מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כניסת עובדים זרים לישראל לצורך השתלמות

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת תשובת המשיבים לבקשת רשות העירעור הורה בית הדין על איחוד הדיון בבקשות ועל מתן רשות ערעור "אך ורק בשאלת היחס שבין חובת מעסיק בענף הניקיון להפקיד תשלומים בגין עובדיו לקרן הישתלמות לבין הוראות חוק עובדים זרים ... החלות על עובדים זרים שהם מסתננים' כהגדרתם בחוק בכלל והוראות סעיפים 1יא(ו) ו – 1יא1(א) לחוק בפרט". נוכח השאלה המתעוררת בתיק הורה בית הדין על צירוף הצדדים להסכם הקבוצי בענף הניקיון – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) וארגון חברות הניקיון בישראל (להלן – האירגון) – כמשיבים נוספים בהליך.
לגישתם, מלשון החוק, מתכליתו ומעקרונות יסוד של דיני העבודה עולה כי תיקון 18 לא נועד להפחית את עלויות העסקתם של העובדים הזרים ולפגוע בהם, כך שהוראות תיקון 18 אינן גורעות מחובת המעסיקים בענף הניקיון לשלם תשלומים נוספים בגין הישתלמות.
בפתח דברי ההסבר להצעת החוק הובהר לפיכך כי "החוק המוצע מטרתו למנוע הסתננות לישראל ולהבטיח את יציאתם של מסתננים ועובדים זרים אחרים מישראל כדין ובמועד". פרק ב' לחוק המתקן, אשר כותרתו "פקדון להבטחת יציאתם של מסתננים מישראל והגברת האכיפה", שולב כתיקון 18 בחוק עובדים זרים וניכנס לתוקף לאחר הקמת חשבון הפקדון (ראו: סעיף 9 לחוק המתקן).
...
משכך, העובדים זכאים לקבלת התשלומים ודין הערעורים להידחות.
סוף דבר – ניתנה רשות ערעור בבר"ע 52980-11-20, בבר"ע 53169-11-20 ובבר"ע 36139-12-20.
כל ארבעת הערעורים נדחים.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת תשובת המשיבים לבקשת רשות העירעור הורה בית הדין על איחוד הדיון בבקשות ועל מתן רשות ערעור "אך ורק בשאלת היחס שבין חובת מעסיק בענף הניקיון להפקיד תשלומים בגין עובדיו לקרן הישתלמות לבין הוראות חוק עובדים זרים ... החלות על עובדים זרים שהם מסתננים' כהגדרתם בחוק בכלל והוראות סעיפים 1יא(ו) ו – 1יא1(א) לחוק בפרט". נוכח השאלה המתעוררת בתיק הורה בית הדין על צירוף הצדדים להסכם הקבוצי בענף הניקיון – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) וארגון חברות הניקיון בישראל (להלן – האירגון) – כמשיבים נוספים בהליך.
לגישתם, מלשון החוק, מתכליתו ומעקרונות יסוד של דיני העבודה עולה כי תיקון 18 לא נועד להפחית את עלויות העסקתם של העובדים הזרים ולפגוע בהם, כך שהוראות תיקון 18 אינן גורעות מחובת המעסיקים בענף הניקיון לשלם תשלומים נוספים בגין הישתלמות.
בפתח דברי ההסבר להצעת החוק הובהר לפיכך כי "החוק המוצע מטרתו למנוע הסתננות לישראל ולהבטיח את יציאתם של מסתננים ועובדים זרים אחרים מישראל כדין ובמועד". פרק ב' לחוק המתקן, אשר כותרתו "פקדון להבטחת יציאתם של מסתננים מישראל והגברת האכיפה", שולב כתיקון 18 בחוק עובדים זרים וניכנס לתוקף לאחר הקמת חשבון הפקדון (ראו: סעיף 9 לחוק המתקן).
...
משכך, העובדים זכאים לקבלת התשלומים ודין הערעורים להידחות.
סוף דבר – ניתנה רשות ערעור בבר"ע 52980-11-20, בבר"ע 53169-11-20 ובבר"ע 36139-12-20.
כל ארבעת הערעורים נדחים.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת תשובת המשיבים לבקשת רשות העירעור הורה בית הדין על איחוד הדיון בבקשות ועל מתן רשות ערעור "אך ורק בשאלת היחס שבין חובת מעסיק בענף הניקיון להפקיד תשלומים בגין עובדיו לקרן הישתלמות לבין הוראות חוק עובדים זרים ... החלות על עובדים זרים שהם מסתננים' כהגדרתם בחוק בכלל והוראות סעיפים 1יא(ו) ו – 1יא1(א) לחוק בפרט". נוכח השאלה המתעוררת בתיק הורה בית הדין על צירוף הצדדים להסכם הקבוצי בענף הניקיון – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) וארגון חברות הניקיון בישראל (להלן – האירגון) – כמשיבים נוספים בהליך.
לגישתם, מלשון החוק, מתכליתו ומעקרונות יסוד של דיני העבודה עולה כי תיקון 18 לא נועד להפחית את עלויות העסקתם של העובדים הזרים ולפגוע בהם, כך שהוראות תיקון 18 אינן גורעות מחובת המעסיקים בענף הניקיון לשלם תשלומים נוספים בגין הישתלמות.
בפתח דברי ההסבר להצעת החוק הובהר לפיכך כי "החוק המוצע מטרתו למנוע הסתננות לישראל ולהבטיח את יציאתם של מסתננים ועובדים זרים אחרים מישראל כדין ובמועד". פרק ב' לחוק המתקן, אשר כותרתו "פקדון להבטחת יציאתם של מסתננים מישראל והגברת האכיפה", שולב כתיקון 18 בחוק עובדים זרים וניכנס לתוקף לאחר הקמת חשבון הפקדון (ראו: סעיף 9 לחוק המתקן).
...
משכך, העובדים זכאים לקבלת התשלומים ודין הערעורים להידחות.
סוף דבר – ניתנה רשות ערעור בבר"ע 52980-11-20, בבר"ע 53169-11-20 ובבר"ע 36139-12-20.
כל ארבעת הערעורים נדחים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש מאי 2017 ניכנס לתוקף תיקון 18 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") מכוחו על מעסיק של עובד "מסתנן" להפקיד בגינו תשלומים לחשבון פקדון בשיעור 36% מהשכר, מהם ישולמו 16% על ידי המעסיק ו – 20% ינוכו משכר העובד.
] משכך על הנתבעת לשלם לתובעת, אשר עזבה את ישראל, סך של 9,566 ₪.
קרן הישתלמות עבור התקופה שבין אי השיבוץ לעבודה ועד הלידה לטענת התובעת בתקופה המזכה, בת 3 חודשים עד למועד המשוער ללידה ובשלושת החודשים שלאחר חופשת הלידה הייתה התובעת זכאית להפקדות לקרן הישתלמות בסך 2,289 ₪ (6 חודשי זכאות X 4,840 ₪ שכר חודשי ממוצע בשלושת החודשים המלאים האחרונים לעבודתה בתוספת דמי הבראה X 7.5%).
...
בנסיבות סיום יחסי העבודה ובהתחשב בהשתלשלות העניינים טרם היציאה לחופשת לידה, והגשת התביעה עוד במהלך תקופת הלידה וההורות, אין כל הצדקה במקרה זה לחייב את התובעת בפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ועל כן דין תביעת הנתבעת לקיזוז הודעה מוקדמת להידחות.
סוף דבר.
הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

משאין חולק כי התובע לא היה מומחה בתחומו שהרי הוא בא ללמוד מומחיות ולא ללמדה, ומשלא נטען וממילא לא הוכח, כי מדובר במומחיות החסרה בישראל, אין התובע ניכנס כלל בגדר הגדרת "עובד זר מומחה" ואין ללמוד דבר מהוראות נוהל זה לגביו.
התובע אישר כי לא עזב את העבודה בבית החולים ואת מסלול ההשתלמות ואף אישר כי בשנת 2018 חתם על טופס "התחייבות במסגרת בקשה להשתלמות ברפואה עובד זר" (נספח ח' לתצהיר גב' כהן) שבו הוסכם כדלקמן: "1. אני הח"מ, ד"ר סראין מונטרו נושא דרכון זר מקסיקו G04265072 מבקש להשתלם במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי (להלן: "המיכרז") בתחום רפואת אורתופדית (להלן: "הרופא") הוסבר לי, כי המיכרז במרכז רפואי אוניברסיטאי, מעוניין לתמוך בפרויקט הכשרה של רופאים משתלמים זרים, לבנות יכולות מקצועיות לרופאים זרים (להלן: "הפרויקט") ועל כן המרכז הרפואי ניאות לקבלני לפרויקט לבקשתי וזאת ללא תשלום מצידי של דמי שכר לימוד/הישתלמות, לתקופת היותי משתלם בפרויקט.
ד"ר לובל טען, כי התובע הגיע באמצעות אנשים שהגיעו מאוניברסיטת מונטריי וכאשר היתקבל לתוכנית הובהר לו במדויק מה החובות והזכויות שלו כמו גם הובהר שלא יהיה זכאי לשכר בגין ההשתלמות.
...
משהמבחן המקדמי מצביע על כך כי אין מדובר בהתקשרות לביצוע עבודה אלא בהתקשרות לביצוע השתלמות ומשישנם הבדלים בסמכויות התובע וחובותיו אל מול סמכויותיהם וחובותיהם של מתמחים מן המנין, מצאנו כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו כי נקשרו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד-מעסיק וכי הוא זכאי לתשלום שכר או זכויות בגין פעילותו במסגרת המחלקה האורתופדית בבית חולים ברזילי.
על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.
התנהלות זו עולה כדי חוסר תום לב. בנסיבות אלה, מצאנו כי על התובע לשאת בהוצאות ההליך בסך של 20,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו