כללים לאופן הגשת הקלטה כראיה

כל ההקלטות של התובע המצויות בידי הנתבע – הנתבע אינו מכחיש את הרלבנטיות של ההקלטות לתביעה דנן, אולם העלה טענה כי יש מקום להתיר לו להגיש הקלטות אלה בשלב מאוחר יותר, לאחר הגשת ראיות התובע, בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן – הילכת סוויסה).

יחד עם זאת, התובע לא הציג טעם מספק לחריגה מהכלל באופן שיאפשר גילוי מסמכים הפוגע בפרטיותו של צד שלישי.

יתרה מזאת, גם אם אניח כי הראיות האמורות עשויות לסייע לתובע באופן כלשהוא להוכחות טענות, הרי שעל פניו הקשר בין הראיות הללו לבין המחלוקות בין הצדדים הוא קלוש ובהיתחשב בפגיעה הממשית בפרטיות צדדים שלישיים, אשר כרוכה מטבע הדברים בחשיפת נתונים כספים הנוגעים להם, סבורני כי הקשר האמור אינו מצדיק מתן צו כמבוקש.

...

לאחר שעיינתי בבקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים ספצפיים (להלן – הבקשה), בתגובה לבקשה, בתשובה לתגובה ובכל יתר המסמכים אשר בתיק, להלן החלטתי: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי.

יתרה מזאת, גם אם אניח כי הראיות האמורות עשויות לסייע לתובע באופן כלשהו להוכחות טענות, הרי שעל פניו הקשר בין הראיות הללו לבין המחלוקות בין הצדדים הוא קלוש ובהתחשב בפגיעה הממשית בפרטיות צדדים שלישיים, אשר כרוכה מטבע הדברים בחשיפת נתונים כספים הנוגעים להם, סבורני כי הקשר האמור אינו מצדיק מתן צו כמבוקש.

על כן הבקשה ברכיב זה נדחית.

כפי שיובהר להלן באופן תמציתי הנתבעת לא עמדה בנטל זה: עסקת היסוד הועלתה בתצהיר הנתבעת באופן סתמי וכללי ביותר כשהיא מנותקת הקשר נסיבתי עובדתי.

כשהועמדה על הסתירה בין התאריך שבו נוכחה לטענתה כי ספדי הונה אותה לבין התאריך המאוחר יותר שבו אישרה את השיקים בשיחה טלפונית עם התובע שהוקלטה ותמלילה הוגש כראיה מטעם התובע , לא נתנה תשובה משכנעת אלא טענה כי יכול להיות שבא כוחה התבלבל.

...

סוף דבר: סוף דבר הוא שהתביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום החוב שבתיק הוצאה לפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

בפסיקת בתי המשפט הכלליים נקבעו כללים לאופן הגשת הקלטה כראיה, לפיהם: "ניתן להגיש הקלטה כראיה כפוף לשלושה תנאים: תנאי טכני – הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; תנאי מהותי – המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; ותנאי פורמלי – הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (י, קדמי, "על הראיות", חלק שני).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, להלן החלטתי : בפניי בקשה להוצאת נספחים שצורפו לתצהיר התובע לתמיכה בתביעה שלו לתשלום פיצוי מכוח החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים").

כפי שיפורט להלן, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לפסול את הראיות.

בנסיבות כאמור אני קובעת כי תחת פסילת הראיות, המהוות חלק מהותי מהתביעה של התובע לפיצוי בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים (וזאת מבלי להביע עמדה לגופו של עניין), יוגש תצהיר משלים במסגרתו יקיים התובע את הדרישות כאמור.

בעיניין עע (ארצי) 36076-06-10 י.קל-לי תעשיות בע"מ – דמיטרי מלי (9.12.10)(להלן – עניין דמיטרי מלי), בית הדין הארצי עמד על הכללים הנוגעים לאופן הגשת הקלטה כראייה: "פסיקת בתי המשפט הכלליים קובעת כי ניתן להגיש הקלטה כראיה כפוף לשלושה תנאים: תנאי טכני – הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; תנאי מהותי – המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; ותנאי פורמלי – הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979 (י' קדמי, על הראיות – חלק שני, להלן – קדמי, עמ' 1141). בעיניין שלפנינו המחלוקת התגלעה ביחס לתנאי ה"טכני" בלבד, ולכן נתייחס להלן אליו בלבד.

...

טענות אלו של הנתבעת לא נתמכו ולו בראשית ראייה ומובן כי במצב דברים זה אין בידינו לקבל את טענות הקיזוז שהובאו בפנינו אשר דומה כי נטענו בעלמא.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 2,500 ₪.

הנתבעת טוענת, כי יש להוציא את תמלולי השיחות שהגישה התובעת מתיק בית הדין שכן ההקלטה והתמלול אינם עומדים בתנאים שנקבעו להגשת הקלטה, ולחילופין לקבוע כי משקלם הראייתי אפס.

אופן העברת ההקלטה לתימלול כפי שתוארו לעיל באופן בלתי מקצועי לחלוטין, פוסלים את קבילותה ואין ליתן להם משקל כלשהוא.

להלן ציטוט של התגובה המלאה אליה מתייחסת התובעת אשר ממנה למדה לטענתה, כי כרמלה פיטרה אותה מתוך מניעים זרים ורק בשל הסיכסוך האישי ביניהן, התגובה נרשמה על ידי עידן דוד שהיה המנהל שלה בנתבעת: "המון בהצלחה כרמלה שמח שהגעת לבית שלך שאת כל כך אוהבת ..(אימוג'י לבבות) עוד יותר שמח על מהלך ראשון מוצלח מאד (אימוג'י סמיילי בקריצת עין) בהצלחה והמון אהבה וים של הצלחות". על פי הכלל 'המוציא מחברו עליו הראיה', על התובעת מוטל נטל ההוכחה והשכנוע, כי האמירה של עידן דוד "מהלך ראשון מוצלח מאוד" מיוחסת לפיטורי התובעת ולא לעניין אחר.

...

" בנסיבות פיטוריה של התובעת ונוכח התרשמותנו מהתנהלות הנתבעת, לא מצאנו כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן אשר מצדיק פיצוי בגין עגמת נפש לתובעת, לפיכך התביעה בגין רכיב זה – נדחית.

לסיכום: תביעת התובעת מתקבלת בחלקה – הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק-דין זה, את הסכומים הבאים: יתרת פיצויי פיטורים - כאשר הסכום הכולל בגין פיצויי פיטורים המגיע לתובעת הינו 36,176 ₪ בניכוי כספים שכבר קבלה בפועל.

בהתחשב בכך, שרוב רכיבי התביעה נדחו, אנו קובעים כי הנתבעת תישא בתשלום הוצאות ושכ"ט בסך 4,500 ₪.