כיצד מחשבים פיצוי בגין פגיעה בכושר השתכרות

ההלכה הפסוקה הכירה בכך שניזוק זכאי להיות מפוצה בגין עצם הפגיעה בכושר הישתכרותו אף אם הוא חזר לעבודתו )ראו; ע"א 4837/92 "אליהו" חברה לבטוח נ' בורבה, פ"ד מט(2), 257 (1995) וכן ע"א 722/86 יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ"ד מג(3), 875 (1989)).

לכן ותוך לקיחה בחשבון את אופן תפקוד החייב היום בעבודתו, גובה השכר היום ותיפקודיות הנכויות, וכן צבר הנכויות, יש ליתן 70% מחישוב אקטוארי מלא לענין הנכות הנפשית והאורטופדדית ו50% מחשוב אקטוארי בכל הנוגע לנכות א.א.ג להלן חישוב הפסד הישתכרות לעתיד 182651=186.7957*7352*19%*70% 68666=186.7957*7352*10%*50% סך הכל -- 251,318 ₪ לכך יש להוסיך פנסיה- 31,414 כאב וסבל בשים לב לחומרת הארוע, הפגיעות שנגרמו לתובע, והתמודדות התובע עם פציעות אלה ערב התאונה ועד היום כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים, יש לפצות את התובע בסך של 100,000 ש"ח. עזרת זולת בשים לב לפגיעות התובע ובעיקר הפגיעה האורתופדית בשיעור של 10% במרפק, שיש בה כדי להשליך ישירות על תפקודו הפיסי של התובע בשל הכאבים וההגבלה התיפקודית כתוצאה מהפגיעה כפי שעולה מחות דעת שהובאה על ידי התובע ומהמסמכים הרפואיים, מצאתי מקום לקבע פיצוי עזרת זולת בסך של 50,000 ש"ח לעבר ולעתיד.

...

על כן איני נעתרת בשלב זה של ההליך לצווים נוספים, אף ללא תגובת הצד שכנגד .

על כן, יש לנכות דמי פגיעה סך של 5,246 שח. סוף דבר התביעה מתקבלת .

הנתבעים חייבים ביחד ולחוד בפיצוי התובע בסכומים הבאים: הפסד עבר 72,804 ₪ הפסד עתיד 246,732 ₪ עזרת זולת 50,000 ₪ כאב וסבל 100,000 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה 8,000 ₪ סך הכל: 477,536 ₪ ניכויים- סך של 5,246 ש"ח. סך כל החיוב 472,290 שח. סופו של דבר- הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בסך של 472,290 שח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 23% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע ואגרה.

סעיף 35 לתקנות המל"ל אליו הפנה המומחה, עוסק בתיפקוד ולכן הנכות בעלת משמעות תפקודית" (ב) השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות 10% -". התובעת, מתכנתת במקצועה, עובדת כמנהלת פרויקטים בחברת סיסנת תוכנה בע"מ. לפי חוות דעת המומחה, סובלת מתסמונת כאב ומגבלת תנועה בצואר ובכתף ימין כשזרוע ימין דומינאנטית. התובעת הצהירה, שהכאב בצואר ובכתף תמידי ומתגבר בעת ישיבה ממושכת מול המחשב (סעיף 14 לתצהיר (והעידה, שעבודתה כרוכה בהקלדה רבה במחשב רוב שעות העבודה ועקב נכותה מתקשה בבצוע עבודתה ונזקקת להפסקות למנוחה. בעדותה) עמ'7 ) הסבירה התובעת מהו תפקיד מנהלת פרויקטים, עבודה כרוכה בפגישות עם אנשים ובעבודת מחשב )הכנת תכניות עבודה ולוחות זמנים סיכומי פגישות ומצגות). מאחר שהתובעת עובדת כיום מביתה, הפגישות מתקיימות בהוועדות חזותית )עמ' 14) והעבודה כולה מתבצעת מול מחשב. התובעת טענה, שלא העידה עדים ממקום עבודתה, כי אינה חפצה שחבריה לעבודה והממונים עליה יהיו מעורבים בסבלה ונכותה וכי אינה חפצה לשתף במגבלותיה ונכותה ממי שבעתיד תזקק למכתב המלצה. לטענתה, הערכת המומחה בנוגע לתיסמונת כאב ומיגבלות תנועה בצואר ובכתף ידה הדומינאנטית תומכים בתלונותיה בדבר הקשיים בעבודתה ומהוים סיוע וחיזוק לעדות ויש לקבל את הסברה שלא לזמן עדים ממקום העבודה, ולא לזקוף לחובתה.

את הפצוי בגין הפגיעה בכושר ההישתכרות, יש לחשב לפי שכרה הממוצע לשנת 2021 בהתאם לדו"ח רציפות ביטוח (סומן נ/1) השכר השנתי בשנת 2021 היה268,630 ש"ח וממוצע חודשי 22,385 ש"ח ברוטו לחודש.

...

למסקנה זו ניתן להגיע בדרך של פסיקת פיצוי בסכום צנוע על דרך האומדן והשווי הראוי למתן עזרה על-ידי קרובים שהרי "אין המזיק יכול 'להרוויח' מכך שבני המשפחה יסייעו לנכה ללא תמורה" (ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון, לא פורסם, מיום 4.8.05).

הנתבעים טענו, שאף שלטענת התובעת, אין מקום לניכויי מלל שכן המעביד השיב למלל את דמי הפגיעה ואולם בכך מתעלמת שגם אם הושב הסכום למלל, דבר שלא הוכח, עומדת למעביד זכות להיפרע מהנתבעים בתביעת מיטיב .לפיכך אין בסיס לדרישת התובעת שלא לנכות את דמי הפגיעה אותם קיבלה בין מן המעביד ובין מן המלל ודין דרישתה להידחות.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובעת סכום של 331,457 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.21%.

לדברי התובע 2 מאז התאונה הוא סובל מכאבי צואר עזים, הגבלה בתנועה, ירידה בשמיעה וטינטון, מקשיי רכוז, מקושי בישיבה ממושכת ועבודה מול מחשב.

עוד נישאל התובע 2 בנוגע לאובדן הישתכרות לעבר, איך הגיע להפסדים בסכום של 120,000 ₪, על כך השיב "על סמך התקופה שהייתי מוגבל, לא באי כושר מוחלט. על סמך התקופה שהייתי מוגבל בין עם זה ברמה גבוה (ק.א- כך במקור), בין עם זה בעצימות בינונית או בעצימות נמוכה. בתקופה הזאת נפגע כושר ההישתכרות שלי, לא באופן מלא. אבל בתקופה הזאת בודאי שיכולתי לעבוד יותר, להביא תיקים, להכניס יותר כסף אלי." (שם בעמ' 36).

מכאן, שאין מקום לפצוי בגין ראש נזק זה. הנתבעת מצדה מדגישה כי התובע לא צירף כל ראיה המעידה כי נגרמו לו הפסדים וכי קיימת לו הגבלה תפקודית הפוגעת ביכולתו לעבוד, ולא צירף חוות דעת מקצועית באשר לפגיעה בשכרו לעומת הישתכרות של עורך דין אחר במעמדו.

מכאן, התובע עותר לפצוי לפי חישוב אקטוארי מלא בהתאם לנכות בשיעור 14.5% עד גיל 70 בסכום של 930,407 ₪, וכן עותר הוא לפצוי בגין הפסדי פנסיה בסכום של 116,300 ₪.

...

בהתאם לאמור אני קובע כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע 2 בגין התאונה הינה בשיעור של 14.5%.

בהתחשב במכלול הנתונים הנ"ל, בהשבחת שכרו של התובע ברבות השנים, ועל יסוד הנתונים שהוגשו, אני סבור כי יש להעמיד את בסיס שכרו של התובע 2 לעתיד על סכום של 16,000 ₪.

סיכום נזקי התובע 2 הפסד שכר לעבר 5,000 ₪ הפסד שכר לעתיד 193,005 ₪ עזרת הזולת 10,000 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 28,035 ₪ סך נזקי התובע 241,040 ₪ סוף דבר התובע 2 עתר לחיוב הנתבעת בהוצאות מיוחדות המשקפות את סרבול ההליך והתנהלותו.

אשר על כן, הגנת ההסתכנות מרצון תקום לנתבע רק בנסיבות בהן הסכים התובע לקבל על עצמו את הסיכון של פגיעה ללא פיצוי (ע"א 1357/97 עכאשה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 6.12.2004) והאסמכתאות שם; משה ויסמן הגנות בדיני נזיקין 469 (2006); בועז שנור "היסתכנות מרצון: הלכה ומציאות" עלי משפט כרך ביכורים(2) 327(2000)).

למעשה, על פי עדות התובע, הוא הישתלב בלא כל קושי בלימוד מדעי המחשב, ובעבודה בתכנות, וקשה לראות כיצד הצלקת משפיעה על כושר הישתכרותו.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי הנכות הרפואית בשיעור 5% בגין הצלקת אינה תפקודית, ולא גרמה לפגיעה כלשהיא בכושר הישתכרותו של התובע.

בנוסף, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שהסב לו החתך העמוק בסמוך לאחר הפציעה, וכן בגין הנזק הלא ממוני שהותירה אחריה הצלקת בכף ידו.

...

בתקופה זו אני סבורה שהוא היה זקוק לעזרת קרובים ונגרמו לו הוצאות נסיעה.

לסיכום קיומם של מוטות מתכת חשופים בגדר המקיפה את מגרש הכדורגל מהווה מפגע, ועל הנתבעת מוטלת האחריות להסירו על מנת למנוע תאונות דוגמת התאונה שאירעה לתובע.

אני מקבלת את קביעות המומחה מטעם בית המשפט, וקובעת שצלקת זו גרמה לנכות בשיעור 5%, אולם אינה מפריעה לתפקוד ידו של התובע.

אלא שלאור קביעת המומחה בתחום הנפשי שרק 2/5 מנכותו הנפשית של התובע נובעת מהפגיעה בתאונה, כך יש לחשב את נכותו בגין הפגיעה בתיפקוד המיני בשיעור של 2/5 מנכות בת 10% וסה"כ – נכות בשיעור 4% תולדת התאונה.

זו עבודה שניתן לעשות מן הבית במקרים רבים ומכל מקום דורשת ישיבה מול מחשב ולא דורשת שיח רב. עבודה כזו גם אינה דורשת מאמץ גופני ובודאי אפשרית בגילו של התובע וברמת השכלתו.

בהנתן כל אלו ראיתי להעמיד את הפצוי בגין הפגיעה בכושר ההישתכרות בעתיד על – 175,000 ₪.

...

מכאן שאיני סבורה שהתובע זכאי לפיצוי בגין הוצאה זו. לסיכום, נוכח העובדה שרק חלקן של הבעיות הרפואיות נובע מהפגיעה בתאונה, יש לפסוק פיצוי חלקי עבור ההוצאות הרפואיות.

אין בידי לקבל את חישובו של ב"כ התובע לפיו התובע היה מאושפז 157 ימים.

סוף דבר התובעת תשלם לתובע סך של 500,000 ₪ בגין נזקיו תולדת התאונה נשוא התביעה.