כיסוי ביטוחי לגניבת רכב עקב השארת מפתחות באוטו

השאלה השנייה היא האם יש להסיר את הכסוי הבטוחי ולחייב את הנתבעים כלפי התובעת בשל הותרת מפתח הרכב במקום שבו החביאוֹ הנתבע 2.

על-פי נספחי המכתב כפי שצורפו לכתב התביעה, למכתב זה צורף העמוד הראשון של ההסכם להשכרת הרכב, וכן צורף מיסמך שהוכתר במילים "תצהיר על עבר בטוחי", חתום על-ידי באת-כוח התובעת ונושא תאריך 13.3.2016, שבו נרשם: "לא קיים כל כסוי בטוחי לרכב שבנידון המכסה ארוע גניבה". במכתב מיום 27.3.2016 מאת בא-כוח הנתבעים לבאת-כוח התובעת, עמדו הנתבעים על קבלת העמוד השני להסכם השכירות, שכן בעמוד הראשון נרשם שקיים עמוד נוסף.

שלילת הכסוי הבטוחי בשל מירמה התובעת טוענת כי יש להסיר את הכסוי הבטוחי מן הנתבעים מן הטעם שהנתבע 2 מסר תאור כוזב של נסיבות גניבת הרכב, וזאת על בסיס סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח שעניינו "מירמה בתביעת תגמולים". ביום 9.2.2016, יום לאחר גניבת הרכב, דיווח הנתבע 2 על ארוע הגניבה לתובעת בזו הלשון (נספח ד' לכתב התביעה): "החניתי את האוטו ברחוב צדפים בכחול לבן יצאתי מהאוטו עם התיק לשלם למדחן אחרי זה המשכתי לכיוון התצפית במרינה שם פגשתי חבר דיברנו שם הנחתי את התיק לידי כעבור כמה זמן אני לא בדיוק זוכר כמה זמן סיימנו לדבר באתי להרים את התיק ולא ראיתי שהוא לידי חפשתי אותו שם אמרתי אולי הוא נמצא באוטו ואז חזרתי לכיוון איפה שחניתי והאוטו לא היה שם דיווחתי לאבא שלי והוא דיווח לבלו סקאי". כן נטען בכתב התביעה כי ביום 11.2.2016, כלומר יומיים לאחר מסירת הדיווח האמור, הודה הנתבע 2 בפני התובעת כי מסר לה גרסה שאינה אמת (סעיף 11 לכתב התביעה).

...

מן הטעמים האמורים, דין טענות התובעת לביסוס אחריות הנתבעים כלפיה על עילת המרמה להידחות.

סוף דבר התובעת לא טענה בתביעתה שלחלופין יש לחייב את הנתבעים בהשתתפות העצמית, ולא נשמעו בעניין זה טענות.

על כן לא מצאתי מקום לפסוק את סכום זה. אשר על כן, התביעה נדחית.

מכאן, שטענת הנתבעת בסיכומים לסייג לכסוי בגין גניבה עקב הותרת מפתח לרכב מהוה הרחבת חזית אסורה (והשאלה אם מפתח בלתי-תקין שהושאר ברכב מתיישב עם תכלית הפטור מחבות בפוליסה תותר לעת מצוא, בתיק אחר שבו המבטח יטען לפטור זה כדבעי).

בחקירתו הנגדית בשנת 2018, בתביעה שבה ידוע לו שטענתה המרכזית של הנתבעת היא לגבי מפתח שנימצא, לפי הנטען, ברכב, העיד בעל הרכב כי הוא אינו זוכר אם המפתח הבלתי-התקין נשאר ברכב אם לאו: "המפתח היה באוטו, כשקניתי את הרכב, הרכב הזה ישב אצלי 6 שנים, אני עובד מראשון עד חמישי, ששי שבת כל הרכבים לשטיפה, להגיד לך שזה נשאר באוטו, או ירד למשרד או לבית אני לא זוכר" (ע' 11 ש' 17-20; ראו גם עדות התובע על ארוע פריצה למשרדו, ע' 14 ש' 6).

...

סיכום הנתבעת תשלם לתובעים יחד ולחוד סך של 96,271 ₪ (להלן: סכום הנזק).

אולם לאור כל האמור לעיל, גם אם הנתבעת כשלה בהקמת הגנה בפני התביעה, לא מצאתי כי היא נמנעה מלשלם תגמולי ביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב. על כן אני דוחה את התביעה לריבית מיוחדת.

כן תשלם הנתבעת לתובעים יחד ולחוד שכר טרחת עורך דין בסך של 17,000 ₪.

בית משפט השלום ברמלה 26 אוגוסט 2021 ת"א 38407-03-18 אוטו קאש שרותי מימון בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים אוטו קאש שרותי מימון בע"מ נתבעים 1.מגדל חברה לביטוח בע"מ 2.דנית רוטמן פסק-דין

העידר כסוי בפריצה ו/או גניבה אין להשאיר מפתח הרכב ברכב כשהרכב אינו מאויש וכן אין להשאיר רישום של הקוד של אמצעי המיגון של הרכב בצורה כלשהיא ברכב! השארת מפתחות הרכב ו/או השארת הקוד הסודי כאמור, שוללת את הכסוי הבטוחי במקרה של גניבה ו/או פריצה.

...

התובעת הגישה את התביעה על הסך 105,000 בתוספת הפרשי הצמדה ורבית ממועד האירוע ועד ליום התשלום בפועל, וכן רבית מיוחדת על פי חוק חוזה הביטוח, לפי הפירוט כדלקמן: על הנתבעת 1 לשלם לתובעת את מלוא ערך הרכב ביום האירוע על פי מחירון יצחק לוי בסך 55,000 ₪; על הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסכומים הנקובים בהסכם ההלוואה בסך 51,000 ש"ח בתוספת רבית, הצמדה, רבית פיגורים, עמלות, אגרות וכיוצ', ובניכוי הסכומים ששולמו עד למועד הגשת התביעה; פיצויים בגין הפרת הסכם הביטוח ע"י הנתבעת 1 הפסדים והוצאות עקב אי תשלום דמי ביטוח במועד – 25,000 ₪; פיצויים, נזקים והוצאות עקב הפרת חוזה על ידי הנתבעת 2 – 25,000 ₪; טענות הנתבעת 1: הנתבעת 1 טענה שיש לדחות את התביעה מהסיבות כדלקמן: הנתבעת 2 התחייבה שלא להשאיר את מפתחות הרכב ברכב, שכן השארת המפתחות תגרום לאי כיסוי ביטוחי במקרה של גניבה; התובעת לא פנתה אל הנתבעת 1 בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח; התובע לא מיצתה את ההליכים נגד הנתבעת 2, שכן על פי חוזה ההלוואה גניבת הרכב תביא לפרעון מוקדם של ההלוואה; בהודעה למשטרה הודיע מר רוטמן כי בעת שיצא מהרכב, הרכב היה מונע; זכותה של התובעת לגבות כספים מהנתבעת כפופים לסעיף 19 לפוליסה ולמילוי חובות המבוטחים על פי הפוליסה; הנזקים מוגזמים ומופרזים, ויש צורך להביא חוות דעת לשווי הרכב נכון ליום הגניבה.

לסיכום התביעה נגד הנתבעת 1: לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הין הינה כדלקמן: אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעת 1.

התובעת תשלם לנתבעת 1 כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע הפקיר את מפתחות הרכב והשאיר את הרכב מונע ללא פקוח וללא קשר עין, בנגוד לאמור במיפרט הפוליסה כי "על המבוטח להוציא את מפתחות הרכב ממתג ההצתה של הרכב בכל עת שברכב לא מצוי אדם בוגר וכן על המבוטח לשמור את מפתחות הרכב ולא להפקירם". עוד טענה הנתבעת כי תנאי מוקדם לכסוי גניבה ופריצה הוא מיגון הרכב באמצעות מיגון תקין והפעלתו בכל עת כשבתוך הרכב לא נמצא אדם מטעמו של המבוטח.

התובע מסר לחוקר כי בסביבות השעה 22:00 הגיע למספרה כדי לקחת דבר מה. התובע החנה את הרכב בצמוד לדלת הכניסה, ניכנס למספרה "הייתי באיזור החפיפות במספרה ושמעתי את טריקת הדלת יצאתי החוצה בריצה ורדפתי אחרי הגנב, הספקתי לפתוח את הדלת וקפצתי לאוטו ... הגנב נתן פול גז ונפלתי על הריצפה". התובע תאר בפני החוקר את הפעולות שעשה בעת היציאה מהרכב: "הרמתי אמברקס, כיביתי את הרכב עם כפתור התנעה, לא נעלתי את הדלתות ברכב כי הייתי צריך להכנס ולצאת והוא היה אמור להינעל לבד אחרי כמה שניות, השלט של הרכב היה עליי ונשאר בדלת שפתחתי על הצרור מפתחות" (ש' 7-9 לחקירה).

דהיינו, שאלת קשר העין והשליטה של המבוטח ברכב רלוואנטית במקרים בהם הרכב נותר מונע ונגנב בהיותו במצב זה. אולם, מקום שהרכב נגנב כשמנוע הרכב כבוי, אין עוד רלוואנטיות לשאלת קשר העין והשליטה ברכב לצורך בחינת שאלת הכסוי הבטוחי.

...

כך ובדומה, טענות שהועלו במהלך ניהול ההליך ביחס ללשונית בה התובע עשה שימוש והפוטנציאל שיש בשימוש זה כדי לנטרל את נעילת הרכב, הועלו בעלמא, ללא כל תימוכין ובעניין זה ראו החלטתי מיום 16.9.2019 אשר בר"ע שהוגשה עליה נדחתה (רע"א (מחוזי – מרכז-לוד) 15669-10-19 טטרואשוילי נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (11.10.2019)).

גם טענות אלו דינן להידחות.

משכך, התביעה נדחית.

כמו כן, טוען התובע שדחיית תביעתו לתגמולי הביטוח נעשתה שלא כדין שכן עמד בכל תנאי הפוליסה – הקוד לא היה שמור או כתוב ברכב בעת הגניבה, וכי בעת הגניבה מערכת האיכון הייתה מותקנת ופועלת, לאחר שאושרה על ידי המבטחת עצמה כמספיקה ועומדת בתנאי הפוליסה לכסוי בטוחי מלא.

תשובת התובע לטענות הנתבעות: תשובת התובע לטענות המבטחת: על פי המידע שבידי התובע, מערכת המיגון כן פעלה בעת הארוע הבטוחי, וכי הקוד הסודי לא היה שמור ברכב בעת הגניבה, ובכל מקרה, על פי הפוליסה, התנאים לפיהם השארת המפתחות ברכב כשצמוד להם הקוד הסודי הם תנאים מצטברים, ומכיוון שהקוד לא היה צמוד למפתחות, אזי על המבטחת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח.

לחלופין, משיב התובע, שככל שיתברר שמערכת האיכון לא הייתה פעילה בעת הגניבה, אלא נותקה בהוראת קל אוטו, הרי שעדיין קמה לקל אוטו אחריות לנזקיו מתוקף הסכם ההיתקשרות ביניהם הכולל את מערכת פוינטר, מכיוון שהיא זאת שתווכה בין התובע לבין המבטחת, והיא זאת שהעבירה ישירות למבטחת את קיומה של מערכת פוינטר ברכב לצורך אישור קיומם של תנאי המיגון, והיא זאת שביטלה על דעת עצמה את המנוי לשירותי האיכון, וכן לא עידכנה את חברת פוינטר על העברת הבעלות על הרכב, וגם לא את התובע על ביטולו.

...

על כן אני קובעת כי קל אוטו תפצה את התובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסכום של 15,000 ₪ בהתאם לסכום התביעה ברכיב זה. גם סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.5.19 ועד התשלום בפועל.

סיכומו של דבר: חברת הביטוח תשלם פיצוי בגין הרכב שנגנב כמפורט בפסק הדין וחברת קל אוטו תשלם פיצוי בגין עוגמת הנפש.

התביעות לפיצוי בגין תא הקירור ואובדן ההשתכרות נדחות.