משאין חולק כי התובע לא היה מומחה בתחומו שהרי הוא בא ללמוד מומחיות ולא ללמדה, ומשלא נטען וממילא לא הוכח, כי מדובר במומחיות החסרה בישראל, אין התובע ניכנס כלל בגדר הגדרת "עובד זר מומחה" ואין ללמוד דבר מהוראות נוהל זה לגביו.
התובע אישר כי לא עזב את העבודה בבית החולים ואת מסלול ההשתלמות ואף אישר כי בשנת 2018 חתם על טופס "התחייבות במסגרת בקשה להשתלמות ברפואה עובד זר" (נספח ח' לתצהיר גב' כהן) שבו הוסכם כדלקמן:
"1. אני הח"מ, ד"ר סראין מונטרו נושא דרכון זר מקסיקו G04265072 מבקש להשתלם במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי (להלן: "המיכרז") בתחום רפואת אורתופדית (להלן: "הרופא")
הוסבר לי, כי המיכרז במרכז רפואי אוניברסיטאי, מעוניין לתמוך בפרויקט הכשרה של רופאים משתלמים זרים, לבנות יכולות מקצועיות לרופאים זרים (להלן: "הפרויקט") ועל כן המרכז הרפואי ניאות לקבלני לפרויקט לבקשתי וזאת ללא תשלום מצידי של דמי שכר לימוד/הישתלמות, לתקופת היותי משתלם בפרויקט.
ד"ר לובל טען, כי התובע הגיע באמצעות אנשים שהגיעו מאוניברסיטת מונטריי וכאשר היתקבל לתוכנית הובהר לו במדויק מה החובות והזכויות שלו כמו גם הובהר שלא יהיה זכאי לשכר בגין ההשתלמות.
...
משהמבחן המקדמי מצביע על כך כי אין מדובר בהתקשרות לביצוע עבודה אלא בהתקשרות לביצוע השתלמות ומשישנם הבדלים בסמכויות התובע וחובותיו אל מול סמכויותיהם וחובותיהם של מתמחים מן המנין, מצאנו כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו כי נקשרו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד-מעסיק וכי הוא זכאי לתשלום שכר או זכויות בגין פעילותו במסגרת המחלקה האורתופדית בבית חולים ברזילי.
על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.
התנהלות זו עולה כדי חוסר תום לב.
בנסיבות אלה, מצאנו כי על התובע לשאת בהוצאות ההליך בסך של 20,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
