מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

כינוס נכסים בהסכמה על פי בקשת החייב

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על פי ההסכמה על החייב להשלים את תוכנית הפרעון בתקופה של חמש שנים מים אישורה.
זכויות ב- 450 מ"ר בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 2 בגוש 8820- סמוך למועד הגשת בקשת החייב לכנוס נכסים, הוא העביר את זכויותיו בנכס לצד ג', תוך שהוא מעלה טענות כזב לפיהן הנכס של אחיו.
...
הנושים מבקשים לאמץ את מסקנתה הראשונית של המנהלת המיוחדת, מסקנה ממנה חזרה, לפיה לחייב ולאחיו זכויות בבית.
אשר על כן, מוחלט: לעת הזו הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל וליתן תוקף של הפטר מותנה לתוכנית הפירעון – נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הסדר זה נמשך עד ליום 9.6.2020 ואז הפסיקה שחם, באופן חד צדדי, להעביר את מלוא סכום התמורה לכונס הנכסים אלא העבירה סכום של 240,000 ₪ עבור כל מיגרש (על פי ההסכמה החוזית עם ברקן, שקדמה לכנוס הנכסים).
אכן, יתכן ונכון היה לבקש אישור מראש לחריגה מתקרת השכר ואולם לדידי, נוכח ההחלטה מיום 9.8.2020, ונוכח פעילותו המורכבת של המפקח, וההיקף של הפיקוח שנעשה, נכון לאשר גם בדיעבד את שכרו כפי ששולם ואין הצדקה לחייב את כונס הנכסים לשאת בשכר העודף, כפי ששחם ביקשה.
...
בפסק הדין החלטתי לקבל את בקשתה של המבקשת בה"פ 34101-06-15 (להלן: שחם) ולמנות כונס נכסים לחובותיה של המשיבה בה"פ 34101-06-15 (להלן: ברקן), וזאת לצורך יישומם של פסקי הבוררות וההחלטות.
בהחלטות נוספות שנתתי ביום 1.3.2021 וביום 25.4.2021, לאחר קבלת עמדות הצדדים באשר לאפשרות למינוי מומחה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בכך טעם, וכי הגיעה העת לשקול אל סיום הליך כינוס הנכסים, תוך מתן אפשרות לצד החפץ בכך לנקוט הליך נפרד ולבקש בגדרו סעדים.
הוא מציין כי בסופו של דבר לאחר שהובהרו סמכויותיו, ובהמשך לפשרה שהוגשה בין שחם לבין אמנה סוכם בין שחם לבינו כי כל תמורת המכירה של כל המגרשים תופקד בקופת כינוס הנכסים, וממנה ישלם כונס הנכסים לאמנה תשלומים עד לסילוק מלוא החוב של שחם כלפי אמנה, כאשר היתרה תשמש לתשלומי כינוס הנכסים.
סיכום על יסוד כל האמור, כונס הנכסים יסיים את תפקידו ואני מורה כאמור בסעיף 21 להחלטה זו. נוכח התוצאה, אין צו להוצאות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זמן לא רב לאחר מכן, ביום 29.10.2018 ניתן על פי בקשת החייב צו כנוס לנכסיו.
בחינת הסכם הגירושין הראשון מעלה כי אכן מחזיק הוא בהסכמות דומות להסכם המאוחר, ואולם בקשר לדירת המגורים אין הדבר כך, היות ובהתאם לסעיף 6(ג) להסכם חלקו של החייב יועבר לילדיו; בהתאם לסעיף 10 להסכם, כל אחד מהצדדים יישאר הבעלים הבלעדי של כלל הרכוש לרבות חשבונות, נכסים וזכויות מכל סוג שהוא לרבות קופות גמל, הישתלמות, זכויות סוציאליות וכיו"ב. ואולם, דומה כי מילים לחוד ומעשים לחוד.
...
תכתיב השכל הישר אינו מאפשר קבלת טענותיה, כאשר הן החייב והן החברה שבשליטתו נמצאים בהליכי חדלות פירעון חודשים מועטים לאחר החתימה על הסכם הגירושין שבמסגרתו היא נותרת עם כלל נכסיה, מופטרת מכלל החובות, והחייב נותר עם כלל החובות שיש לזכור כי החובות מגיעים לשיעור של כחמישה מיליון ₪, חובות החברה שהחייב חב מכוח בעלותו וערבותו לה. המשיבה הייתה אמורה להציג איזה נתון כלשהו שיכול לעמוד כנגד המצב העובדתי, שלמעשה לא היה שנוי במחלוקת, מעבר לאמירות בעלמא לפיהן המשיבה האמינה לחייב כי החברה משגשגת, אמירות שאינני מקבלת כאמינות נוכח מעורבותה ומעורבות בני משפחתה בחברה הנ"ל. יתר על כן, לא הונחה בפניי כל ראייה או אפילו הסבר או נימוק שיכול לסתור את המצב העובדתי, הנוגע לכישלון העסקי של החייב והחברה שבשליטתו.
סוף דבר; אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.
אני מורה בזאת כי כלל ההענקות המנויות בהחלטתי זו בטלות כלפי הנאמן בהתאם להוראות סעיף 96(א) לפקודה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

הוסף לכך גם שבא כוח המערערת לא ביקש לחייב אותה בחלק יחסי משכר טירחתו ככונס נכסים ואף בכל הנוגע לשכר טירחת עורך דין אין הוא טוען אף בבקשתו הנוכחית כי מדובר בשכר ששולם לו במלואו אלא בשכר הראוי להיות משולם לו. אכן זכותו שלא לגבות מחיר מלא, ואולי לא לגבות מחיר בכלל, מלקוחה שאותה הוא מייצג, אם בגין הייצוג ואם בגין הכנוס, אבל נסיבות אלה מקשות עוד יותר על ההפרדה בין התשלום המבוקש בגין עבודתו בכל אחד משני הכובעים.
אכן תקנות אלה אינן חלות בבתי הדין הרבניים ואינן מחייבות אותם, אך לא זו בלבד שהפסיקה המקובלת בבתי הדין, בעיניין זה, תואמת אותן (ויסוד לכך בהלכה: כונס נכסים הוא מעין שכיר והכלל ההלכתי הוא שיש לפסוק שכר שכיר שלא סוכם מראש על פי מנהג המדינה), אלא שאף לולי הייתה פסיקה מקובלת בבתי הדין מתבקש היה כי עורך דין הטוען לפסיקה מקובלת (שגם היא פסיקה אזרחית ולא פסיקה של בתי הדין) – לא יעשה כן כשפסיקה כזו אינה נוגעת לבקשתו שלו וכשהתקנות והפסיקה הנוגעות לבקשתו שלו שונות בעליל.
...
הקביעה כי שכר הדירה שתשלם המערערת למשיב בגין השימוש בחלקו בדירה יועמד, בנוגע למרבית התקופה, על 12% בלבד, למרות הקביעה כי חלקו בדירה הוא 20%, התבססה על הטענה כי למעשה גם הוא משתמש בדירה, כאמור לעיל, שכן חפצים השייכים לו מצויים בה. בעניין היקפם של חפצים אלה ניטשה מחלוקת בין הצדדים, נאמן מטעם בית הדין שביקר בדירה קבע כי החפצים שלטענת המשיב (באותה עת) שייכים לו מחזיקים שטח זניח, אך אלה ששייכים לו לטענת המערערת מחזיקים כחמישית משטח הדירה.
המשיב מצידו בחר שלא להגיב לגופם של דברים, אם כי כלל בתגובתו כמה מיתר הנושאים שנכללו בבקשת המערערת – אף זאת לא כבקשה להחלטה קונקרטית בעניינם, אלא ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין כולו בטענה כי בכוונתו לעתור נגדו לבג"ץ. בקשת עיכוב הביצוע נדחתה בהחלטה מנומקת, ומאחר שהמשיב לא הגיב כאמור לגופה של הבקשה העיקרית של המערערת, לא העיר דבר על חישוביה ולא התנגד להעמדת סכום ההפקדה על 147,000 ש"ח שכבר הופקדו כאמור, נעתר בית הדין לבקשת המערערת.
המערערת הבהירה כל העת כי טרם התקבלו הנתונים הסופיים מן הבנק ובית הדין הורה על המצאתם של הללו (מלכתחילה דובר על המצאה בתוך שלושים יום, אכן נלאינו מלפרט עד כמה לא עמדו הצדדים, שניהם, לאורך השתלשלות תיק זה במועדים קצובים ממין זה, ובהתחשב בהיות אי עמידה זו מכנה משותף לשני הצדדים לא מצא בית הדין לנכון לקבוע כי המערערת החמיצה את ההזדמנות לעדכן את הדרוש עדכון והורה בהמשך, לאחרונה, על העדכון הסופי).
מסכום זה יש להפחית במסגרת העדכון שנקבע מראש שייערך ועל פי החישוב דלעיל 4,782 ש"ח. התוצאה היא: 160,924 ש"ח. במאמר מוסגר נעיר כי תוצאה זו מלמדת כמה צדק בית הדין בהניחו כי העדכון יביא לתוצאה שבקירוב ל־160,000 ש"ח ובהוראתו הנגזרת מכך על הפקדת סכום זה. מהסכום של 160,924 ש"ח יש להפחית את עלות חלקו היחסי של המשיב פירעונה של יתרת המשכנתה, וזאת כאמור לעיל ללא שיישא חלק בעמלת הפירעון המוקדם שנעשה אם נעשה משיקוליה של המערערת ולתועלתה, היינו הפחתה של 15,353 ש"ח. התוצאה היא: 145,571 ש"ח. בהחלטות האחרונות קבענו כי מתוך הסכום המופקד בקופת בית הדין – 147,000 ש"ח יש להעביר לידי בא כוח המערערת וכונס הנכסים, על חשבונו של המשיב, סך של 14,000 ש"ח כשכר טרחת כונס נכסים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 69179-07-19 ניר לביא נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 75216 בפני כב' השופט איל באומגרט בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: אליאש ניר לביא, ת"ז 37653177 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד אבי גדות להלן: "המנהל המיוחד" ובעניין: מגדל מקפת קרנות פנסיה להלן: "המבקשת" החלטה
הינה כי כן – עמדות הצדדים מלמדות על הסכמה לקזוז ההלוואה שנטל החייב כנגד קרן ההשתלמות הרשומה על שמו אצל המבקשת ומשכך, מתייתר הצורך לידון בשאלת הקזוז.
על פי המסמכים שצורפו לבקשה החייב נטל את ההלוואה ביום 11.4.16 על סך 21,500 ₪.
...
ברע"א 1223/19 כעכוש נ' עו"ד דורון זר )מנהל מיוחד) (נבו, 31.07.2019), נפסק כי: "...נקבע כי זכותה של המבטחת-המלווה לקיזוז כאמור, כפופה לחובת תום הלב המוטלת עליה כלפי החייב (ראו: ע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, [פורסם בנבו] פסקה 20 (23.1.2019)). כך, בעניין עברון קבע בית משפט זה כי במסגרת חובת תום הלב המוטלת על המבטחת, עליה לקזז את חובו של המבוטח מכספי הפנסיה אך כמוצא אחרון, וזאת נוכח חשיבותם הסוציאלית של כספים אלה...ואולם, במסגרת אותה חובת תום לב המשמיעה שימוש באפשרות הקיזוז כ"נשק יום הדין" בלבד, אני סבורה כי יש להישמר, מנגד, גם מפני שיהוי ניכר בקיזוז חובו של המלווה-המבוטח – שיהוי אשר עלול להביא לתפיחתו של החוב האמור לכדי ממדים חריגים, ללא הצדקה (ראו והשוו: רע"א 9025/03 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' בן פורת, פ"ד נט(3) 919, 928-927 (2004)).
משלא התייחסה המבקשת בתשובתה לתגובות החייב והמנהל המיוחד לסוגיית העדר תום הלב והשיהוי המשליכים על חישוב סכום ההלוואה לצורך ביצוע הקיזוז, והותירה את המלאכה לבית המשפט ולמנהל המיוחד, ולנוכח היקף כתבי הטענות שנדרשו כדי להכריע בבקשה – תשלם המבקשת סך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ) הוצאות לטובת קופת ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו