כינוס נכסים או הסדר תשלום לבעלי מניות

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 10 ספטמבר 2019 פר"ק 28092-07-19 ח'לף-עבודות חשמל בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' מספר בקשה בעיניין: בעיניין: ובעניין: חלק י' לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי- התשע"ח-2018 חוק החברות, התשנ"ט-1999 תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 חוק חידלות פרעון החדש החוק התקנות ובעניין: ח'לף – עבודות חשמל בע"מ, ח.פ 515825289 החברה ע"י ב"כ עו"ד חובב ביטון וזכריא קאסם ובעניין: עו"ד אביב רונן בעל התפקיד ובעניין: ח'אלד ח'לף, ת.ז. 028179794 ע"י ב"כ עו"ד חובב ביטון וזכריא קאסם החייב/המבקש ובעל המניות ובעניין: פרג' עומרי, ת.ז. 023340839 ו-10 עובדים נוספים ע"י ב"כ עו"ד ליזה חדש ואח' העובדים ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: בנק דיסקונט ךישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רון חכים ואח' בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דרור טימור ואח' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד קארין חסון רשות המסים- אגף המכס ומע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית רם ואח' הנושים הרגילים האוחזים בערבויות אישיות נושי החייב האישיים מחובות עיסקיים הנושים הרגילים של החברה כונס הנכסים הרישמי בנק דיסקונט בנק לאומי בנק מרכנתיל מע"מ הנושים המחזיקים בערבויות אישיות הנושים הרגילים הכונ"ר פסק דין

עוד נטען, כי בהתאם לדין הקיים, ניתן לאשר הסדר נושים בנוגע לחובותיו העיסקיים האישיים של בעל המניות אך ורק אם משתכנע בית המשפט כי בהתאם להסדר המוצע, הוא עתיד לשלם לפחות 30% מכל חוב וחוב, ואילו בהסדר המוצע, מתחייב בעל המניות לשאת בתשלום 20% בלבד מחובותיו האישיים ומהחובות להם הוא ערב באופן אישי.

...

בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט ולא יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במרמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקיבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקיבל את הסמכת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

סוף דבר אשר על כן, הנני מאשר את ההסדר שצורף לבקשה לאישור הסדר נושים, וזאת בכפוף להסתייגויות הנושים כפי שפורטו בדו"ח מטעם בעל התפקיד מיום 11.8.2019, ובכפוף לשיפור אשר הוצהר עליו במעמד הדיון ביום 1.9.2019, לפיו הנושים הפרטיים הרגילים בגין חובותיו העסקיים של החייב יקבלו דיבידנד בשיעור 30% מחובותיהם.

התרשים להלן מציג את שלושת דרכי החישוב: בעניינינו אין מחלוקת כי שכר הנאמן יחושב כשכר מימוש בהתאם לתקנה 8, שזו לשונה: שכר מימוש לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר [.

(א1) שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עיתיים לבעל התפקיד, יראו אותם כתקבולי מימוש (הדגשות הוספו – י"ע).

תקבולי מימוש, אם כן, בשונה ממה שעשוי להשתמע משמם, לא כוללים רק תקבולים שמקורם במימוש נכסים, אלא כל תקבול שמגיע לקופת הכנוס או ששולם לבעל התפקיד במסגרת הליך הכנוס או הפרוק ואינו תקבול הכנסה.

נטען כי הילכת רוטמן, שאיפשרה תשלום שכר מימוש לפי תקנה 8 בנסיבות של הסדר נושים, יפה גם לענייננו ומאפשרת שימוש בתקנה גם בנסיבות של תכנית פירעון.

...

בדוגמה זו, הנושים יקבלו דיבידנד בשיעור של 100% מאחר שהנאמן זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 22,638 ₪ (=10% X 93,608 ₪ + 20% X 66,392 ₪), ואף נותר "עודף" שיוחזר לחייב [במאמר מוסגר: אם בית המשפט יגיע למסקנה כי מומשו נכסים מעבר לנדרש, ייתכן כי ימצא שיש להפחית משכר טרחת הנאמן, אך איני רואה להידרש לכך].

אף אני סבור כך, אך דומה כי גישתו של הכנ"ר מניחה את המבוקש, כביכול המקרה שלפנינו מחייב חישוב "מלמעלה". במקרה שלפנינו, ייחודיותו של המקרה היא בכך שסכום תקבולי המימוש נובע מההסכמה בין הצדדים כי החייב יעשיר את הקופה בדיבידנד של 100% בצירוף כל ההוצאות בהתאם להסכמה בין הצדדים.

אין להשליך אפוא ממצב דברים זה, למצב הדברים הרגיל, בו נכנסים לקופת הכינוס כספים שאינם "צבועים". וכלשונו של בית המשפט קמא: "הסכום בו מעשיר החייב את הקופה, לצורך כיסוי הוצאות ההליך, במקרה כמו המקרה שבפניי, לא ניתן לראות בו כחלק מתקבולי המימוש, שכן הוא, באופן מעשי, איננו מיועד כלל לנושים אלא הוא נגזר מתוך הסכום אותו מבקשים הצדדים, בהסכמה, לייעד לנושים". סיכומו של דבר, הערעור נדחה, כך שהחישוב יעשה בהתאם לשיטת המשיב.

לפני בקשת הנאמן לפסיקת שכר טירחה והוצאות בהתאם לכלל 1 לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) תשמ"ה – 1985 (להלן: "כללי פשיטת הרגל") בהתאם לתקנות החברות (פרטים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), תשמ"א – 1981 (להלן: "תקנות החברות"), וכן לפסוק לכנ"ר שכר טירחתו בהתאם לתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) (תיקון), התשמ"א – 1981 (להלן: "התקנות ").

לטענתו, הוא פעל בהתאם למצופה בתיקים מסוג זה. בקשת המבקשת היא בקשה קנטרנית, הוגשה בהיעדר תום לב, כאשר "המבקשת רצתה למעשה בקיום ההסדר שנקבע בהסכמתה מחד גיסא, וזאת מבלי לשלם את שכר הטירחה הראוי, מאידך גיסא, ולכן אין לתת יד". הנאמן אף דוחה את מחאת המבקשת לעניין הפרוצידורה הנהוגה על ידי הכנ"ר במסגרתה הכספים הצבורים בקופת הכנוס מושקעים בשוק ההון, שכן הדבר נעשה בהתאם לסעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח – 1978 וכן מכוח תקנה 124 א לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה – 1985.

שכר מימוש – בהתאם לתקנה 8(א) לתקנות, נקבע, כי "לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר...". המונח "תקבולי מימוש" מוגדר כאמור בתקנה 1 לתקנות.

תקנה 8 (א1) קובעת: "(א1) שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עיתיים לבעל התפקיד, יראו אותם כתקבולי מימוש". אין מחלוקת בין הצדדים כי בעניינינו, אין מדובר ב"תקבולי הכנסה", ולפיכך אין תחולה לתקנה 7.

...

ברע"א 8449/14 יוסף רוטמן נ' עו"ד ליאור מזור מנהל מיוחד (פורסם במאגרים) נקבע, כי "לפי לשונן המקיפה של הוראות התקנות, קשה להעלות מצב של תקבולים שיחושבו לפי מסלול זה, אשר לא יהוו תקבולי הכנסה וגם לא תקבולי מימוש". נוכח האמור לעיל, התוצאה היא כי המקרה הנדון עולה כדי הגדרה של תקבולי מימוש, אשר מהווים תשלומים עתיים של החייבת לצורך ביצוע ההסדר והשלמתו.

דין טענות הנושה, כי התשלומים העיתיים ששילמה החייבת, אינם באים בגדרה של תקנה 8(א) לתקנות, להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת הנושה נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט עאטף עיילבוני 26 פברואר 2021 חדל"ת 51836-10-20 נימרה עבודות פיתוח ותשתיות בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' בקשה מס' 31 בעיניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2019 החוק התקנות ובעניין: חברת נימקה עבודות פיתוח ותשתיות בע"מ רונן מרדכי ע"י ב"כ עו"ד חובב ביטון החברה בעל המניות ובעניין: עו"ד ורו"ח יצחק רייס המנהל המיוחד ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר החלטה

על צד העיקר, מבוסס ההסדר המוצע על המשך רציפות העבודה בחברה, אשר על פי הנטען בידיה שבעה פרויקטים בשלבי סיום, מהם היא עתידה לגבות – כך על פי הבקשה – 8,849 אלפי ש"ח. במהלך דיון שהתקיים לפניי בבקשה העיקרית גובשה הסכמה רחבה של כלל הנוכחים, אשר על פיה ניתנה החלטה בדבר כנוס אספות נושים לצורך הצבעה על הסדר לעניין אופן ומועדי פרעון חובות החברה והערב לחובותיה (בעל המניות).

תרומת הבעלים המוצעת לפי ההסדר המעודכן נאמדת בסכומים שלהלן: סך של 250,000 ₪, אשר מקורו בכספים המצויים בקרן הישתלמות על שם בעל המניות, כאשר סכום זה מיועד לטובת נושי החברה האוחזים בערבויות אישיות של בעל המניות; לצד סך של 118,000 ש"ח שישולם על ידי בעל המניות לקופת ההסדר בתוך 14 חודשים מיום אישור ההסדר, זאת מעבר לתרומת בעלים שתיצמח מעילת תביעה בגין ניהול מתמשך באחד הפרויקטים.

צו איסור הדיספוזיציה יישאר בתוקפו עד 3.3.21 כדי שהצדדים יוכלו לפעול לפי שיקול דעתם, מבלי שהחברה או בעל מניותיה יהיו רשאים להעביר נכסי החברה או נכסים פרטיים של בעל המניות.

...

על כן, משלא הובהר כי התמורה שהוצעה לכל נושה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בהליך פירוק, דין הבקשה להידחות כבר משום שאינה עומד בתנאי הראשון בסעיף 87 לחוק.

סוף דבר: אשר על כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שלפיה אין להיעתר לבקשה.

משנדחה הסדר החוב המוצע לפי חלק י' לחוק באסיפת הנושים הרגילים, אינני מוצא כי מדובר במקרה חריג ומיוחד המצדיק אישור ההסדר על אפם ועל חמתם של אותם נושים, מהטעמים שפירטתי לעיל, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את הקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת".

ביום 24.2.19 מסרו פולן וידיעות אחרונות את עמדתן, ובלשונן: "מעיון במסמכים שהועברו לחברות עולה, כי אכן קיים בהם מידע פרטי ומסחרי סודי של החברות, לרבות בעלי המניות בהן, וזאת כפי ששיערו החברות בתגובה מטעמן.

לאחר עיון במסמכים, אני סבור שיש להעביר את המסמכים לידי הועדה בכפוף להשחרת מספר פרטים שיש בהם כדי לפגוע יתר על המידה בזכויותיה של הום סנטר, ועליהם נמנים נתונים הנוגעים למטרת ההלוואה, להסדר התשלומים המוסכם וגובהם וכן לעניינים עיסקיים נוספים.

המסמכים החסויים המסמכים החסויים הוגשו במהלך ההליך בשני התיקים על ידי כונסי הנכסים, שנמנים על בעלי התפקיד בתיקים, אשר ביקשו כי אלו יוגשו כשהם חיסויים מטעמי ההליך.

...

על כן, אני מורה כי אין להתיר לוועדה לעיין במסמכים החסויים וכי הם יוותרו תחת מעטה של חיסיון.

הצעת הום סנטר מקובלת עלי, הן לגבי הום סנטר והן לגבי פולן וידיעות אחרונות.

סוף דבר לסיכום כל האמור לעיל: המסמך הנוגע לפולן וידיעות אחרונות יועבר, כולל ההשחרות שנעשו על ידי אלה בו, לעיון הוועדה באופן המפורט לעיל, וזאת עד ליום 18.3.19.