חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כניסת גוף זר לעין עקב תאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין תאונה שאירעה לו, לטענתו, בזמן עבודה ביום 23.8.14, במהלכה חדר לעינו הימנית גוף זר. תביעתו נדחתה ועל כך התביעה שבפנינו.
בתלונת התובע נרשם: "לדבריו היום בביתו ניכנס גוף זר לעינו הימנית". בסיכום הקבלה נרשם: " לאחר הוצאת גוף זר - חבישת העין עם סילוקסן..." ביום 24.8.14 בשעה 9:21 ביקר התובע אצל ד"ר זילברברג מרגריטה, רופאת קופ"ח, בסיבת הביקור נרשם: "בלילה היה במיון עיניים עקב פציעה לפני חודש ימים. עדיין כאבים בעין פצוע. ביקשתי להעביר מכתב שיחרור ממיון". התובע הופנה למעקב רופא עיניים.
...
לאחר ששקלנו הראיות שבאו בפנינו ולרבות התיעוד הרפואי הנוגע לתובע, לא הרים התובע את הנטל לשכנענו בדבר קיומה של תאונת העבודה הנטענת ודין התביעה להידחות.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

עיקר טענות הנתבע התובע לא הוכיח כי ביום 25.5.16 או בכל מועד אחר ניכנס לעינו הימנית גוף זר. טענתו של התובע מסתכמת ב"תחושה" שלטענתו חש; תחושה פנימית אינה "ארוע תאונתי" ואינה יכולה להוות הוכחה להתרחשות ארוע תאונתי בעבודה.
כמו כן, בית הדין מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה (ראו גם עב"ל (ארצי) 680/07 אנעאמה עבדללה נ' המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 13.12.2008) (פורסם בנבו); עב"ל (ארצי) 295/06 קאסם מוחמד כעביה נ' המוסד לביטוח לאומי, ׁ(ניתן ביום 10.5.2007) (פורסם בנבו)).
...
המסקנה מהאמור לעיל הינה, כי התובע לא הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה ביום 25.5.16.
אוסיף ואציין, כי לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים ולנוכח המסקנה העולה מהרישומים הרפואיים שלפיה תחושת הגוף הזר קדמה לסיור המדורות, לא מצאתי מקום להורות על מינוי מומחה רפואי לצורך התייעצות בדבר סבירות האפשרות כי תחושת הגוף הזר שחש התובע במהלך סיור המדורות נבעה מגוף זר שלא ניתן לראותו ואשר חדר לעינו של התובע.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 15.10.15 דחה בית הדין קמא את תביעת המערער להכיר בפגימה, שממנה הוא סובל בעינו, כפגיעה בעבודה, וזאת בהסתמך על חוות דעת המומחה.
ד"ר פרידלנד השיב על השאלות כדלקמן: "לתובע שספק חדר או לא חדר גוף זר לעינו השמאלית בתאונת העבודה מיום 19.8.2008 היו תלונות לא ספציפיות של צריבה בשתי העיניים וטשטוש ראיה. בבדיקתו הראשונה ואו השנייה אובחן כסובל מדלקת לחמית CONJUNCTIVITIS וטופל שמרנית בהתאם. בביקורים החוזרים כבר לא הייתה כל עדות לדלקת הקלה המתוארת בעקבות התאונה. בהמשך היו תלונות עקב ממצא לא ספציפי של בלפריטיס דלקת עפעפיים.
כל ניסיון לקשר בין שני הדברים הוא ממש עלבון לאינטליגנציה! העובדה היחידה שבאה בחשבון (אולי?) היא הממצא של דלקת קלה למספר ימים שקרתה בעקבות המאורע של כניסת גופים זרים לעין בתאונת העבודה המדוברת.
...
דיון והכרעה לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיון בנימוקיהם בכתב, ובכלל החומר המצוי בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
נעמוד להלן על הנימוקים שהביאונו למסקנה זו. לב הערעור הוא הטענה לפיה יש לפסול את חוות דעת המומחה שמינה בית הדין ולמנות מומחה נוסף.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בהעדר עילה לפסלות חוות דעת המומחה, ובעקבות כך אין מקום למינוי מומחה נוסף, ולנוכח האמור בחוות הדעת לפיו אין בנסיבות העניין קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה בעינו של המערער, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, במהלך ביצוע העבודות התבקש לבצע פירוק תיקרה מבלי שסופקו לו משקפי מגן לעיניים ולפיכך ניכנס לעינו הימנית גוף זר, והוא נפגע, נזקק לקבלת טפול רפואי ונותרה לו נכות צמיתה.
בטופס ב/ל 250 שנחתם על ידי מחמוד אגבאריה ביום 12.11.2016 ונושא חותמת מצוין כי "תוך כדי עבודה בתפסנות ופרוק, ניכנס גוף זר לעין ימין". לאור האמור בעדות התובע, עדותו של מאהד אגבאריה, עדותו של שרון אייל, המסמכים הרפואיים וטופס בל/250 אני קובעת כי לתובע ארעה תאונת עבודה ביום 31.10.16 ובה ניכנס גוף זר לעינו כשעסק בפרוק תיקרה.
...
לטענת הנתבעות, יש לדחות את התביעה כיוון שהתובע לא הוכיח את עצם קרות התאונה ונסיבותיה.
לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ישנן פעמים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או ההיפך (ע"א  אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986) .
לאור האמור, אני קובעת כי נכותו הרפואית של התובע זהה לנכותו התפקודית.
לאחר ששקלתי את נסיבות התרחשות התאונה, שיעור הנכות המיוחסת לתאונה ומשך זמן ההיעדרות של התובע מעבודתו, אני סבורה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 50,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 29.5.2022 הועברו למומחה הרפואי שאלות הבהרה הבאות: האם מנגנון הארוע המתואר (כניסת שבבים לעין והוצאתם) גרם לנפיחות בקצה עפעף עליון ימין, כפי שהודגם בבדיקה מיום 5.9.2019? האם נכון כי בפרק הזמן שלאחר הארוע המתואר קיימות תלונות רציפות על תחושת גירוי וכאב בעניים בעטיים פנה התובע לבדיקות עיניים? לעניין זה הנך מופנה גם לסיכום ביקור מיום 12.5.2019 בו צוין – "תאונת עבודה עובד עם דיסק ניכנס לו גוף זר בשתי עינים נבדק על ידי רופא עיניים – אובחן עם שריטות בקרנית..." (ע' 35 לתיק הרפואי).
...
טענות הצדדים לטענת התובע, משקיימת הסכמה עובדתית בין הצדדים בין האירוע שהתרחש בנסיבות הנטענות והתובע נזקק לטיפולים רפואיים, ונגרם לו אי כושר חלקי, די בפגיעה פזיולוגית שנגרמה לו לאי כושר זמני כדי להכיר באירוע שבנדון כתאונת עבודה ודין התביעה להתקבל.
מסקנה זאת אינה סבירה בעליל שעה שהטיפול למעשה ניתן לו בגין שעורה.
ואכן, בתשובותיו לשאלות הבהרה קבע המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין במפורש כי "התובע נזקק לטיפול רפואי בטיפות ומשחה עקב הגירוי של העפעפיים. לסיכום לתובע נגרם אי כושר חלקי עקב הגירוי ועקב הצורך לשים משחה בעיניו". לא מצאנו טעם לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין.
אשר על כן, התביעה מתקבלת, שכן התובע הוכיח כי האירוע התאונתי מיום 2.5.2019 מהווה פגיעה בעבודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו