כיסוי ביטוחי לפטירה בחו"ל בביטוח נסיעות

הנתבעות טענו בכתב ההגנה, בעקרי הדברים, כי התביעה אינה מתאימה להידון בבית משפט לתביעות קטנות, בשל הצורך לשמוע עדויות של מומחים בתחום הרפואה; יש לדחות את התביעה על הסף, מכיוון שהתובע לא צירף חוות דעת של מומחה רפואי לכתב התביעה; יש למחוק את התביעה על הסף בעיניינה של הסוכנות מחמת העידר יריבות והיעדר עילה, בשים לב לכך שהנה סוכנות נסיעות שבאמצעותה נרכש הכסוי הבטוחי ותו לא; בעניינינו חל סעיף 5.4 לפוליסת הביטוח המחריג את הכסוי הבטוחי מקום שהיציאה לחו"ל בוטלה מחמת היותם של המבוטח, או המלווה, או בן מישפחה קרוב, תחת השגחה או טפול רפואי בעת צאת המבוטח לחו"ל, או במשך 6 חודשים שקדמו ליציאתו לחו"ל; אין מחלוקת כי אחיו של התובע, שהנו בבחינת "בן מישפחה קרוב" היה בטיפול רפואי במשך 6 חודשים שקדמו למועד שנקבע ליציאתם של התובע ורעייתו לחו"ל. התובע רכש את פוליסת הביטוח ביום 26.4.2017 באמצעות הסוכנות; פרטי הביטוח, לרבות תנאי הפוליסה, הוצגו בפני התובע בטרם רכישת הכסוי הבטוחי, וזאת לאור דרישתו לעיין בפוליסה קודם לרכישתה; התובע הודיע על ביטול היציאה לחו"ל בשל פטירת אחיו ביום 9.5.2017; הסוכנות הודיעה לתובע כי דמי הביטוח הנם בשיעור של 100% לפי תנאי העסקה; מאמצים שנעשו על ידי הסוכנות לזכות את התובע בהחזר כלשהוא, וזאת לפנים משורת הדין, לא צלחו; אחיו המנוח של התובע אושפז בבית החולים ביום 2.4.2017, זמן רב לפני רכישת הכסוי הבטוחי; רכישת הפוליסה, כמו גם הגשת התביעה, נעשו בחוסר תום לב. דיון הוכחות נערך בפניי ביום 23.5.2018.

...

הנתבעות טענו בכתב ההגנה, בעיקרי הדברים, כי התביעה אינה מתאימה להידון בבית משפט לתביעות קטנות, בשל הצורך לשמוע עדויות של מומחים בתחום הרפואה; יש לדחות את התביעה על הסף, מכיוון שהתובע לא צירף חוות דעת של מומחה רפואי לכתב התביעה; יש למחוק את התביעה על הסף בעניינה של הסוכנות מחמת העדר יריבות והעדר עילה, בשים לב לכך שהינה סוכנות נסיעות שבאמצעותה נרכש הכיסוי הביטוחי ותו לא; בענייננו חל סעיף 5.4 לפוליסת הביטוח המחריג את הכיסוי הביטוחי מקום שהיציאה לחו"ל בוטלה מחמת היותם של המבוטח, או המלווה, או בן משפחה קרוב, תחת השגחה או טיפול רפואי בעת צאת המבוטח לחו"ל, או במשך 6 חודשים שקדמו ליציאתו לחו"ל; אין מחלוקת כי אחיו של התובע, שהינו בבחינת "בן משפחה קרוב" היה בטיפול רפואי במשך 6 חודשים שקדמו למועד שנקבע ליציאתם של התובע ורעייתו לחו"ל. התובע רכש את פוליסת הביטוח ביום 26.4.2017 באמצעות הסוכנות; פרטי הביטוח, לרבות תנאי הפוליסה, הוצגו בפני התובע בטרם רכישת הכיסוי הביטוחי, וזאת לאור דרישתו לעיין בפוליסה קודם לרכישתה; התובע הודיע על ביטול היציאה לחו"ל בשל פטירת אחיו ביום 9.5.2017; הסוכנות הודיעה לתובע כי דמי הביטוח הינם בשיעור של 100% לפי תנאי העסקה; מאמצים שנעשו על ידי הסוכנות לזכות את התובע בהחזר כלשהו, וזאת לפנים משורת הדין, לא צלחו; אחיו המנוח של התובע אושפז בבית החולים ביום 2.4.2017, זמן רב לפני רכישת הכיסוי הביטוחי; רכישת הפוליסה, כמו גם הגשת התביעה, נעשו בחוסר תום לב. דיון הוכחות נערך בפניי ביום 23.5.2018.

הנתבעות טענו כי רכישת פוליסת הביטוח על ידי התובע, ביום 26.4.2017, נעשתה בחוסר תום לב, וכצעד מכוון מטעמו, בשים לב לכך שאחיו אושפז בבית החולים עוד ביום 2.4.2017, עקב התדרדרות במצבו לאחר ניתוח להחלפת מסתם שאותו עבר עוד קודם לכן, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.

באשר לתביעה שהוגשה כנגד הסוכנות, לונה טורס באר שבע בע"מ, סבורני שזו שימשה כגורם מתווך בין התובע לבין המבטחת לצורך רכישת הכיסוי הביטוחי, והדעת נותנת שפעלה לפי ההנחיות שקיבלה מהמבטחת, ובנסיבות העניין סבורני שיש מקום לדחות את התביעה שהוגשה כנגדה.

התובע תבע סך של 2,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד אלא שאין בידי לקבל את הטענה.

התביעה שהוגשה כנגד הסוכנות, לונה טורס באר שבע בע"מ, נדחית.

לטענת התובעים טרם נסיעתם לחו"ל הם רכשו מאת הנתבעת 1 ביטוח נסיעות חו"ל, שכלל בתוכו כסוי למקרה שיאלצו לחזור לישראל לפני המועד אותו קבעו.

הנתבעות מצידן טוענות כי בהתאם לפוליסת הביטוח שרכשו התובעים היא אינה חייבת בתשלום איזה שהוא לתובעים משני נימוקים: האחד, כאשר המבוטח תובע לקבל בחזרה את סכום הפרמיה היחסי עבור התקופה שלא נוצלה, הדבר מותנה בוויתור מצידו על תביעה בגין פוליסה זו, כאמור בסעיף 24.7.1 לפוליסה; והשני, הפוליסה עצמה שנרכשה על ידי התובעים אינה מכסה קיצור נסיעה עקב היות קרוב מישפחת המבוטח שנפטר- סעודי.

...

כמו כן, טוענות הנתבעות כי נוכח פניית התובעים אליהם פעם נוספת לאחר שכבר זיכתה אותם, לבקשתם, על קיצור הפוליסה הסכימה- לפנים משורת הדין- להשיב את הפוליסה לקדמותה כאילו לא קוצרה ולבחון את זכאותם לדמי קיצור הנסיעה אלא שלאחר בדיקה וברור שהעלה, כי המנוחה היתה סעודית ועובדה זו עולה מהודאת התובעת עצמה כי המנוחה היתה סיעודית, וכן כי בשיחות הטלפוניות שקויימו, הובהר מפורשות לתובעים, שבמקרה דנן לא ניתן בפוליסה כיסוי שכן הגורם לקיצור הנסיעה היתה היות המנוחה סעודית וממילא כי דרישתם להידחות.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שמעתי את הקלטות השיחות ושמעתי את הצדדים ועדיהם הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.

כבר מסיבה זו דין התביעה להדחות מניה וביה, אולם לא אעשה זאת ואדון בכל טענות תובעים נוכח הסכמת הנתבעת עצמה להשיב את הפוליסה תמורת תשלום ההפרש שהושב להם (ואשר אגב לא שולם מחדש בפועל) ובחינת תנאי הפוליסה לגופו של עניין באשר לזכאותם לדמי קיצור נסיעה.

טענות הנתבעת הנתבעת טוענת, כי ביום 16.9.12 רכש התובע, יחד עם חברתו, פוליסות ביטוח נסיעות לחו"ל מסוג "דרכון זהב", הכוללת, בין היתר, כסוי לשיפוי בגין הוצאות מיוחדות עקב קיצור נסיעה לחו"ל. ביום 21.1.13 התקבלה אצל הנתבעת דרישה לשיפוי בגין הוצאות קיצור הנסיעה עקב מות אחותו של התובע.

...

לנוכח הודעת הפטירה, ולנוכח עדות התובע כי אחותו היתה חולת סרטן משך 15 שנה, ומשלא צורפו מסמכים רפואיים המוכיחים אחרת, הרי שהמסקנה היא, כי מדובר במותו של בן משפחה קרוב הנובע מצב מחלתי שהיה קיים לפני צאתו של התובע לחו"ל , ועל כן אירוע זה אינו מכוסה על-פי סעיף 4.10.

לפיכך, אני קובעת, כי קיצור נסיעתו של התובע בנסיבות בהן אירע, אינו מכוסה על-פי הפוליסה, ועל כן אני דוחה את התביעה.

למעשה המחלוקת העובדתית היחידה בין הצדדים, הרלבנטית לצורך ההכרעה בתיק זה, הנה בשאלה האם הנתבע הציע לתובעת לעשות ביטוח נסיעות לחו"ל, אם לאו, שכן מוסכם על הכל שאילו היתה התובעת עושה ביטוח כזה, היה ביטול הנסיעה בשל פטירת אמה מכוסה ע"י הביטוח והיא היתה מקבלת החזר של הכסף אותו שילמה עבור החבילה.

...

סיכומו של דבר, אני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובעת את הסך של 14,300 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 23/12/14 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 500 ₪.

על יסוד שיחות אלה, עם מוקד הנתבעת, טענה התובעת לקיומו של ביטוח שהנו במהותו בעל רכיב ביטוח חיים, היינו מקנה פיצוי גם במקרה של פטירת המבוטח מחמת התקף לב. מנגד, הנתבעת טענה, שכמו בעבר, גם בתאריך 19.3.08, רכשה התובעת פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל. לפוליסה זו נרכשה הרחבה למקרה מוות כתוצאה מתאונה.

לכן: "בכל שיחה אני שאלתי האם יש בפוליסה ביטוח חיים. כל הזמן קבלתי תשובה חיובית...אפילו בשיחה האחרונה הרלוואנטית לארוע, הנציגה אמרה לי כן זה תאונות אישיות ואני שואלת כדי להבין שאני מבינה טוב ונכון, תאונות אישיות זה ביטוח חיים? והיא עונה לי כן. בדיוק. בלי שום הסבר, שיש הגבלות או משהו. היא אומרת לי – כן. בדיוק. אני ידעתי שביטוח חיים מכסה את כל מקרי המוות. שאלתי וכך הוסבר לי. אמרו לי בדיוק זה בדיוק אותו הדבר" [פר' עמ' 25, ש' 21-26].

...

לנוכח מהותה של המחלוקת בין הצדדים ואף לנוכח חזרתה של התובעת מהטענה כאילו לא הומצאה לה הפוליסה על ידי הנתבעת, אני סבור שאין מקום לפסוק לחובת הנתבעת פיצוי בהתאם לסעיף 28א לחוק חוזה ביטוח.

סוף דבר - התביעה מתקבלת במלואה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 50,000 דולר על פי שער יציג במועד פטירת המנוח.

כן הנני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות משפט (אגרת בית משפט) ובנוסף לשאת בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 15,000 ₪.