בחוסר סבירות ובחוסר הגינות מנקודת ראותו של המזמין במובן זה שהמציע, אף שהוא להוט לזכות במיכרז, אין לו את הכושר, הניסיון או היכולת לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו במחיר שהציע [.
בהחלטה צוין כי "לאחר בחינת הדברים הועדה החליטה כי התחייבות החברה לעמוד בהצעה לצד היתרשמות נציגי המשרד מיכולתה של החברה לספק את הצרכים כפי שנדרשו במיכרז (וכן לאור כך שהצעת החברה היתה גבוהה מהאומדן), היוו את הכלים שהיו בפני הועדה לבחון ולאשרר את היכולת של החברה הזוכה לעמוד בהצעתה. ועדת המכרזים לא באה להחליף אנשי מיקצוע חצוניים, כל אחד בתחומו, אשר נתנו את התייחסותם המקצועית בנידון" (נספח 1ב לתשובת המשיבה 1).
...
גם לא שוכנעתי כי ההצעה מבוססת על הנחות לא נכונות, מה גם שפורד זומנה לדיון במסגרתו הובהר להנחת דעת הוועדה כי תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
לא שוכנעתי כי החלטת ועדת המכרזים לוקה בחוסר סבירות ולא מצאתי מקום להתערב בשיקול הדעת שהפעילה.
סוף דבר מהנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן נטען על ידי העותרת כי משרד הבטחון אפשר למשיבות 2-4 להמשיך ולנהל מו"מ עם בעלי המחירונים לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות ואף כפה על בעלי המחירונים, בלחץ פסול באמצעות פניית משרד הבטחון ליבואנים ביום 18/9/22, למשוך את מכתביהם שבהם לא גיבו את הצעות המשיבות 2-4.
לא זו אף זו, בהסכם בין העותרת ליבואן ובעל מחירון חברת מתיאל ,מיום 9/5/22 שהומצא על ידי המשיבה 2 ולא על ידי העותרת שלא גילתה אותו, שכותרתו "הצהרה על אחוז הנחה בלעדי למשווק במיכרז" , נאמר שהצדדים מעוניינים לשתף פעולה באופן בלעדי למשך כל פעילות המיכרז ושהספק מתחייב לתת אך ורק למשווק בלבד (דהיינו לעותרת) אחוז הנחה בלעדי מאקסימאלי אשר יהיה גבוה יותר לעומת אחוז ההנחה שקבלו מהספק המשווקים האחרים .
בכל מקרה, גם אם מדובר לא בבלעדיות , הרי ,לכל הפחות, מדובר במתן הנחה בלעדית לעותרת, שהיא ההנחה הגבוהה ביותר שניתנת למציעה במיכרז, כשהדבר מביא לכך שרק העותרת יכולה לזכות במחירונים אלו וזו הפרה בוטה של סעיף 3.23.2 לנספח 140 ,המהוה חלק מתנאי המיכרז המפנה לנספח זה ומאמץ את תנאיו, באופן שהמציע (העותרת) היה מעורב בניסיון להניא מציע אחר מלהגיש הצעות במיכרז (משהיבואנים ששלחו את המכתבים המוזמנים סירבו לתת גיבוי למציעות האחרות) או בניסיון לגרום למציע אחר להגיש הצעת מחיר גבוהה או נמוכה יותר מהצעת המציע ,שזה מה שקרה בפועל.
אי עמידה בתנאי המהותי -9ו במיכרז: אני סבור שיש לפרש תנאי זה ,ככתבו וכלשונו ,במובן הלשוני המצמצם שדורש שיהיה גיבוי ותאום עם היבואן טרם הגשת ההצעה למכרז ,כשאין לאפשר גיבוי שכזה בדיעבד ואין לקבל את הפרשנות היצירתית של המשיבות 1-4 שמדובר בדרישה לתאימות בפועל של אחוזי ההנחה שהוצעו עם האומדן והתאמה לתנאי השוק (דהיינו, קליעה לאומדן שנקבע על ידי משרד הבטחון) .
...
ואכן, כפי שציין משרד הביטחון ,בהחלטתו ,יש כאן אחריות משותפת להתנהלות הלא תקינה בהליך המכרזי , ואני אוסיף שיש אחריות משותפת ל"זיהום" המכרז , ברם בעוד ועדת המכרזים של משרד הביטחון סברה שזה מביא רק להסרת מחירונים מסויימים שלא ניתן להם גיבוי יבואן בדיעבד ,אני סבור שועדת המכרזים הקלה מידי עם הפגיעה בהליך המכרזי בשוויון ובתחרות וביצעה גם פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם עקרונות אלו והיה עליה לבטל את המכרז לאחר שגילתה את ההתנהלות הבעייתית והלא ראויה שהייתה והכשלים והפגמים שהיו ולא להסתפק ,כפי שנקבע בהחלטתה, בהסרת מחירונים בודדים.
התוצאה ותקופת הביניים: לכן, בסופו של יום, לאור הפגמים הרבים שנפלו בהליך המכרזי , "זיהומו" , התנהלות הצדדים והפגיעה המהותית בשוויון ובתחרות ,אין מנוס מביטול המכרז במקרה זה. לאור התוצאה הנ"ל ,יש לבחון מה ההסדר שיחול בתקופת הביניים עד לפרסום מכרז חדש וקביעת זוכים במכרז זה באופן שניתן יהיה להתחיל ,באמצעות הזוכות החדשות במכרז, לספק את התשורות נשוא המכרז החדש לחיילים ולאנשי הביטחון.
לא ניתן להתעלם מכך שלמעשה כבר במשך כ-8 חודשים אין התקשרויות לפי המכרז החדש ונמצאו מספר פתרונות חלופיים , גם אם אינם מטיבים, שלפיו השוק מתנהל בפועל ואני סבור שבמקרה זה מדובר ברע במיעוטו ויש להמשיך בכך עד לבחירת זוכים חדשים במכרז החדש שניתן יהיה להתקשר עמם על פי המכרז החדש ,כשבכל מקרה ,כאמור ,לאור קביעתי שמדובר בתקופת ביניים של שנה מהיום ולאור עמדות הצדדים ,לא קיימת גם חלופה מעשית אחרת לפי הזכיה במכרז הנוכחי, שהיא כאמור גם לא ראויה לטעמי במקרה זה. לכן, בתקופת הביניים ,שאני קובע אותה למשך שנה מהיום, על משרד הביטחון לכלכל ולתכננן מראש את צעדיו ואת לוח הזמנים לתהליך המכרזי החדש שיתבצע בתקופת הביניים ,ולבצע הליך זה כך שבתום תקופת ביניים זו , בעוד שנה מהיום, יהיו זוכים במכרז החדש עימם ניתן יהיה לבצע התקשרויות מכוח המכרז החדש ,כשעד אז ימשיך לחול המצב הנוכחי כיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לאחר שהסתיים המועד להגשת ההצעות, קיבל המבקש הודעה לבוא לקבל לידיו את השיק הבנקאי, מאחר וכונסי הנכסים החליטו לבטל את המיכרז לאור ההצעות הנמוכות שהתקבלו.
המבקש אף לא הצביע על חובה כלשהיא בדין לכפות את קיום ההתמחרות.
ראו בעיניין זה את החלטת בית המשפט העליון בעע"מ 8328/02 יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה בע"מ נ' ערים חברה לפיתוח ערוני בע"מ, נח(1) 145 (2003) (להלן: "עניין יאיר"); שם בית המשפט דחה את הבקשה לקיום המיכרז שכן המשיבה פטרה את עצמה כאשר הבהירה במסמכי המיכרז שאין כי מתחייבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר או כל הצעה אחרת: "ככלל, נחשב המיכרז הזמנה להציע הצעות; המשתתפים בו הם מציעים; בעל המיכרז הוא איפוא הניצע והודעת הזכייה שמוסר בעל המיכרז למציע היא קיבול של הצעתו (ראו ע"א 431/82 חסיד נ' פרזות, חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ [2]).
נראה כי הכללת סעיף מפורש זה במסמכי המיכרז מגלה איפוא את אומד-דעתו של בעל המיכרז, הניצע, ובעניינינו – המשיבה, ולפיו אין כל הכרח שתנתן הודעת זכייה על-ידי בעל המיכרז, משמע קיבול, דוקא למציע אשר הצעתו תהיה הגבוהה ביותר.
...
לאור האמור, דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו