לגבי עבירת השכרות- נטען כי בית המשפט קמא טעה בקבעו כי נשמרה "שרשרת המוצג", כאשר גם אם נתעלם מהטענות לגבי בעיות בשרשרת שהועלו בפני בית המשפט קמא, שלגביהן ניתנה היתייחסות בהכרעת הדין; הרי שבית המשפט לא היתמודד עם העובדה שלא הוצגה בפניו כוסית דגימת השתן שנלקחה מהמערער והשקית האטומה שבה נארזה, ומכך שהמשיבה לא פעלה לפי "כלל הראיה הטובה ביותר", ללא כל סיבה; זאת הגם שבית המשפט העיר כי היה מקום להגשת המוצג וכי לא ניתנה סיבה מספקת להימנע מלעשות כן. עוד נטען, כי הופר הנוהל המשטרתי בדבר טפול בעבירות שיכרות, ולפיו יש להקפיד כי הנאשם לא יאכל, ישתה או יכניס דבר מה לפיו במשך 15 דקות, שכן לא נערך לכך רישום כדבעי ע"י השוטרים ונפלו סתירות בין דבריהם.
נוכח חומרת העבירות שעבר המערער, דהיינו השילוב שבין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשיכרות (סמים), ונוכח העבר המכביד של המערער בתחום הפלילי והתעבורתי, בהיתחשב גם בעובדה שהמערער לא הורתע מקיומו של מאסר מותנה שריחף מעל ראשו ומכך שנידון בתיק הקודם לעונש מאסר לריצוי בעבודות שרות, הרי שהעונש שהוטל עליו בתיק זה - 10 חודשי מאסר בפועל, אינו חמור כלל ועיקר.
...
אשר לערעור על הכרעת הדין, טען ב"כ המערער כי בית המשפט קמא שגה כשהרשיע את המערער, וכי יש להורות על זיכויו של המערער מכל העבירות שבהן הורשע, מהטעמים שיפורטו להלן, אשר כולם הועלו גם בפני בית המשפט קמא.
ויודגש, גם לו המערער לא היה מואשם בעבירה לפי סעיף 66 לפקודה, הוא היה מורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, שכן מדובר במי שנכח בבית המשפט ושמע שרישיונו נפסל למשך 36 חודשים, ולמרות זאת לא כיבד את החלטת בית המשפט וחזר לנהוג, תוך שהוא מסתמך על רשיון הנהיגה שהוצא לו בטעות (תוך שאף טען בפני השוטרים כי אינו מבין מדוע טוענים כלפיו שהוא נוהג בפסילה שהרי יש לו רשיון).
נוכח כל האמור, הערעור על הכרעת הדין נדחה.
לאור כל האמור, גם הערעור על גזר הדין נדחה.
