כניסת זרים לישראל לצורכי שיקום

העובד הזר שהועסק ניכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול והוא מסתנן כהגדרתו בחוק עובדים זרים.

בתוך מיתחם הענישה ההולם, על בית המשפט לגזור את העונש המתאים לנאשם, בהיתחשב בנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה ורשאי הוא לחרוג ממיתחם העונש ההולם בשל שקולי שקום או הגנה על שלום הציבור.

...

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב למתחמי ענישה שנקבעו במקרים דומים, סבורני כי מתחמי הענישה שנתבקשו ע"י המאשימה, ביחס לכל אחד מהנאשמים וביחד לכל אחת מהעבירות בהן הורשעו, סבירים ונמצאים בהלימה לחומרת העבירה ולמשך ביצועה.

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב למתחמי ענישה שנקבעו במקרים דומים, סבורני כי מתחמי הענישה שנתבקשו ע"י המאשימה, ביחס לכל אחד מהנאשמים וביחד לכל אחת מהעבירות בהן הורשעו, סבירים ונמצאים בהלימה לחומרת העבירה ולמשך ביצועה.

ביחס לעונש הספציפי הראוי לכל אחד מהנאשמים, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי העונשים הראויים במקרה זה הם כדלקמן: ביחס לנאשמת 1 – קנס בסך 30,000 ₪ בגין עבירה של העסקה שלא כדין וקנס בסך 10,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי; ביחס לנאשמים 2 ו- 3 – קנס בסך 13,000 ₪ על כל אחד מהם.

גזר-הדין הוטל על המשיב, על יסוד הרשעתו, על-פי הודאתו, בעבירת ניסיון להסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין – לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בשילוב סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלה, מהו הרף התחתון של מיתחם הענישה ההולם בעבירת ניסיון הסעת תושב זר שביצע המשיב, סבורים אנו, כי למרות הליך השקום שעבר המשיב, הרי שלנוכח עברו הפלילי בעבירה של הסעת תושב זר שבעטייה נידון בעבר למאסר בעבודות שירות, ובצוע העבירה הנדונה שעה שמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו, העונש המתאים בעיניינו אמור לכלול רכיב של מאסר בפועל, למצער בעבודות שירות, אגב הפעלת המאסר על-תנאי; וכך נורה.

...

לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את ערעור המדינה באופן חלקי.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלה, מהו הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם בעבירת ניסיון הסעת תושב זר שביצע המשיב, סבורים אנו, כי למרות הליך השיקום שעבר המשיב, הרי שלנוכח עברו הפלילי בעבירה של הסעת תושב זר שבעטייה נידון בעבר למאסר בעבודות שירות, וביצוע העבירה הנדונה שעה שמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו, העונש המתאים בעניינו אמור לכלול רכיב של מאסר בפועל, למצער בעבודות שירות, אגב הפעלת המאסר על-תנאי; וכך נורה.

על-יסוד האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן שרכיב השירות לתועלת הציבור יבוטל; יוטל על המשיב רכיב של מאסר בפועל של שלושה חודשים; ויופעל המאסר על-תנאי של שלושה חודשים מת"פ 29221-04-12 בבית-משפט השלום בנצרת.

על כך הוסיף שהתביעה מונחית להגיש כתב אישום בגין עבירת שב"ח של תושב איו"ש שניכנס לישראל לצרכי פרנסה רק בפעם הרביעית, לאחר שב-3 הפעמים הראשונות הוא יגורש.

נכון הדבר שהסדר חקיקתי דומה אינו בנמצא לגבי אדם שהכניס תושב זר לארץ, אולם תפקידו של בית המשפט הוא למלא חסר זה בכלים המשפטיים העומדים לרשותו, ואל לו לעצום עיניו אל מול התופעה שדומה שהולכת ומתרחבת, כפי שיעידו עשרות התיקים המוגשים לבית המשפט בעיניין זה חדשים לבקרים, בהם אזרחי מדינת ישראל שמים את טובתם האישית בראש מעייניהם, ומסייעים לתושבים הזרים לגנוב את גבולות הארץ.

בהיעדר טעמי שקום מיוחדים, ובשים לב לחומרת המעשים בהם הורשע, אין כל סיבה לעשות כן, בפרט כאשר כל חריגה שתעשה עלולה לפגוע ביתר שקולי הענישה, ובפרט שיקול הרתעת הרבים.

...

לאחר שעיינתי בגזרי הדין ופסקי הדין שהוגשו מטעם ב"כ הנאשם, מצאתי שאין בהם כדי לסייע לו, זאת מסיבות שונות אליהן אתייחס להלן בקיצור נמרץ.

נוכח כל האמור, לא נותר אלא לשוב ולקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה שלפניי נע בין 2 ל-5 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות.

סוף דבר לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, במגבלות שנקבעו על ידי הממונה על עבודות השירות.

רקע הנאשם הודה והורשע ביום 8.12.22 בעבירה של הסעה שלא כדין של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל , תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 28.3.22 הסיע הנאשם ברכב תושב שטחים ששהה במדינת ישראל ללא אישורי כניסה כחוק, ממחסום מיתר לכיוון באר שבע.

כך או אחרת, בעבירות מסוג זה, המבוצעות, תוך הפעלת שיקול ראציונלי, שלא על יסוד היתמכרות כלשהיא, על ידי אנשים שלרוב הנם נעדרי עבר פלילי, הרי שסוגיית השקום גם אם לא בלתי רלוואנטית, הנה על פניה בעלת משקל פחות ביחס לאנטרס הצבורי.

...

אם כן, הנאשם לא עמד בתנאים המצטברים הנחוצים לביטול הרשעתו, ואני דוחה את בקשתו לבטל את הרשעתו.

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין מאסר קצר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 7 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

גזירת העונש לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות באולם הקונכיה ומגרשי ספורט – חברת כיוונים ברחוב האצ"ל 2 באר שבע, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

לאור כל האמור אני מטיל על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.9.23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו, או 10 ימי מאסר תמורתו.

באשר לפסיקה שאליה הפניתה ההגנה, הרי שבת"פ (קריות) 29638-08-14 מדינת ישראל נ' שושן [טרם פורסם במאגרים המשפטיים] (18.01.2015), דובר בנאשם האוחז באמתחתו עבר פלילי עשיר, בעל רקע פסיכיאטרי והתמכרותי אשר הורשע בעבירה של התפרצות למגורים כדי לגנוב וגניבה של שטרות כסף ישנים, כששם בית המשפט מצא לסטות לקולה ממיתחם העונש הראוי לאור שקולי שקום ומצבו הנפשי של הנאשם; בת"פ (חדרה) 27347-12-13 מדינת ישראל נ' בדש [פורסם בנבו] (03.06.2015), דובר בנאשם אשר הורשע בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה, בכך שהלה פתח את חלון פינת האוכל בכוח ניכנס לבית, וגנב מתוכו טלויזיה ושלטים תואמים.

בקליפת אגוז יוזכר כי הטעמים לכך נעוצים בכך שמעמדו החוקי בישראל של הנאשם אינו נהיר בהיעדר מיסמכי זהוי, תוך שהממונה אינו מחליף את שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים לכך בעיניין מתן היתר לנתינים זרים להכנס לשטחי ישראל כדין; רופא מטעם הממונה מנוע מלהגיש חוות דעת בדבר כשירותו של הנאשם לבצוע העבודות בהיעדר חוות דעת מטעם הרופא המטפל בנאשם (משהנאשם לא הסדיר את חברותו בקופת חולים); הנאשם אנו מבוטח בביטוח מתנדבים בביטוח לאומי ביחס לתביעות נזיקין עתידיות; וממילא לא ניתן במקרהו של הנאשם לאכוף את ביצוע העונש מקום שבו יחליט הנאשם שלא להתייצב לביצועו ולא ניתן ליישם את הוראות החוק באשר למשלוח דואר או ליישם את חזקת המסירה.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעניין זה, ועיינתי עיין היטב באמור בהודעת הממונה על עבודות השירות, מצאתי להורות כי את עונש המאסר שייגזר על הנאשם – הלה ירצה מאחורי סורג ובריח, וזאת מן הנימוקים שלהלן.

בנסיבות אלו, ומשהנאשם הוכיח בהתנהגותו כי הוא איננו זכאי לפריבילגיה בדמות ביצוע המאסר בעבודות שירות, אין מנוס מלקבל את עתירתה העונשית של המאשימה ולקבוע כי עונש המאסר שיושת על הנאשם ירוצה מאחורי סורג ובריח.

משכך הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשים מאסר בפועל.

הנני מורה על צו עיכוב יציאתו של הנאשם מן הארץ.